אור השם/מאמר א/כלל א/פרק יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · אור השם · מאמר א/כלל א/פרק יד· >>

בביאור ההקדמה הארבע עשרה, האומרת, שתנועת ההעתקה יותר קודמת שבתנועות, והראשונה מהם בטבע. כי ההוויה וההפסד יקדם לה ההשתנות, וההשתנות יקדם לה קריבת הַמְשַׁנֶּה מן המשתנה. ואין צמחיה ולא חיסרון אם לא שיקדם לה הוויה והפסד.

הנה ההקדמה הזאת ביארה אריסטו ב"חיפוש". וכיוון בה הקדימה בטבע ובזמן. והוסיף בה ביאור, שהתנועה הסיבובית קודמת לשאר התנועות, למה שאינה מהפך אל הפך, ולא ישיגנה שינוי. והמתנועע בה אין לו כוח על השינוי, אבל עניינו דומה אל הפועל הגמור.