אור השם/מאמר א
בשורש הראשון, שהוא התחלה לכל האמונות התוריות, והוא אמונת מציאות האל יתברך.
אמנם, למה שההקדמה יתבאר ענינה בשני עניינים: הראשון, באור הגבולים הנופלים בה, והשני, יחס האחד אל האחר, כאילו תאמר, חיוב הנשוא לנושא או שלילתו ממנו; והוא מבואר מעניין ההקדמה הזאת. רצוני לומר אמרנו שהאלוה נמצא, שהגבול הנושא בה, והוא האלוה, נעלם תכלית ההעלם, כמו שיבוא בגזירת הצור; הנה אין ענין זאת ההקדמה אלא, שהסיבה והתחלה לכלל הנמצאות, נמצאת. ולזה היה העיון בשורש הזה בדרך השני לבד, והוא, אופן עמידתנו באמיתתו. ולזה ראוי שנחקר אם עמדנו על אמיתת השלש הזה מפאת הקבלה לבד, והוא התורה האלוהית, או אם עמדנו בו מפאת העיון והחקירה גם כן.
ולפי שהראשון ממי שהרחיב הדיבור מפאת החקירה הוא אריסטו בספריו, ב"טבע" וב"מה שאחר הטבע", ומפרשי ספריו, כמו תמיסטיוס ואלכסנדר, והאחרונים, כמו אבונצר ואבן רשד, והמחברים אחריו, כמו אבן סינא ואבוחמד ור׳ אברהם אבן דאוד; והיה הרב המחבר בספרו "מורה הנבוכים" נשתמש ברוב הקדמותיהם על צד הקיצור, לבאר השורש הזה בדרכים מתחלפים; וראה הרב לצרף עם זה שני שרשים יקרים, והם, היותו יתברך אחד, והיותו לא גוף ולא כוח בגוף; הנה ראינו לחקור על מופתיו, אם הם נותנים האמת על כל פנים בשלושת השורשים האלה, אם לא. לפי שהם לקוחים מכלל דברי הפילוסופים הראשונים, וכל מה שנאמר בהם מזולתו אין לשום לב עליו.
ולפי שמופתיו בנויים על שש ועשרים הקדמות, שהניח בראש החלק השני מספרו, הנה יהיה סדר העיון בזה בשני הדברים האלה: האחד, אם ההקדמות ההם אשר נשתמש בהם בביאור השורשים האלה מבוארות באמת באור מופתי; שאם לא היו ההקדמות הצריכות אל ביאור השורשים מבוארות באור מופתי, הנה השורשים לא התבארו באור מופתי. והשני, כשנניח ההקדמות ההם אמיתיות מבארות באור מופתי, אם התבארו מהם השורשים באור מופתי. והעיון הזה יהיה כפי מאמר האומר.
ולזה ראוי שנחלק המאמר הזה לשלשה כללים:
הכלל הראשון - בבאור ההקדמות כפי מה שהיו מבוארות בדברי הפילוסופים, וביאור מופתי הרב. כי אם נחקור בהם, ראוי שיהיו מובנים לנו מבוארים וגלויים ונקיים מכל ספק לפי כוונת הרב.
הכלל השני - נחקור בו במקצת ההקדמות ובמופתי הרב, אם נתבארו באור מופתי.
הכלל השלישי - בביאור השורשים כפי מה שתגזרהו התורה, ובאופן עמידתנו בהם. ושם יתבאר כוונת המאמר הזה, והוא, שאין דרך לעמד על השורשים האלו בשלימות אלא מצד הנבואה, במה שהעידה עליו התורה ונתאמת בקבלה. ואמנם יתבאר עם זה שיסכים בו העיון.