שולחן ערוך אבן העזר קמה ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קמה · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
הרי זה גטך מהיום אם מתי, או מעכשו אם מתי, הרי זה גט, וכשימות תהיה מגורשת. ויותר טוב שיאמר: מעכשו, משיאמר: מהיום, שאם אמר: מהיום, ומת בתוך היום, יש להסתפק שמא אין דעתו אלא מסוף היום, ואין גט לאחר מיתה.
מפרשים
בית שמואל
(ג) מהיום אם מתי: משום אם מתי תרי לשונות משמע מעכשיו ומשמע לאחר מיתה מ"ה אם אמר מהיום כמאן דאמר מעכשיו דמי לא אמר מהיום כמאן דאמר לאחר מיתה דמי, והנה בסימן קמ"ח מבואר הפלוגתא אם דעתו שיחול הגט מיד ואז אפי' אין הגט קיים בעת המיתה מגורשת דגרושין חלין מיד וכן הוא דעת הרי"ף ורמב"ם פ"ט דין י"ט אבל לדעת הרא"ש והטור והמ' פמ"ש לרבי יוסי מסופק דדעתו לאחר הגט כל מה שיכול וכוונתו שיתחיל מעכשיו התנאי ויחול הגט שעה אחת קוד' מיתתו וצריך להיות הגט קיים באותו שעה, ואם אינו קיים פסק המ' שם דתצא, והד"מ רס"ז הביא בקיצור דעת המרדכי וכתב עליו עיין סימן קמ"ג דהרבה פוסקים חולקים וס"ל דכל האומר מעכשיו אפי' נאבד או נשרף הגט כשר ולכאורה נראה דל"ד בוודאי בריא המגרש בתנאי מעכשיו לכ"ע מתחילים הגירושין מיד אלא בשכ"מ ס"ל כוונתו לאחר הגט כל מה שיכול ולענין יחדו עמה לשיטו' הרי"ף אם מייחד לפני עדים יש חשש קידושין שמא ימות ויחול הגט למפרע מיד ואפשר שקידש אותה באותו פעם ובלא עדים איכא איסור יחוד אבל גט ישן לא שייך כאן ממ"נ דהא הגט חל מיד כשימות ואם לא ימות אז היא אשתו ולשיטות הרא"ש יש חשש ג"י דהא הגט עדיין לא חל וכבר כתבתי בסימן הקודם דלא חיישינן בזה שמא יתרצו שניהם לבטל הגט כיון התנאי בעל כרחם נתקיים ואין בידם לא שייך לומר כאלו לא נתקיים ועיין במגיד פ"ט דין ט':
(ד) וכשימות תהיה מגורשת: משמע אם לא ימות אינה מגורשת היינו לשיטות הרמב"ם דס"ל במעכשיו א"צ ת"כ אבל לשאר פוסקים אם לא כפל התנאי אז בטל התנאי והגט חל:
(ה) יש להסתפק שמא וכו': אלא מסוף היום לכאור' קשה למה אמרינן אם אמר כתבו לאחר שבוע דכותבים מיד אחר השבוע כיון שכל השנה שאחר השבוע בכלל לאחר השבוע שמא כוונתו על סוף השנה.
(ו) אלא מסוף היום: לכן כשאומר מהיום או מעכשיו ומת בו ביום צריכים ע"מ להיות לפנינו שיעידו שבא הגט לידה בחייו מאחר ע"פ ע"ח אין מוכח אימת תתגרש ועיין בפרישה וב"ח:
ט"ז - טורי זהב
אלא מסוף היום בטור בשם הרמ"ה כ' ודוקא שיש עדים שהגיע הגט לידה בחייו אבל אם אין עדים מתי בא לידה אע"ג דכתב בו זמן וכת' בו מהיום כיון דלא משתרייא אלא בעידי חתימה לא הוה גירושין דעידי חתימה אין עושין אותו גט אלא לאחר היום וכיון שמת קודם לכן הוה ספק עכ"ל ולא ידעתי למה לא העתיק זה בש"ע וצ"ל דגם בעידי מסירה שאומרים סתם נמסר בפנינו ביום פלוני לא סגי דגם כאן יש חשש שמא מת קודם המסירה באותו יום דחד טעמא הוא עם עידי חתימה בזה אלא צריך שעידי המסירה יעידו בפי' שנמסר קודם המיתה:
באר היטב
(א) היום: לכאורה קשה למה אמרינן אם אמר כתבו לאחר שבוע דכותבים מיד אחר שבוע כיון שכל השנה שאחר השבוע בכלל אחר השבוע. שהוא כוונתו על סוף השנה ב"ש.