תולדות תנאים ואמוראים/ר/רבינא

אהרן הימן
תולדות תנאים ואמוראים
אות ר
→רבינא הקדמון	רבינא בר אבינא←

רבינא

(סתם הוא חבירו דרב אשי וכן כתב הרא"ש חולין מח.).

אבי רבינא לא נזכר בשום מקום וכפי הנראה לא היה אדם גדול כדמשמע ע"ז נ. שאמר רבינא אנא לא נגר ולא בר נגר, ועל עצמו אמר כן שהיה מקטין את עצמו אבל על אביו לא היה אומר כן אם היה ת"ח.

ובמנחות מב. רבינא ורב סמא הוו יתבי קמיה דרב אשי חזייה רב סמא לקרניה דגלימיה דרבינא דסתר – א"ל לא סבר לה מר להא דר"י א"ל בשעת עשייה איתמר, איכסיף (רב סמא) א"ל רב אשי לא תתקיף לך חד מינייהו כתרי מינן (ופירש"י שרבינא מא"י היה), אבל לא מצינו בשום מקום שרבינא או משפחתו יהיו מא"י כי מצינו אותו כל ימי חייו אך בבבל.

ונכון מאוד דעת הגאון בעל דורות הראשונים בח"ב צד 574 שצ"ל תחת רבינא, ר' אבא ורב סמא (בריה דרבא) וזה ר' אבא היה באמת מא"י כמבואר בערכו.

הוא זכה לקבל תורתו מפי רבא כדמצינו תמיד א"ל רבינא לרבא כברכות טו., עירובין סח. פה:, כתובות סח:, גיטין יח. עג., ב"ק יז:, ע"ז ד:, חולין עז., בכורות מה..

אותיב לרבא כפסחים יב:, נדרים כו:, ב"ב קנא:, מכות ח., מנחות סז..

שאל מרבא כברכות כג. לג: סב:, שבת קי., מגילה כח:, יבמות נד:.

בעי מרבא כיבמות נד:.

רבינא ורב חמא בר בוזי הוו יתבי קמיה דרבא וקרא להו דרדקי כב"ב טז:.

יתיה קמיה דרבא כברכות לח.

אמר הכי אמר רבא כברכות נ..

אמר משמיה דרבא כשבת כא: קלו:.

ומצינו בזבחים ק: אמר רבא – א"ל רב אדא בר מתנא לרבא – א"ל רבינא אכילת פסחים מעכבא – א"ל רבא ציית מאי דאמר לך רבך, ולפי פשוטו שרבא אמר כן לרבינא על עצמו וכן הוא שבועות יח., וגרסת רבינו בעל המאור שרבינא אמר לרב אדא ב"מ שיציית מה דא"ל רבא, ולפי זה צריך לגרוס "ציית מה דא"ל רבן".

ואף שבל"ס היה אז רבינא עוד עול ימים אעפ"כ היה גדול כ"כ עד שפ"א אותיב לרבא, ורבא איכסיף כע"ז כב.,

והגיע להוראה גם בחיי רבא כעירובין מ. ששרא לבני גננא דגזו לה אסא ביו"ט שני לאורתא, לאורחא ביה לאלתר, מתקיף לה רב שמעיה – אזלו שיילוה לרבא.

וכן גיטין עז. שהורה רבינא ורב אחא בר תחליפא הקשה לו ואיגלגל מלתא ומטא לקמיה דרבא והוא פסק כרב אחא ב"ת, ובל"ס נטל רשות מרבו (וזה כדעת התוס' סנהדרין ה: ד"ה אלא שאם נטל רשות מרבו יכול תלמיד להורות ברחוק ג' פרסאות), אבל רבינא הכיר את מקומו וגודל רבו ולכן אמרו עירובין סג. שרבינא איגלע למחוזא אייתי אושפזיכניה סכינא וקא מחוי ליה א"ל זיל אמטייה לרבא.

אבל לא מצינו בשום מקום שידבר עם אביי כי אביי נפטר יד' שנים קודם רבא ובל"ס היה אז רבינא עוד עול ימים מאוד.

ומה שמצינו ב"מ נו. אמר אביי – אלא רבינא עד דמותיב מנחתום, אין זה מדברי אביי אך מסתמא דגמרא, ובדק"ס ליתא תיבת "אלא רבינא".

ועם כל גדולי תלמידי דרבא התרועע עם ר"ה בריה דרב יהושע כסנהדרין סט., ובפסחים פט: יסופר שר"פ ור"ה בריה דרב יהושע עריבו ריפתא בהדי הדדי אדאכיל ר"ה חדא אכל ר"פ ד' א"ל פלג לי – אזל עריב בהדי רבינא, אדאכיל ר"ה חדא אכל רבינא תמניא, אמר מאה פפי ולא חד רבינא.

עם ר"נ בר יצחק שרבינא בעי מיניה כפסחים קה., הוריות ט., אשכחיה לר"נ בר יצחק דתלי וקאי וכו' כגיטין לב:.

וכן עם ר"פ כב"מ עד: שהקשה רבינא לרב פפא, ובזבחים ב: א"ל ר"פ לא הוית גבין באורתא בתחומא דאמר רבא מילי מעלייתא.

וכן עם רב פפי כב"מ נד: שאמר לרבינא הכי אמר רבא.

ושם מט. סיפר לו רבינא מההוא מרבנן ורב טבות שמיה.

וכן עם אמימר כחולין נח. שחולק עם רב אחא בדברי אמימר, ובשבועות ד: הקשה לאמימר.

וכן עם רב ירמיה מדיפתא כקידושין לג. שרבינא אותיב קמיה, וביומא מב. תירץ לרבינא.

ובברכות כה. רבינא הוה קאים קמיה דרב יהודה מדיפתא צ"ל רב ירמיה מדיפתא והיה כתוב ר"י ונעשה מזה רב יהודה וכן הוא בדק"ס, אבל היה חבירו כיבמות ח. נד..

ובשנת תרפב לשטרות כשיסד רב אשי את המתיבתא הגדולה במתא מחסיא לקח את רבינא ליד ימינו והיה לו כתלמיד־חבר כמפורש עירובין סג. רבינא סר סכינא בבבל א"ל רב אשי מ"ט עביד מר הכי? א"ל אנא תלמיד חבר דמר אנא (חכם כמותו אלא שלמד ממנו דבר אחד, רש"י).

וכן הוא האמת שרבינא היה קשיש הרבה מרב אשי, כי רבינא היה תלמיד מובהק לרבא, ורב אשי לא זכה לשמש את רבא אך בסוף ימיו, אבל יען שרב אשי יסד המתיבתא הגדולה במתא מחסיא בעוד אשר מן שנת תרך מפטירת רב חסדא עד תרפב לא היתה שמה ישיבה כללית עד רב אשי, ויען שבו נקבצו תורה וגדולה במקום אחד עד שגם הריש גלותא שהיה גדול הדור וזקן ממנו (ר"ה בר נתן) היה כייף תחתיו, ולכן לא לפלא מה שגם רבינא היה יושב לפניו, וכדמצינו עירובין סג., חולין יז. יתיב רבינא קמיה דרב אשי.

אותיב לרב אשי כשבת פה..

א"ל רבינא לרב אשי כשבת נט:, עירובין נז., פסחים כד., סוכה לב., ביצה מ., נדרים י:, קידושין ו:, ב"מ ט: צו., מנחות כא:, חולין קלז..

ובכל אלו המקומות שקיל וטרי עמו כחבר עם חבר.

ואך יען שרב אשי היה הריש מתיבתא לכן קרא תמיד לרב אשי מר כברכות כד:, שבת קט., פסחים ל:, ביצה לב:.

ואמר לרב אשי אמר לן רב סמא בריה דרב משרשיא משמך כחולין יז:.

וזה כבר ידוע שרבינא היה מקום מושבו התמידית במתא מחסיא כשבת קכה. שאמר רבינא כמאן מטלטלינן האידנא כיסוי דתנורי דמתא מחסיא וכו', וסוף ב"ק אמר ומתא מחסיא אתרא דקפדי הוא.

וכן כתב רש"י יומא פו. שמקום רבינא הוא מתא מחסיא.

ובאמת לקח חלק היותר גדול עם רב אשי בסידור הש"ס, וכמה פעמים אירע שהוא היה לזמן מועט הריש והראשון בהמתיבתא והוא היה המכריע ואז ישבו כל חברי רב אשי וחבריו לפניו, וזה שמצינו א"ל רב אחא בר אביי לרבינא כשבת ד., ב"ק לט:.

רב אחא בר ביבי מר אמר לרבינא הכי קאמרינן משמיה דרבא כיבמות ח..

רב אדא בר אהבה אמר לרבינא משמיה דרבא ככתובות סח:.

רב יצחק בר נפתלי אמר לרבינא הכי אמרינן משמיה דרבא ככותיך ככתובות צו..

רב נתן בר אמי אמר לרבינא הכי אמרינן משמיה דרבא כסנהדרין ל..

ובכל המקומות האלו (ועוד בכמה מקומות) לא נזכר כלל רבינא מקודם, ואך חבריו שישבו לפניו באו לכלל הכרעה והוא בראשם.

וכן היו לו חברים אשר ישבו ביחד לפני רב אשי והראש והראשון הוא רב אחא (בר רבא ולא בר רב כמבואר בערכו) כחולין יז: רבינא ורב אחא בריה דרבא הוו יתבי קמיה דרב אשי.

וביבמות מה: אמר לרבינא איקלע אמימר לאתרין וכו'.

ובעירובין צג: אשכחיה רבינא ושאלו תני מר מידי במחיצה א"ל לא.

ופסחים לט. אשכחיה רבינא דהוה מהדר אמרירתא א"ל מאי דעתך – א"ל הדרי בי.

וכבר בארנו בערך רב אחא בר רבא שכ"מ שחולקין רב אחא ורבינא הוא רב אחא בר רבא, ואמרו פסחים עד: וחולין צג: בכל התורה כולה רב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכתא כרבינא לבר מהני תלת אומצי ביעי ומיזרקי דרב אחא לקולא – והלכתא כרב אחא,

פלוגתתם מצינו עירובין כד:, סוכה יח:, מגילה כו:, יבמות יא. לט: מא:, כתובות לד., סוטה כה., ב"מ טז. לה. סז. צה., ב"ב צה:, סנהדרין כו:, שבועות כג:, ע"ז כו: לג: סא. עה., חולין ח. מו: סז..

וכן מצינו שא"ל רבינא לרב אחא בריה דרבא כשבת קכ:, גיטין לב:, ב"ק סב..

וכן צ"ל בזבחים צא. ושם איתא בטעות רב אחא בריה דרב אשי וצ"ל בריה דרבא, אבל

רב אחא בר רב היה כתלמיד־חבר לרבינא כקידושין יג. ששלח לקמיה דריבנא, ובחולין לג. הקשה לרבינא, וב"ב קכד: אמר לרבינא איקלע אמימר לאתרין וכו'.

רב אחא בר תחליפא שניהם היו חברים בעוד רבא חי כעירובין מ., גיטין עג..

רב אחא מהוצל כביצה לב: שאמר רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביו"ט וכו'.

רב גזא. ביבמות מה: אמר רבינא אמר לי רב גזא איקלע ר' יוסי בר אבין לאתרין.

מר זוטרא, א"ל רבינא לדידך וכו' כב"ב סא..

רב חביבא מחותנו עיין לקמן.

רב חמא בר בוזי ורבינא איקלעו לבי ריש גלותא כברכות נ..

רב טבות, כב"מ מט. אמר רבינא לדידי אמר ההוא מרבנן ורב טבות שמיה (ובסנהדרין צז. ורב טביומי שמיה) ואמרי לה רב שמואל בר זוטרי שמיה וכו'.

רב מרדכי עם רבינא כביצה ו..

רב משרשיא א' עם רבינא אמרו משמיה דרבא כיבמות לו:.

רב משרשיא בריה דרב נתן אמר לרבינא הכי אמר הלל וכו' כפסחים קטו..

רב ספרא בריה דרב ייבא עם רבינא כב"ב ה..

רב עוירא חולק עם רבינא בשמיה דרבא כב"ב קלא:, הקשה לרבינא ככתובות קג..

רבא בר רב יצחק, רבינא אלויה כסוטה מו:.

רבא זוטי אמר לרבינא אנן משמיה דר' אילעא מתנינן לה כבכורות לו..

רבין בר קיסי, בחולין כ: אמר רבינא אמר לי רבין בר קיסי וכו'.

רב שמן מסכרא, בנדה לו. אמר רבינא א"ל רב שמן מסכרא איקלע מר זוטרא לאתרין וכו'.

רב שמעיה חבירו כעירובין מ..

רב שרביא ורבינא משמיה דרבא כשבת קלו:.

והנה אף שרב אשי היה הריש מתיבתא וכולם היו כפופין תחתיו, אבל כמו שאמרנו לעיל שרבינא לקח חלק היותר גדול בישיבתו ובסידור הש"ס ולפעמים היה הוא בצעמו הריש והמכריע. ולכן מצינו לו תלמידים הרבה, כרב אדא בר מניומי שאל לרבינא כחולין מט., תרגם קמיה כב"ק לא:.

רב אדא בר מתנא תלמידו כשבועות יח., ושניהם שיילו לרבא כברכות כג.

רב אהרן הקשה לרבינא כב"ק קט., מנחות עד:.

רב אחא בר אביי הקשה לרבינא כשבת ד., ב"ק לט:.

רב אחא חדיפתא הקשה תמיד לרבינא כשבת קלט:, ביצה כא:, יבמות ח. נד., נדרים כג. סו., נזיר מב., גיטין עג. קידושין מה:, ב"ק כו., ב"מ נה..

הונא מר בריה דרב אידי שאל לרבינא כחולין מט.

הונא בריה דמר זוטרא הקשה לרבינא כב"ב פו.

מר זוטרא בריה דרב מרי הקשה לרבינא כפסחים סב., קידושין ז. כא., ב"ק כט:, וב"מ נה. איתא רב זוטרא.

מר זוטרא בריה דרב טבי הקשה לרבינא כזבחים מח:.

זעירי מדיהבת הקשה לרבינא כתענית ז: ורש"י גורס מר זעירי.

רב חייא בר יצחק, בע"ז לג: רבינא שרא ליה למירמא ביה שכרא וכו'.

רב חביבא מסורא דפרת רבינא איקלע להתם כמו"ק כ. כד: וכן צ"ל בב"מ סא: ועיין ערכו.

רב יעקב מנהר פקוד יתיב קמיה דרבינא כסנהדרין סט..

אמר משמיה דרבינא ככתובות צג., צח:, ב"ב קנז:.

מר בר רב אשי כפסחים כה: וכמבואר בערכו.

מרימר (שמלך בסורא אחר רב אשי) היה כמו תלמידו כיבמות עה: א"ל רבינא – ורבינא לשבושי למרימר הוא דבעי (לידע אם מחודד הוא להשיב על שאלתו, רש"י).

רב סמא בריה דרב אשי הקשה לרבינא כב"ק יח., זבחים יט:.

סא בר חילקאי הקשה לרבינא כזבחים קג., ובחולין לח. אמר רבינא אמר לי סמא ב"ח אקשי בה וכו'.

רב סמא בר רקתא קמיה דרבינא כב"מ י:, וחולק עמו בקידושין ט..

בני רב פפא בר אבא אותיבו לרבינא כיומא סו:.

רב בר שבא כברכות יד. איקלע לגביה רבינא ולא היה חשיב עליה דרבינא, ואפשר שגם בשבת קמ. צ"ל רב בר שבא ולא רבא, או שצ"ל בברכות רבא בר שבא.

רב רחומי ב' אותיב לרבינא כחולין פט., אמר אנא חזיתיה לרבינא וכו' כיומא עח., יתיב קמיה דרבינא כזבחים עז.,

רבה בר שימי קרא לרבינא מר כקידושין מה:, אמר משמיה כפסחים ו:.

רבה זוטי חבירו כבכורות ל.

רב תחליפא בר גיזא הקשה לרבינא כע"ז סט., זבחים לט..

הלכותיו מלאים בכל הש"ס, אך באגדה דבריו מעטים.

ונשאר לנו ממנו אך היינו דאמרי אינשי אחד ביומא יח. אמר אי בר אחתיך דיילא הוי חזי בשוקא קמיה לא תחליף.

מדבריו הפרטים מצינו שהיה גבאי צדקה כב"ק קיט.

והיו לו שדות שנתנן באריסות, ורוניא היה השתלא שלו כב"ב ה. קט..

והיה לו בן יקיר שהתחתן עם רב חביבא ככתובות ח. והיה בטוח כ"כ עד שבריך משעת אירוסין, ולבסוף לא אסתייע מלתא והדרי בהו.

ובנדה סו. רבינא איעסק לבריה בי רב חנינא (וגרסת הרי"ף והרא"ש והרש"בא רב חביבא) ומשמע שם שנשאה.

וכן היה לו בת כפסחים כה: שמר בר רב אשי אשכח לרבינא דשייף לה לברתיה בגוהרקי דערלה א"ל אימור דאמור רבנן – א"ל האי אישתא וכו'.

וב"מ קד: רבינא משבח וכתיב לברתיה א"ל נקני מיניה דמר א"ל אי מיקנא לא מיכפל, ומשמע מזה שרבינא היה איש אמיד.

אבל מה שמצינו רב אחא בר רבינא בכורות נ. צ"ל בר רבא שהיה כהן.

ופטירתו נזכר מו"ק כה: כי נח נפשיה דרבינא פתח עליה ההוא ספדנא תמרים הגיעו ראש על צדיק כתמר, נשים לילות כימים על משים לילות כימים, ושם בפי' ר"ח שרבינא נפטר קודם רב אשי, ולא נזכר באגרת דרש"ג זמן פטירתו יען שלא היה מראשי מתיבתא אבל במחזוא ויטרא ובספר הכריתות כתבו שנפטר תשלג לשטרות והוא חמש שנים קודם רב אשי, ולפי זה האריך ימים שהיה קשיש הרבה מרב אשי.