ירושלמי גיטין ז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ז · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה א משנה[עריכה]

מי שאחזו קורדייקוס ואמר כתבו גט לאשתי לא אמר כלום אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום נשתתק אמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הין הין הרי אילו יכתבו ויתנו

הלכה א גמרא[עריכה]

סימן שוטה היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע כסותו והמאבד מה שנותנין לו רבי חונה אמר והן שיהו כולהם בו דל כן היוצא בלילה קינטרופיס והלן בבית הקברות המקטר לשדים והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו קינוקוס רבי יוחנן אמר אפילו אחד מהן אמר ר אבין מסתברא כמה דאמר רבי יוחנן אפילו אחד מהן ובלבד במאבד מה שנותנין לו שאפילו שוטה שבשוטין אין מאבד מה שנותנין לו קורדייקוס אין בו אחד מכל אלו מהו קורדייקוס אמר רבי יוסי המים אתא עובדא קומי ר יוסי בחד טרסיי דהוון יהבין ליה סמיק גו אכיס והוה לעי אכיס גו סמיק והוה לעי זהו קורדייקוס שאמרו חכמים פעמים שוטה פעמים חלום בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבר ובשעה שהוא חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר אתא עובדא קומי שמואל אמר כד דהוא חלים יתן גט מה שמואל כר"ל דר"ל אמר לכשישתפה רובה דשמואל מר"ל דו אמר חלום יתן גט (ישעיהו לח) ותחלימני ותחייני רבי יעקב בר אחא אמר איתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש רבי יוחנן אמר עודהו קורדייקוס עליו כותבין גט ונותנין לאשתו ריש לקיש אמר לכשישתפה מחלפה שיטתיה דר"ל דאיתפלגון נתחרש או נשתטה או נשתמר או שהורו בית דין לאכול חלב ר יוחנן אמר נדחית חטאתו ריש לקיש אמר לא נדחית חטאתו רבי יוסי בי רבי בון אמר רבי יוחנן מיחליף שמועתא דלא תהא מילתיה דרבי יוחנן פליגא על מילתיה דמר רבי שמואל בר אבא בשם רבי יוחנן הגוסס זורקין עליו מדם חטאתו ומדם אשמו רבנין דקיסרין אמרין ר חייה ר יסא חד כהדין וחד כהדין מתניתא פליגא על ריש לקיש אמר כתבו גט לאשתו ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום פתר לה לכשישתפה אין דבריו האחרונים כלום נתן לה את גיטה ואמר לא יהא גט אלא למחר ונעשה קורדייקוס תפלוגתא דר יוחנן ודריש לקיש זרק לה את גיטה ואמר לא יהא גט אלא למחר תפלוגתא דר יוחנן ודריש לקיש ר אלעזר אמר ר אבין בעי תרם את כירייו ואמר לא יהא תרומה אלא למחר ונעשה קורדייקוס תפלוגתא דר יוחנן ודריש לקיש אמר ר זעירא מתניתא פליגא על ריש לקיש ולית לה קיום הרי שהיה צלוב או מגוייד ורמז ואמר כתבו גט לאשתו כותבין ונותנין בחזקת שהנשמה תלויה בו ואיפשר שלא נטרפה דעתו שעה אחת הדא פליגא על ריש לקיש ולית לה קיום תני חרש שתרם אין תרומתו תרומה אמר רשב"ג בד"א שהיה חרש מתחילתו אבל אם היה פיקח ונתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו ר יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן חלוקין על השונה הזה אמרין והא מתני פליגא נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו קיימניה בשאינו יודע לכתוב התיב רבי בא בר ממל והא מתניתא פליגא הרי שכתב בכתב ידו אמר לסופר וכתב לעדים וחתמו אע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה אינו גט א"ר יוסי אמור דבתרא ולית הדא פליגא אינו גט עד שישמעו קולו אמר לסופר כתוב ולעדים חתומו סוף דבר עד שישמעו את קולו ולא אפילו הרכין בראשו ואת אמר ליה כן אוף הכא לית כן אמר ר מנא אית כן היא שמיעת הקול היא הרכנת הראש ר זעירא בעא מיניה דר מנא כמה דתימר עד שירכין בראשו שלש פעמים ודכוותה עד שישמעו את קולו שלשה פעמים אמר ליה לשמיעת הקול פעם אחת להרכנת הראש שלשה פעמים אמר רבי יודן תמן באומר כך וכך עשיתי ברם הכא באומר כך וכך עשו ר בנימין בר לוי בעי מה אנן קיימין אם יש בו דעת לבא יש בו דעת לשעבר אין בו דעת לבא אין בו דעת לשעבר אמר רבי אבא מרי בחרש אנן קיימין ואין שליחות לחרש רבי יוסי בי ר בון אמר בביא אנן קיימין למה אינו גט אני אומר מתעסק בשטרותיו ותני כן במה דברים אמורים בזמן שנשתתק מתוך בוריו אבל אם נשתתק מתוך חולייו דיוו פעם אחת ובלבד במסרגין לו נכתוב גט לאשתך והוא אומר הין לאמך והוא אומר לאו לאשתך והוא אומר הין לבתך והוא אומר לאו לאשתך והוא אומר הין לאחותיך והוא אומר לאו אף בעדיות כן אתא ר אבהו בשם ר יוחנן אף בעדיות כן אדם מעיד עדותו מיושב אף בנדרים כן תני רב ששת כשם שבודקין אותו בגיטין שלשה פעמים כך בודקין אותו בירושות ובמקח וממכר ובמתנות