אור השם/מאמר א/כלל א/פרק כח
בביאור המופת השני אשר סידרו הרב.
אחר שקיבל הקדמה אחת, האומרת שבהימצא דבר מורכב משני דברים, וימצא הדבר האחד לבדו, יתחיב אם כן מציאות האחר לבדו. וזה שאילו היו מציאותם מחויב שלא ימצאו אלא יחד, כחומר והצורה הטבעית, לא היה נמצא האחד בלתי האחר בשום פנים. ואחר בארו זאת ההקדמה סידר המופת כן: אנחנו נמצא דברים מורכבים ממניע ומתנועע, רצוני לומר, שיניעו זולתם ויתנועעו מזולתם, ונמצא מתנועע לא יניע זולתו. מחויב אם כן שנמצא מניע לא מתנועע מזולתו. ולפי שאין בו תנועה הוא בלתי מתחלק ואינו גשם, כמו שהתבאר בהקדמה השביעית.