אור השם/מאמר א/כלל א/פרק טו
בְּבֵאוּר הַהַקְדָּמָה הַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, הָאוֹמֶרֶת, כִּי הַזְּמַן מִקְרֶה נִמְשָׁךְ לִתְנוּעָה וְדָבֵק עִמָּהּ, לֹא יִמָּצֵא אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מִבִּלְתִּי הָאַחֵר, לֹא תִּמְצָא תְּנוּעָה כִּי אִם בַּזְּמַן, וְלֹא יֻשְׂכַּל זְמַן אֶלָּא עִם תְּנוּעָה, וְכָל מָה שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא לוֹ תְּנוּעָה, אֵינוֹ נוֹפֵל תַּחַת הַזְּמַן.
הַהַקְדָּמָה הַזֹּאת כּוֹלֶלֶת אַרְבַּע הַקְּדַמוֹת: הָאַחַת, הֱיוֹת הַזְּמַן מִקְרֶה. וְהַשֵּׁנִית, הֱיוֹתוֹ דֶּבֶק לִתְנוּעָה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִמָּצֵא אֶחָד מֵהֵם בִּלְתִּי הָאַחֵר. וְהַשְּׁלִישִׁית, שֶׁלֹּא יֻשְׂכַּל זְמַן אֶלָּא עִם תְּנוּעָה. וְהָרְבִיעִית, שְׁמָה שֶׁלֹּא תִּמָצֵא בּוֹ תְּנוּעָה אֵינוֹ נוֹפֵל תַּחַת הַזְּמַן. וְהִנֵּה יִתְבָּאֲרוּ בְּבֵאוּר גֶּדֶר הַזְּמַן.
וְאָמְנָם אֲרִיסְטוֹ — וְאִם הָיָה שֶׁהִתְחַלְּפוּ בּוֹ הַקַּדְמוֹנִים בְּסְבַרָתָם חִלּוּף רַב, אֵין צוֹרֵךְ לְזוֹכְרָם, לֶהֱיוֹתָם מבוארי הַהֶפְסֵד — הִנֵּה גִּדֵרוֹ, בְּשֶׁהוּא מִסְפַּר הַקֹּדֶם וְהַמִתְאֲחֵר בַּתְּנוּעָה. וְזֶה, שֶׁאֵין סָפֵק הִצְטָרְכוֹ אַל נוֹשֵׂא, לֶהֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי עוֹמֵד כְּלָל, וְכָל שְֵׁכֵּן שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ אַל נוֹשֵׂא. וְזֶה, שֶׁהַזְּמַן יֵחָלֵק אַל עָבַר וְאֵל עָתִיד. כִּי הַהֹוֶה הוּא עַתָּה, וְהוּא בִּלְתִּי נִמְצָא, וְאֵינֶנּוּ זְמַן, וְהֵעֲבַר כְּבָר נִפְסָד, וְהֶעָתִיד אֵינֶנּוּ עֲדַיִן. וּלְזֶה הִצְטָרְכוּ אַל נוֹשֵׂא מְבֹאָר בְּעַצְמוֹ. וְהִיא הַהַקְדָּמָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאֵלּוּ הָאַרְבַּע.
וּלְפִי שֶׁאֲנַחְנוּ נְשַׁעֵר הַתְּנוּעָה הַמְּהִירָה וְהַמְּאֻחֶרֶת בַּזְּמַן, וְזֶה, שֶׁהַתְּנוּעָה הַמְּהִירָה הִיא, אֲשֶׁר יִתְנוֹעֵעַ הַמִּתְנוֹעֵעַ בָּהּ שִׁעוּר יָדוּעַ בִּזְמַן יוֹתֵר קֶצֶר מֵהַמְּאֻחֶרֶת; הִנֵּה הִתְבָּאֵר שֶׁהַזְּמַן אֵינֶנּוּ תְּנוּעָה, כִּי לֹא יִלָּקַח הַזְּמַן בְּגֶדֶר עַצְמוֹ. וְלִהְיוֹת הַמְּהִירוּת וְהָאִחוּר בִּתְנוּעָה, מִקְרֶה דָּבֵק בָּהּ, וּבִלְתִּי נִפְרַד מִמֶנָּה, וְהָיָה שֶׁנְּשַׁעֵר אוֹתָם בַּזְּמַן; נִתְאַמֵּת שֶׁהוּא מִקְרֶה דָּבֵק לַתְּנוּעָה. וְהִיא הַהַקְדָּמָה הַשֵּׁנִית.
וְכַאֲשֶׁר הָיָה זֶה כֵּן, וְהָיָה הַזְּמַן מְשַּׁעֵר לְעוֹלָם הַתְּנוּעָה — אֵיךְ שְׁלֻקְּחָה, אִם בִּבְחִינַת מְהִירוּת וְאִחוּר, אִם בִּבְחִינַת הַקֹּדֶם וְהַמִתְאַחֵר מִמֶנָּה — כְּבָר יִצְדַּק אוֹמְרֵנוּ בְּגִדְרוֹ שֶׁהוּא מִסְפַּר הַקֹּדֶם וְהַמִתְאַחֵר בַּתְּנוּעָה. וּלְפִי שְׁלֻקְּחָה הַתְּנוּעָה בְּגִדְרוֹ, נִתְבָּאֲרָה הַהַקְדָּמָה הַשְּׁלִישִׁית, וְהוּא שֶׁלֹּא יֻשְׂכַּל הַזְּמַן אֶלָּא עִם תְּנוּעָה.
וְאָמְנָם הַהַקְדָּמָה הָרְבִיעִית, שֶׁהִיא אוֹמְרְנוּ, שְׁמָה שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא בּוֹ תְּנוּעָה אֵינוֹ נוֹפֵל תַּחַת הַזְּמַן, הִיא מְבֹאֶרֶת בְּעַצְמָהּ, כְּשֶׁיִּתְבָּאֵר עִנְיָן הַנְּפִילָה תַּחַת הַזְּמַן. וְהוּא, הַדָּבָר שְיַגְבִּילֵהוּ הַזְּמַן וְיַעֲדִיף עָלָיו מִשְּׁתֵּי קְצוֹתָיו. וּלְזֶה הָיוּ הַדְּבָרִים הַנִּצְחִיִּים אֵינָם נוֹפְלִים תַּחַת הַזְּמַן בְּעֶצֶם, כִּי לֹא יֲגְבִּילֵם הַזְּמַן וְלֹא יַעֲדִיף עֲלֵיהֶם. וְאִם הָיָה שֶׁיִּהְיוּ נוֹפְלִים תַּחַת הַזְּמַן, הוּא בַּמִּקְרֶה. וְהֵם אֲשֶׁר הָיוּ מֵהֵם מִתְנוֹעֲעִים. כִּי לְמָּה שֶׁהַתְּנוּעָה כְּבָר יֲגְבִּילָהּ הַזְּמַן, כְּשֶׁנִּקַּח חָלָק מְמַנֶּה, כְּבָר יִהְיוּ הַמִּתְנוֹעֲעִים נוֹפְלִים תַּחַת הַזְּמַן בְּמִקְרֶה, מִצַּד תְּנוּעָתָם. וְאָמְנָם הַנִּבְדָּלִים, לֶהֱיוֹתָם בִּלְתִּי מִתְנוֹעֲעִים, אֵינָם נוֹפְלִים תַּחַת הַזְּמַן, לֹא בָּעֶצֶם וְלֹא בָּמִקְרֶה.