אור השם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר
אור השם
מאת רבי חסדאי קרשקש
הקדמה (לספר נר אלהים)[1] הצעה (לספר אור השם)
המאמר הראשון
על השורשים: מציאות האל יתברך, היותו אחד, לא גוף ולא כוח בגוף
הכלל הראשון
ביאור ההקדמות בדברי הפילוסופים ובמופתי הרב
(שלושים ושנים פרקים)
הכלל השני
חקירת ההקדמות
(עשרים פרקים)
הכלל השלישי
ביאור השורשים ואופן עמידתנו בהם
(ששה פרקים)
המאמר השני
על פינות התורה: יסודות ועמודים שרק במציאותם יצוייר מציאות התורה מסודרת ממנו יתברך
הכלל הראשון
ידיעת השם בנמצאות
(חמישה פרקים)
הכלל השני
השגחת השם בנמצאות ברצונו
(ששה פרקים)
הכלל השלישי
יכולת השם
(שני פרקים)
הכלל הרביעי
הנבואה
(ארבעה פרקים)
הכלל החמישי
בחירת האדם
(ששה פרקים)
הכלל הששי
תכלית התורה
(חמישה פרקים)
המאמר השלישי (החלק הראשון)
על האמונות האמתיות בתורה
הכלל הראשון
חידוש העולם
(חמישה פרקים)
הכלל השני
הישארות הנפש
(שני פרקים)
הכלל השלישי
גמול ועונש
(שלושה פרקים)
הכלל הרביעי
תחיית המתים
(ארבעה פרקים)
הכלל החמישי
נצחיות התורה
(שני פרקים)
הכלל הששי
נבואת משה
(שני פרקים)
הכלל השביעי
אורים ותומים
(שני פרקים)
הכלל השמיני
ביאת המשיח
(שלושה פרקים)
המאמר השלישי (החלק השני)
על האמונות האמתיות התלויות במצוות מיוחדות
הכלל הראשון
תפילה וברכת כהנים
(שני פרקים)
הכלל השני
תשובה
(שני פרקים)
הכלל השלישי
יום הכיפורים ומועדי השם
(פרק אחד)
המאמר הרביעי
דעות וסברות אשר השכל נוטה אליהן לפי מה שבא בקבלה
(שלושה עשר דרושים)
מידע על מהדורה זו

המאמר הראשון[עריכה]

[דברי הפתיחה למאמר הראשון]:

בשורש הראשון, שהוא התחלה לכל האמונות התוריות, והוא אמונת מציאות האל יתברך.

אמנם, למה שההקדמה יתבאר ענינה בשני עניינים: הראשון, באור הגבולים הנופלים בה, והשני, יחס האחד אל האחר, כאילו תאמר, חיוב הנשוא לנושא או שלילתו ממנו; והוא מבואר מעניין ההקדמה הזאת. רצוני לומר אמרנו שהאלוה נמצא, שהגבול הנושא בה, והוא האלוה, נעלם תכלית ההעלם, כמו שיבוא בגזירת הצור; הנה אין ענין זאת ההקדמה אלא, שהסיבה והתחלה לכלל הנמצאות, נמצאת. ולזה היה העיון בשורש הזה בדרך השני לבד, והוא, אופן עמידתנו באמיתתו. ולזה ראוי שנחקר אם עמדנו על אמיתת השלש הזה מפאת הקבלה לבד, והוא התורה האלוהית, או אם עמדנו בו מפאת העיון והחקירה גם כן.

ולפי שהראשון ממי שהרחיב הדיבור מפאת החקירה הוא אריסטו בספריו, ב"טבע" וב"מה שאחר הטבע", ומפרשי ספריו, כמו תמיסטיוס ואלכסנדר, והאחרונים, כמו אבונצר ואבן רשד, והמחברים אחריו, כמו אבן סינא ואבוחמד ור׳ אברהם אבן דאוד; והיה הרב המחבר בספרו "מורה הנבוכים" נשתמש ברוב הקדמותיהם על צד הקיצור, לבאר השורש הזה בדרכים מתחלפים; וראה הרב לצרף עם זה שני שרשים יקרים, והם, היותו יתברך אחד, והיותו לא גוף ולא כוח בגוף; הנה ראינו לחקור על מופתיו, אם הם נותנים האמת על כל פנים בשלושת השורשים האלה, אם לא. לפי שהם לקוחים מכלל דברי הפילוסופים הראשונים, וכל מה שנאמר בהם מזולתו אין לשום לב עליו.

ולפי שמופתיו בנויים על שש ועשרים הקדמות, שהניח בראש החלק השני מספרו, הנה יהיה סדר העיון בזה בשני הדברים האלה: האחד, אם ההקדמות ההם אשר נשתמש בהם בביאור השורשים האלה מבוארות באמת באור מופתי; שאם לא היו ההקדמות הצריכות אל ביאור השורשים מבוארות באור מופתי, הנה השורשים לא התבארו באור מופתי. והשני, כשנניח ההקדמות ההם אמיתיות מבארות באור מופתי, אם התבארו מהם השורשים באור מופתי. והעיון הזה יהיה כפי מאמר האומר.

ולזה ראוי שנחלק המאמר הזה לשלשה כללים:

הכלל הראשון - בבאור ההקדמות כפי מה שהיו מבוארות בדברי הפילוסופים, וביאור מופתי הרב. כי אם נחקור בהם, ראוי שיהיו מובנים לנו מבוארים וגלויים ונקיים מכל ספק לפי כוונת הרב.

הכלל השני - נחקור בו במקצת ההקדמות ובמופתי הרב, אם נתבארו באור מופתי.

הכלל השלישי - בביאור השורשים כפי מה שתגזרהו התורה, ובאופן עמידתנו בהם. ושם יתבאר כוונת המאמר הזה, והוא, שאין דרך לעמד על השורשים האלו בשלימות אלא מצד הנבואה, במה שהעידה עליו התורה ונתאמת בקבלה. ואמנם יתבאר עם זה שיסכים בו העיון.

המאמר הראשון, הכלל הראשון[עריכה]

דברי הפתיחה לכלל הראשון: בביאור ההקדמות כפי מה שבאו מבוארות בדברי הפילוסופים ובמופתי הרב הלקוחים ממאמרי הפילוסופים. ולזה חילקנו הכלל הזה לל"ב פרקים. הכ"ו לבאר הכ"ו הקדמות. ושישה עוד לבאר מופתי הרב שהם שישה.

פרקי הכלל הראשון: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב

כותרות לפרקי הכלל הראשון:

  • הפרק הראשון: בביאור ההקדמה הראשונה, האומרת שמציאות בעל שיעור אחד אין תכלית לו — שקר.
  • הפרק השני: בביאור ההקדמה השנית, האומרת שמציאות גדלים אין תכלית למספרם — שקר, והוא שיהיו נמצאים יחד.
  • הפרק השלישי: בביאור ההקדמה השלישית, האומרת, שמציאות עילות ועלולים אין תכלית למספרם — שקר, ואם לא יהיו בעלי גודל.
  • הפרק הרביעי: בביאור ההקדמה הרביעית, האומרת, שהשינוי יימצא בארבעה מאמרות: במאמר העצם, והוא ההויה וההפסד. ובמאמר הכמה, והוא הצמיחה והחיסרון. ובמאמר האיך, והוא ההשתנות. ויימצא במאמר האנה, והוא תנועת ההעתק. ועל זה השינוי באנה תיאמר התנועה בפרט.
  • הפרק החמישי: בביאור ההקדמה החמישית, האומרת, שכל תנועה — שינוי ויציאה מן הכוח אל הפועל.
  • הפרק הששי: בביאור ההקדמה השישית, האומרת, שהתנועות, מהם בְּעַצְמוּת, ומהם במקרה, ומהם בהכרח, ומהם בחלק.
  • הפרק השביעי: בביאור ההקדמה השביעית, האומרת, שכל משתנה מתחלק, ולזה כל מתנועע מתחלק, והוא גשם בהכרח; וכל מה שלא יתחלק לא יתנועע, ולא יהיה גשם כלל.
  • הפרק השמיני: בביאור ההקדמה השמינית, האומרת, שכל מה שיתנועע במקרה ינוח בהכרח, אחר שאין תנועתו בְּעַצְמוּתוֹ, ולזה לא יתנועע התנועה המקרית תמיד.
  • הפרק התשיעי: בביאור ההקדמה התשיעית, האומרת, כי כל גשם שיניע גשם, אמנם יניעהו בשיתנועע גם הוא בעת הנעתו.
  • הפרק העשירי: בביאור ההקדמה העשירית, האומרת, כי מה שייאמר שהוא בגשם, יחלק אל שני חלקים: אם שתהיה עמידתו בגשם, כמקרים; אם שתהיה עמידת הגשם בו, כצורה הטבעית. ושניהם כוח הגשם.
  • הפרק האחד עשר: בביאור ההקדמה האחת עשרה, האומרת, כי קצת הדברים שעמידתם בגשם, ייחלקו בהיחלק הגשם, ויהיו נחלקים במקרה, כמראים, ושאר הכוחות המתפשטות בכל הגשם; וכי קצת המעמידות לגשם, לא ייחלקו בשום פנים, כנפש וכשכל.
  • הפרק השנים עשר: בביאור ההקדמה השתים עשרה, האומרת, שכל כוח נמצא מתפשט בגשם הנה הוא בעל תכלית, להיות הגשם בעל תכלית.
  • הפרק השלושה עשר: בביאור ההקדמה השלוש עשרה, האומרת, שאי אפשר שיהיה דבר ממִינֵי השינוי, מתדבק, אלא תנועת ההעתק לבד, והסיבובית ממנה.
  • הפרק הארבעה עשר: בביאור ההקדמה הארבע עשרה, האומרת, שתנועת ההעתקה יותר קודמת שבתנועות, והראשונה מהם בטבע. כי ההוויה וההפסד יקדם לה ההשתנות, וההשתנות יקדם לה קריבת הַמְשַׁנֶּה מן המשתנה. ואין צמחיה ולא חיסרון אם לא שיקדם לה הוויה והפסד.
  • הפרק החמישה עשר: בְּבֵאוּר הַהַקְדָּמָה הַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, הָאוֹמֶרֶת, כִּי הַזְּמַן מִקְרֶה נִמְשָׁךְ לִתְנוּעָה וְדָבֵק עִמָּהּ, לֹא יִמָּצֵא אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מִבִּלְתִּי הָאַחֵר, לֹא תִּמְצָא תְּנוּעָה כִּי אִם בַּזְּמַן, וְלֹא יֻשְׂכַּל זְמַן אֶלָּא עִם תְּנוּעָה, וְכָל מָה שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא לוֹ תְּנוּעָה, אֵינוֹ נוֹפֵל תַּחַת הַזְּמַן.
  • הפרק הששה עשר: בביאור ההקדמה השש עשרה, האומרת, כי כל מה שאינו גוף לא ישכל בו מניין, אלא אם היה כח בגוף. וימנו אישי הכוחות ההם בהימנות החומרים שלהם, או נושאיהם. ובעבור זה, העניינים הנבדלים, אשר אינם גוף ולא כוח בגוף, לא יֻשְׂכַּל בהם מניין כלל, אלא בהיותם עִלוֹת וְעֲלוּלִים.
  • הפרק השבעה עשר: בביאור ההקדמה השבע עשרה, האומרת, שכל מתנועע יש לו מניע בהכרח. אם חוץ ממנו, כאבן תניעה היד; או יהיה מניעו בו, כגשם החי, כי הוא מחובר ממניע ומתנועע, ולזה כאשר מת, ונעדר ממנו המניע, והוא הנפש, יישאר המתנועע, והוא הגשם, במקום כמו שהיה, שהוא לא יתנועע אותה התנועה. ולמה שהיה המניע הנמצא במתנועע נעלם, בלתי נראה לחוש, נחשב בחי שהוא מתנועע בלתי מניע. וכל מתנועע שיהיה מניעו בו, הנה הוא אשר יקרא מתנועע מצדו. עניינו, שהכוח המניע למה שיתנועע ממנו בעצמות נמצא בכללו.
  • הפרק השמונה עשר: בביאור ההקדמה השמונה עשרה, האומרת, שכל מה שייצא מן הכוח אל הפועל, מוציאו זולתו, והוא חוץ ממנו בהכרח. כי לו היה המוציא בו, ולא יהיה שם מונע, לא היה נמצא בכוח עת אחד, אבל היה בפועל תמיד. ואם היה מוציאו בו, והיה לו מונע, והוסר, אין ספק שמסיר המונע הוא אשר הוציא אותו מן הכוח אל הפועל. וחתם ההקדמה הזאת באמרו: "והבן זה".
  • הפרק התשעה עשר: בביאור ההקדמה התשע עשרה, האומרת, שכל אשר למציאותו סיבה, הוא אפשר המציאות בבחינת עצמותו. כי אם נמצאו סבותיו — נמצא; ואם לא נמצאו, או נעדרו, או השתנה יחסם המחויב למציאותו — לא ימצא.
  • הפרק העשרים: בביאור ההקדמה העשרים, האומרת, שכל מחויב המציאות בבחינת עצמותו, הנה אין סבה למציאותו באפן מהאופנים ולא בעניין מן העניינים.
  • הפרק העשרים ואחד: בביאור ההקדמה העשרים ואחת, האומרת, שכל מורכב משני עניינים, הנה אותה ההרכבה היא סיבת מציאותו על מה שהוא עליו בהכרח; ואינו מחויב המציאות לעצמותו, כי מציאותו במציאות חלקיו ובהרכבתם.
  • הפרק העשרים ושנים: בביאור ההקדמה העשרים ושתים, האומרת, שכל גשם הוא מורכב משני עניינים בהכרח, וישיגוהו מקרים בהכרח. אולם השני עניינים המעמידים אותו — חומרו וצורתו. ואולם המקרים המשיגים אותו — הכמה, והתמונה, והמצב.
  • הפרק העשרים ושלושה: בביאור ההקדמה העשרים ושלוש, האומרת, שכל מה שהוא בכוח, ולו בעצמותו אפשרות מה, כבר אפשר בעת מה, שלא ימצא בפועל.
  • הפרק העשרים וארבעה: בביאור ההקדמה העשרים וארבע, האומרת, שכל מה שהוא בכוח דבר אחד, הוא בעל חומר בהכרח, כי האפשרות הוא בחומר לעולם.
  • הפרק העשרים וחמישה: בביאור ההקדמה העשרים וחמש, האומרת, שהתחלות העצם המורכב האישי — החומר והצורה; ואי אפשר מבלתי פועל, רצוני לומר מניע, הניע הנושא עד אשר הכינו לקבל הצורה; והוא המניע הקרוב, המכין לחומר איש מה. ויחויב מזה העיון בתנועה והמניע והמתנועע. וכבר התבאר בכל זה מה שיחויב לבארו. ונוסח דברי אריסטו, כי החמר לא יניע עצמותו. וזאת היא ההקדמה הגדולה המביאה לחקור מהמניע הראשון.
  • הפרק העשרים וששה: בביאור ההקדמה העשרים ושש, אשר נתנה הרב על דרך הנחה. והיא האומרת, שהזמן והתנועה נצחיים, תמידיים, נמצאים בפועל.
  • הפרק העשרים ושבעה: בביאור המופת הראשון שייסד הרב בהקדמות אלו.
  • הפרק העשרים שמונה: בביאור המופת השני אשר סידרו הרב.
  • הפרק העשרים ותשעה: בביאור המופת השלישי אשר סידר הרב.
  • הפרק השלושים: במופת הרביעי לרב,
  • הפרק השלושים ואחד: בביאור המופת החמישי לרב, בהעמיד האחדות.
  • הפרק השלושים ושנים: בביאור המופת המשותף למאמיני הקדמות ולנו קהל המאמינים בחידוש, כפי מה שסדרו הרב.

המאמר הראשון, הכלל השני[עריכה]

דברי הפתיחה לכלל השני: נחקור בו במקצת ההקדמות ובמופתי הרב, אם יתבארו ביאור מופתי, אם לא. ולפי שההקדמות אשר ייפול הספק באמיתתן הם הראשונה, והשנייה, והשלישית, והשביעית, והשמינית, והתשיעית, והעשירית, והשנים עשר, והשלוש עשרה, והארבע עשרה, והשש עשרה, והעשרים ושתיים, והעשרים ושלוש, והעשרים וארבע, והעשרים וחמש (כי העשרים ושש נחקור בה במאמר השלישי בגזירת הצור); וכלל ההקדמות אשר תיפול בהם החקירה בכלל הזה הם ארבע עשרה; ומופתי הרב אשר תיפול בהם החקירה ששה – חילקנו הכלל הזה לעשרים פרקים.

פרקי הכלל השני: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ

כותרות לפרקי הכלל השני:


המאמר הראשון, הכלל השלישי[עריכה]

דברי הפתיחה לכלל השלישי: בביאור אלו השורשים כפי מה שתגזרהו התורה, ובאופן עמידתנו בהם. ולפי שהשורים שלושה, והחקירות בכל אחד שתיים במה שנאמר, חילקנו בכלל הזה לששה פרקים.

פרקי הכלל השלישי: א · ב · ג · ד · ה · ו

כותרות לפרקי הכלל השלישי:


המאמר השני[עריכה]

[דברי הפתיחה למאמר השני]:

בפינות התוריות, רצוננו לומר שהם יסודות ועמודים אשר בית אלהים נכון עליהם, ובמציאותם יצוייר מציאות התורה מסודרת ממנו יתברך, ואילו יצוייר העדר אחת מהם – תיפול התורה בכללה, חלילה.

וכשחקרנו בהם מצאנום ששה:

וזה לְמה שהיתה התורה פוֹעַל רצוני, מֵהַמְצַוֶּה שהוא הַפּוֹעֵל, אל הַמְצֻוֶּה אשר הוא המתפעל – יחוייב בהכרח שיהיה הַפּוֹעֵל יודע ורוצה ויכול, והמתפעל רוצה־ובוחר ולא הכרחי ואנוס. ולהיות הַפּוֹעַל אשר מֵהַפּוֹעֵל אל המתפעל, אין הימלט לו מהתייחסות מה ביניהם – יחוייב שיהיה התייחסות ודביקות מה ביניהם, והוא הנבואה. ולהיות כל פּוֹעַל, טבעי או מלאכותי, וכל שכן רצוני וּמִפּוֹעֵל בלתי-בעל-תכלית השלמות, לתכלית ידועה – אין הימלט בַּפּוֹעַל השלם הזה להיותו לתכלית חשוב. ולזה ראינו לחלק המאמר לששה חלקים.


המאמר השני, הכלל הראשון[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השני, הכלל השני[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השני, הכלל השלישי[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השני, הכלל הרביעי[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השני, הכלל החמישי[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השני, הכלל הששי[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השלישי[עריכה]

[דברי הפתיחה למאמר השלישי]:

באמונות האמתיות אשר נאמין בהם אנחנו המאמינים תורה האלהית, ושהכופר באחד מהן ייקרא "מין".

והנה כאשר חקרנו בהם, מצאנום שני חלקים, מלבד הפינות השש אשר כלל אותם המאמר השני:

אם החלק הראשון, מצאנום שמונה:

ולזה חילקנו החלק הזה לשמונה חלקים.

והנה לא ראינו לשומם פינות התורה, לְמַה שעם היות האמונה בהם מחוייבת, והכפירה בהם מרי עצום, עד שהכופר ייחשב מכלל המינים, הנה כבר יצוייר מציאות התורה זולתם. ולזה לא שמנו אותם יסוד ושרשים לה.

והתימה מהרב המורה, שסידר בפירושו לפרק "חלק" שלושה עשר עיקרים, אשר שמם יסודות לדת. והנה אם קרא "עיקרים" האמונות האמיתיות אשר הכפירה בהם מינות – הנה יימצאו יותר מחמישה עשר. ואם קרא "עיקרים" פינות ויסודות הדת אשר לא תצוייר התורה זולתם – הנה אינם יותר משבעה, כשנמנה בהם מציאותו יתברך, או שמונה, אם נמנה גם כן בפינות היותר התורה תורה אלהית מן השמים.

ובכך אפשר שיסופק עלינו, ממה שהוסכם עליו ונתפרסם לקצת הקודמים, היות אמונת החידוש קוטב התורה אשר בה תסוב, להיותו מחייב יכולת ה', ולהיות הנמצאות כולם אצלו כחומר ביד היוצר, שזולת זה לא יצוייר מציאות התורה בעצמותה בכלל. ובייחוד האותות והמופתים שבאו בה, שהם יסודות ועמוד לה. ואמנם למאמיני הקדמות, שיראו שהיות המציאות על צד החיוב ממנו, הנה לא יצוייר מציאותה בשום צד. וכאשר היה זה כן, הנה ראוי למנות האמונה הזאת עמוד גדול ופינה, עם יתר הפינות במאמר השני.

והנה היתר הספק איננו ממה שיקשה, כשיתבאר חיוב יכולת השם אף למאמיני הקדמות. והוא שנעלם מעיני הקודמים. ואולם איך יתבאר זה, הנה מה שיבוא בגזירת השם. ואמנם לפי שחיוב אמונת החידוש מבואר כפי התורה והקבלה, הנה צריך שנחקור כפי מנהגנו, איך ראוי שייאמן, ובאופן ידיעתנו בו. ושמנו אותו בכלל הראשון מזה המאמר.

החלק השני: באמונות הנתלות במצוות מיוחדות.

וכאשר חקרנו עליהם, מצאנום שלוש:

ולזה שמנו אותם שלושה כללים.

והנה לא ראינו למנות האמונה הנתלית במעשה הסוטה, להיותה מצוה פרטית. וכן האמונה הנתלית ברגלים ובשמחות, להיות הייעודים טוב גופיי, ואולם ואוזנו בטוב נפשיי, ויהיה דינם דין שאר המצוות וייעודיהן.

פירוט תוכן הכללים במאמר השלישי, החלק השני[עריכה]

המאמר השלישי, החלק השני, הכלל הראשון[עריכה]

דברי הפתיחה לכלל הראשון: אור השם/מאמר ג/חלק ב כלל א אור השם/מאמר ג/חלק ב כלל א

המאמר השלישי, החלק השני, הכלל השני[עריכה]

דברי הפתיחה לכלל השני: אור השם/מאמר ג/חלק ב כלל ב אור השם/מאמר ג/חלק ב כלל ב

המאמר השלישי, החלק השני, הכלל השלישי[עריכה]

דברי הפתיחה לכלל השלישי: אור השם/מאמר ג/חלק ב כלל ג אור השם/מאמר ג/חלק ב כלל ג


המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל הראשון[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

דברי הפתיחה לכלל הראשון: אור השם/מאמר א/חלק א כלל א

המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השני[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השלישי[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל הרביעי[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל החמישי[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל הששי[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השביעי[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השלישי, החלק הראשון, הכלל השמיני[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השלישי, החלק השני, הכלל הראשון[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

דברי הפתיחה לכלל הראשון, החלק השני: אור השם/מאמר א/חלק ב כלל א

המאמר השלישי, החלק השני, הכלל השני[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר השלישי, החלק השני, הכלל השלישי[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


המאמר הרביעי[עריכה]

[דברי הפתיחה למאמר הרביעי]:

בדעות וסברות אשר השכל נוטה אליהן לפי מה שבא בקבלה.

והן שלוש עשרה דרושים:

  • אחד: אם העולם נצחי במה שיבוא?
  • שני: אם אפשר מציאות עולם אחֵר, או עולמים רבים?
  • שלישי: אם הגלגלים חיים מדברים?
  • רביעי: אם יש לתנועות הגרמים השמימיים מבוא והנהגה במשפטי האדם?
  • חמישי: אם יש לקמֵעות והלחשים מבוא בפעולות האדם?
  • ששי: בשדים.
  • שביעי: אם תֵּעָתֵק נפש האדם, והוא מה שיקראוהו כת מהחכמים "גלגול"?
  • שמיני: אם תישאר נפש הנער שלא הגיע לחינוך?
  • תשיעי: בגן עדן וגיהינום.
  • עשירי: אם הכוונה ב"מעשה בראשית" חכמת הטבע, והכוונה ב"מעשה מרכבה" היה חכמת "מה שאחר הטבע", כפי מה שהבינו קצת מחכמי אומתנו?
  • אחד עשר: אם השכל והמשכיל והמושכל – דבר אחד אם לא?
  • שנים עשר: במניע הראשון.
  • שלושה עשר: בהימנעות השגת אמיתת מהותו יתברך.

ולפי שלא התבאר בתורה בפירוש המשפט הצודק בְּאֵלּוּ הדרושים, אם החיוב והשלילה, הנה אופן החקירה בהם כְּשֶׁנַּרְאֶה פנים בכל אחד מהם לשני הסותרים, כדי שיהא נקל למעיין לברור הצודק מהבלתי-צודק.

כותרות הדרושים[עריכה]

[נוסח דברי הפתיחה בתחילת כל אחד מהדרושים:]

הערות[עריכה]

  1. ^ הקדמה כללית לספר "נר אלהים", הכולל את "אור השם" ו"נר מצוה".


קישורים חיצוניים[עריכה]

דף השער לספר אור השם מאת רבי חסדאי קרשקש, דפוס ראשון, פררה שנת שט"ו (1555).

מהדורות של הספר[עריכה]

  • ספר אור השם, דפוס ראשון (פררה שט"ו), סריקה באיכות גבוהה בצבע בוויקישיתוף (PDF).
  • ספר אור השם, דפוס ראשון (פררה שט"ו), סריקה בשחור לבן בוויקישיתוף מתוך קובץ של אתר היברובוקס (PDF).
  • ספר אור השם במהדורתו של הרב שלמה פישר (מנוקדת ומעוצבת), סריקה באתר היברובוקס (PDF).
  • ספר אור השם במהדורתו של הרב שלמה פישר (מנוקדת ומעוצבת), סריקה באתר "דעת" (PDF).