קטגוריה:דברים יב ג
נוסח המקרא
ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא
וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא.
וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃
וְ/נִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבּחֹתָ֗/ם וְ/שִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔/ם וַ/אֲשֵֽׁרֵי/הֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּ/ן בָּ/אֵ֔שׁ וּ/פְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵי/הֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּ/ן וְ/אִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔/ם מִן־הַ/מָּק֖וֹם הַ/הֽוּא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּתְתָרְעוּן יָת אֵיגוֹרֵיהוֹן וּתְתַבְּרוּן יָת קָמָתְהוֹן וַאֲשֵׁירֵיהוֹן תֵּיקְדוּן בְּנוּרָא וְצַלְמֵי טָעֲוָתְהוֹן תְּקָצְצוּן וְתַבְּדוּן יָת שׁוֹמְהוֹן מִן אַתְרָא הַהוּא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתִסְתְּרוּן יַת אֲגוּרֵיהוֹן וְתִתְבְּרוּן יַת קָמַתְהוֹן וּמְרַחֲקַתְהוֹן תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא וְצִילְמֵי טַעֲוַותְהוֹן תְּשַׁקְצוּן וּתְשֵׁיצִינוּן יַת שִׁמְהוֹן מִן אַתְרָא הַהוּא: |
רש"י
"מצבה" - של אבן אחת והיא בימוס (אלטאר) ששנויה במשנה (ע"ז מו) אבן שחצבה מתחלתה לבימוס
"אשרה" - אילן הנעבד
"ואבדתם את שמם" - (שם) לכנות להם שם לגנאי בית גליא קורין לה בית כריא עין כל עין קוץ
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מַצֵּבָה – שֶׁל אֶבֶן אַחַת, וְהוּא "בִּימוֹס" שֶׁשָּׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה: "אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּתָהּ לְבִימוֹס" (ע"ז מ"ז ע"ב).
אֲשֵׁרָה – אִילָן הַנֶּעֱבָד (שם מ"ח ע"א).
וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם – לְכַנּוֹת לָהֶם שֵׁם לִגְנַאי: בֵּית גַּלְיָא – קוֹרִין לָהּ בֵּית כַרְיָא; עֵין כֹּל – עֵין קוֹץ (ספרי סא; ע"ז מ"ו ע"א).
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ושברתם את מצבותם. זו מצבה שחצבה מתחלה לעבודה זרה.
ואשריהם תשרפון באש. זו אשרה שנעשית מתחלה לעבודה זרה.
ופסילי אלהיהם תגדעון. זו שהיתה נטועה ועבדה לעבודה זרה.
[ואבדתם את שמם. זו שהעמיד תחתיה עבודת כוכבים.]
דבר אחר: ונתצתם את מזבחותם, מכאן אמרו (ע"ז מח) ג' אשרות הם, אילן שנטעו מתחלה לעבודת כוכבים - הרי זה אסור, שנאמר ואשריהם תשרפון באש. [גדעו ופסלו לעבודת כוכבים ו]החליף - נוטל מה שהחליף, שנאמר ופסילי אלהיהם תגדעון. (לא החליף אלא שהעמידו תחת) [העמיד תחתיה] עבודה זרה וסלקה - הרי זה מותר שנאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. (לא תעשון כן לה' אלהיכם) (ע"ז מו).
שלשה בתים הם, בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים - הרי זה אסור, שנאמר (אבד תאבדון את כל המקומות) [ונתצתם]. חידש - נוטל מה שחידש, שנאמר (ואבדתם את שמם) [תגדעון]. לא חידש, אלא הכניס בתוכו עבודה זרה והוציאה - הרי זה מותר, שנאמר [ואבדתם את שמם מן המקום ההוא].
ונתצתם את מזבחותם. (שם מ) נתצתה את המזבח - הנח לו.
[ושברתם]. שיברתה את המצבה - הנח לה.
מן המקום ההוא. בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריה, ואי אתה מצווה בחוצה לארץ לרדוף אחריה.
ר' אליעזר אומר: מנין לקוצץ את האשרה שצריך לשרש אחריה? ת"ל ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. אמר לו ר' עקיבא מה אני צריך, הלא כבר נאמר אבד תאבדון. ומה ת"ל ואבדתם את שמם? לשנות את שמם. או יכול לשבח? ת"ל (דברים ז) שקץ תשקצנו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ד.
ונתצתם , היינו מזבח שבנאו בתלוש, דמחובר לא נאסר; וכן מצבה.
וראוי להגיה "זו מצבה שהיתה חצובה ועבדה לע"ז". אמנם באשרה מפרש, שמה שכתב ואשריהם תשרפון היינו בנטעה מתחילה לעכו"ם שכולה אסורה. ומה שכתב ואשריהם תגדעון מדבר שהיתה נטועה מתחלה והשתחוה, לא שעקרו מותר; ועל זה אמרו לשון גדוע.
[ומה שכתב שהיתה נטועה ועבדה, הגיה הגר"א "וגדעה ופסלה" וכן הגיה במה שכתב "החליף" גרס "גדעה ופסלה והחליף". ואין צריך, דברייתא דפה כשמואל (ע"ז מח) שכן הלכה].
ולפי הסוגיא (דף מה) אתיא כר' יוסי בר"י, ולהסוגיא (דף מח) דאפיך רבנן לר' יוסי בר' יהודה, אתיא כרבנן. ותפס גבי אשרה פסוק פסילי אלהיהם תגדעון משום שמזה למד גם לענין בית, ועקר הפסוק הוא ואשריהם תגדעון (עיין בגמרא דף מה ודף מח).
ה.
ונתצתם . בריתא דפה מביא בע"ז (דף מה) בשם תני רב יוסף, ומקשה "הנח" סלקא דעתך, "שרפה" בעי? אר"ה רדוף ואח"כ שרוף. והוא כמו שכתב ריב"ל גדוע עכו"ם קודם לכבוש א"י, כבוש א"י קודם לבעור עכו"ם. ושם אמר שלרבנן למד זה ממה שכתב ואשריהם תגדעון , ולריב"י למד מן אבד תאבדון.
והספרי למד ( ראה ב ) מן אבד תאבדון שצריך לשרש אחריה, ומן ואשריהם תגדעון למד ( ראה ד ) שגדועו אסור ועקרו מותר. ואם כן יקשה קושית הגמרא שם לריב"י, האי סברא מנא ליה? וצריך לומר שהספרי למד ההבדל בין אשרה שנטעה מתחלה לכך שעקרו אסור, ובין נטעה ואח"כ אבדה, ממה שכתב פסילי אלהיהם תגדעון , שפסילי אלהיהם כולל גם האשרה.
וכמו שבכל סימן ד' לא הביא פסוק ואשריהם תגדעון רק פסילי אלהיהם תגדעון. ונשאר פסוק ואשריהם תגדעון ופה כתיב תשרפון: שתחלה יגדע ואח"כ יכבוש את א"י ואח"כ ישרוף.
וממה שכתב ואבדתם את שמם מן המקום ההוא [שמלת ההוא רומז על א"י] ממעט חוצה לארץ.
ו.
ואבדתם את שמם . לדעת ר' אליעזר מלמד שצריך לשרש אחריה עד שלא ישאר לה שרש, שבו יזכר שמה. ור"ע סבירא ליה שזה ידעינן מן אבד תאבדון. ומה שכתב ואבדתם את שמם הוא כפשוטו, לשנות שמה לגנאי. ומובא בע"ז (דף מה).
וממה שמובא שם דר' יוסי הגלילי אתיא כריב"י, ור"ע איתיה כר' יוסי הגלילי, נתקשו התוס' שלר' יוסי בר"י בעי קרא ד אבד תאבדון - אבד ואח"כ תאבדון. ומה שכתב שר"ע אליבא דר' יוסי הגלילי קאמר, וליה לא סבירא ליה, הוא דוחק. ולפי זה משמע כסוגיא דדף מח דאפיך דר' יוסי בר"י לרבנן ולשטה זו אתיא לר' יוסי בר"י שמ"ש אבד תאבדון מלמד לעוקר ע"ז שצריך לשרש אחריה, ואתיא דר"ע כרי' יוסי הגלילי ולק"מ.
והנה הרמב"ם תפס כשמואל [כדף מח] וכשיטת רב אשי (שם) דאפיך דר"י בר"י לרבנן, ולענין הלכה פסק כרבנן נגד ר' יוסי בר"י. וא"כ לרבנן מ"ש אבד תאבדון - מלמד אבד ואח"כ תאבדון. וא"כ מ"ש ואבדתם את שמם הוא כר"א שצריך לשרש אחריה.
ובזה תמצא פתרון למה שהתפלאו כולם על הרמב"ם שלא הביא בהלכותיו שצריך לתת לה שם גנאי, כי לשטתו מ"ש ואבדתם את שמם צריך ללמד על שצריך לשרש אחריה כר"א, ודוק היטב.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ואבדתם את שמם. לא תעשון כן. אזהרה למוחק את השם:
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
לאבד עבודה זרה מהשטח ומהתודעה
התורה מצווה על בני ישראל, כאשר הם נכנסים לארץ ישראל, להשמיד כל זכר לעבודת אלילים:
(דברים יב ג): "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן; וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא"
החצי הראשון של הפסוק מדבר על השמדה פיסית של כלים ומבנים שנעשו לשם עבודה זרה:
ונתצתם את מזבחותם - מבנים העשויים מאבנים רבות;
ושיברתם את מצבותם - מבנה העשוי מאבן אחת גדולה;
ואשריהם תשרפון באש - עצים שנשתלו לשם עבודת אלילים;
ופסילי אלהיהם תגדעון .
החצי השני של הפסוק מדבר על השמדה מסוג אחר - איבוד השם:
ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא - יש לשנות את השמות שנתנו עובדי האלילים למקומות הפולחן שלהם, כך שהאלילות תאבד גם ממחשבותיהם וליבם של בני האדם.
המאבק התודעתי חשוב לא פחות מהמאבק הפיסי; כל עוד האלילות קיימת בתודעה, היא עלולה לצוץ ולחזור אל המציאות ביום מן הימים; ולכן התורה מדגישה שצריך להאביד את האלילות גם מהתודעה.
פסוקים דומים וקשורים
מזבחות, מצבות, אשרים ופסילים
בפסוק שלנו נאמר שיש להשמיד אשרות, אך בפסוק הקודם נאמר שיש להשמיד אלילים רק אם הם נמצאת "תחת כל עץ רענן", ולא את העץ עצמו ; לכן פירשנו כאן, שהאשרות הן עצים שנשתלו מלכתחילה לשם עבודת אלילים, או (לפי חלק מהדעות) נשתלו על-ידי אדם ונעבדו מאוחר יותר, והפסוק הקודם מדבר על עצים שצמחו באופן טבעי.
ויש שפירשו, שהפסוק שלנו מדבר על עצים שהם עצמם נעבדים, והפסוק הקודם מדבר על עצים ששימשו רק כתפאורה לעבודת אלילים: " "ואשריהם תשרפון באש - זו אשרה שנטעה מתחלה לעבודת כוכבים. ופסילי אלהיהם תגדעון - זו שהיתה נטועה ועבדה לעבודת" "כוכבים... ג' אשרות הם: אילן שנטעו מתחלה לעבודת כוכבים - הרי זה אסור, שנאמר ואשריהם תשרפון באש . גדעו ופסלו לעבודת כוכבים והחליף - נוטל מה שהחליף, שנאמר ופסילי אלהיהם תגדעון . העמיד תחתיה עבודת כוכבים וסלקה - הרי זה מותר" " ( ספרי )
גם בפרק ז ישנו פסוק המדבר על השמדת מזבחות, מצבות, אשרים ופסילים; כמו בפסוק שלנו, נאמר שם שיש לנתץ את המזבחות ולשבר את המצבות, אך בניגוד לפסוק שלנו, נאמר שם שיש לשרוף את הפסילים ולגדע את האשרות. ייתכן שההבדל נובע מכך, שהפסוק בפרק ז מדבר על השמדת כלי עבודת אלילים בבתים פרטיים, והפסוק שלנו מדבר על השמדת כלי עבודת אלילים ציבוריים ( פירוט והסברים נוספים ).
ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא
הראשונים שקיימו מצוה זו בתורה היו בני ראובן, לאחר שנחלו את עבר הירדן המזרחי יחד עם בני גד, (במדבר לב לז): "ובני ראובן בנו... ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם , ואת שבמה; ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו": נבו ובעל-מעון הם שמות אליליים, ובני ראובן הסבו , שינו את שמם.
" "ר' אליעזר אומר: מנין לקוצץ את האשרה שצריך לשרש אחריה? - ת"ל: ואבדתם את שמם מן המקום ההוא . אמר לו ר' עקיבא: מה אני צריך? הלא כבר נאמר (בפסוק הקודם) אבד תאבדון ! ומה ת"ל ואבדתם את שמם - לשנות את שמם" " ( ספרי , בבלי עבודה זרה מה ב ) . לדעת רבי אליעזר, גם החצי השני של הפסוק מדבר על השמדה פיסית, והוא בא ללמד שההשמדה צריכה להיות מוחלטת; והפירוש שהבאנו בגוף המאמר מתאים לפירושו של רבי עקיבא, בהבדל אחד:
ע"פ פירושנו, יש לשנות את שמות המקומות לשמות שאינם קשורים כלל לעבודת האלילים שהיתה שם, על-מנת שהשם המקורי יאבד לגמרי; אולם, רבי עקיבא פירש, בהסתמך על פסוק אחר, שיש להפוך את שמות המקומות כך שיהפכו לכינויי גנאי לאותה עבודת אלילים שהיתה שם: " "מה תלמוד לומר ' ואבדתם את שמם מן המקום ההוא '? - לכנות לה שם; יכול לשבח? לשבח סלקא דעתא? אלא יכול לא לשבח ולא לגנאי? - תלמוד לומר: (דברים ז כו): שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא ; הא כיצד? היו קורין אותה 'בית גליא' (לשון גובה) - קורין אותה 'בית כריא' (לשון חפירה ושפלות); 'פני מלך' - 'פני כלב'; 'עין כל' – 'עין קוץ '." " ( בבלי עבודה זרה מו. ) .
משמעות זו של הפסוק הייתה, כנראה, הבסיס לשינויי שמות רבים אחרים במהלך ההסטוריה היהודית, כגון:
- החלפת המילה בעל במילה בושת בשמותיהם של אנשים בתנ"ך, כגון: ירובעל -> ירובושת, מריבעל -> מפיבושת, אשבעל-> אישבושת וכו'.
- כינוי גנאי לברית החדשה - ה"אוונגליון": " "רבי מאיר הוה קרי ליה: אָוֶן גליון. רבי יוחנן הוה קרי ליה: עֲוֹן גליון" " ( שבת קטז א ; ראו: הברית החדשה על-פי היהדות ; ראו גם אמא שלום ורבן גמליאל - האוונגליון בתלמוד / בניה טרבלסי ) ; ויש שכינו אותה "הברית החלשה" (פינחס שוורץ) .
- כינוי גנאי לאלמנטים של התרבות המערבית, כגון "טמבלויזיה", "תל ביזיון", "טיפשורת", "תשקורת", "קן - יָוָן", ועוד (הרב אמנון יצחק, גיא צבי מינצ ועוד) .
מהמילים המקום ההוא למדו חז"ל, שהמצוה לאבד עבודה זרה חלה רק בארץ ישראל. אמנם גם לגויים שבחו"ל אסור לעבוד אלילים, אבל הם כבר לא באחריותנו, ולא מוטל עלינו לטהר את ארצותיהם מאלילות.
מאמרים מאתר ויקיטקסט
- ביאור:בבלי עירובין דף פ
- ביאור:בבלי פסחים דף מח#עמוד א
- ביאור:בבלי יומא דף ח
- ביאור:בבלי סוכה דף לא
- קטע:רמב"ן על שמות כח כח
- ביאור:בבלי מכות דף יא
- ביאור:בבלי מכות דף כב#עמוד א
- ביאור:בבלי עבודה זרה דף יג#עמוד ב
- ביאור:בבלי עבודה זרה דף מח#עמוד א
- ביאור:בבלי עבודה זרה דף נג#עמוד ב
- ביאור:בבלי סנהדרין דף נה
- ביאור:בבלי סנהדרין דף נו#עמוד א
- ביאור:בבלי סנהדרין דף עא
- ביאור:בבלי סנהדרין דף צ#עמוד א
- ביאור:בבלי סנהדרין דף קיג
- תמורה כח ב
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- ביאור:בבלי עבודה זרה דף מה ג€“ ויקיטקסט : 2 יוני 2009 ... תלמוד לומר: (דברים יב ג) [ ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם] ואשריהם תשרפון באש [ ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא]. ... ( cache )
- דרשת השבת פרשת ראה : ונתצתם את מִזְבְּחֹתָם ושברתם את מַצְּבֹתָם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא.(יב/ב,ג) עדין לא נקב בשם המקום ... ( cache )
- ביאור:בבלי מכות דף כב ג€“ ויקיטקסט : 2 יוני 2009 ... כגון שבישלו בעצי הקדש, ואזהרתיה מהכא: (דברים יב ג) [ ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם] ואשריהם תשרפון באש [ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם ... ( cache )
- אתנ"כתא - פרשת ראה : ... כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן: ג ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ... ( cache )
- "אבד תאבדון את כל המקומות": הפולמוס על חובת - Reshit Shalom ... : ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסלי אלהיהם תגדעון, ואבדתם את שמם מן המקום ההוא". בניגוד לפסוקים אחרים, כאן אין מדובר באיסור עשייה ... ( cache )
- ישיבת ההסדר פתח תקוה - מבוא לשאלת הכניסה להר הבית בזמן הזה : ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון, ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" (דברים יב, ב-ג). ברם, על מקום עבודת ד' נצטווינו: "לא ... ( cache )
- קטיף.נט :: והיה ה' למלך על כל הארץ : ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. לא תעשון כן לה' אלקיכם. כי אם אל המקום אשר יבחר ה' ... ( cache )
- תורה ֲ» ארכיון ֲ» פרשת ראה : 5 אוגוסט 2010 ... ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. לא תעשון כן לה' א-לקיכם. ... ( cache )
- הצעה להוראת פרקי החובה בספר דברים מנקודת מבט של ריכוז הפולחן : (3 ) ונתצתם את-מזבחתם ושברתם את-מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון. ( 8) ויבא את-כל-הכהנים מערי יהודה. (9) אך לא יעלו כהני הבמות אל-מזבח ה' ... ( cache )
- ספר : ... וכיון שכן דין ע"ז יש לו שדינו באבוד כ"א לפי ענינו וערך בנינו כדכתיב ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את ... ( cache )
- אברהם אבינו ואביו תרח : שמ' לד, יג, וכן דב' יב, ג: " ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא". 33. בסדר אליהו רבה, פ"ו, ... ( cache )
- more "ונתצתם את מזבחתם ושברתם " :
- ביאור:בבלי עבודה זרה דף יג ג€“ ויקיטקסט : 2 יוני 2009 ... אמר אביי: אמר קרא: (דברים יב ג) ונתצתם את מזבחותם [ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא] ... ( cache )
- לפרשת ראה ג€“ סובלנות דתית ביהדות : 12 אוגוסט 2004 ... ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא". עיון בהקשר בו מופיעים פסוקים אלה ... ( cache )
- סוד גלגולי הנשמות - פרשת משפטים - TheMarker Cafe : 13 פברואר 2010 ... כפי הכתוב (דברים יב, פס' ג') "ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מהמקום ההוא". ... ( cache )
- more "את מצבתם ואשריהם תשרפון " :
- ירושלים בתורה (ד) / הר המוריה, העקדה והר סיני - פרשת לך לך : ונִתצתם את מזבחֹתם ושִברתם את מצבֹתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואִבדתם את שמם מן המקום ההוא. לא תעשון כן לה' א-להיכם. ... ( cache )
- נס המהפכה החשמונאית / ד"ר י. ה. ייבין : ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם שם שמם מן המקום ההוא" (ספר דברים). משנזדמנה ליהודי קנאי על דת כיהודה המכבי ... ( cache )
- ישיבת ההסדר עכו , קדושת בית הכנסת ובית המדרש : צוה יוצרנו שלא למחוק ושלא לחתוך ושלא לשבר דבר קדושה דכתיב בפ' ראה אנכי ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבתם ואשיריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון וגו' וכתיב ... ( cache )
- מחול לקודש: על התקדשותם של מקומות במקרא : וניתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא (דברים יב, ב-ג). לכאורה ניתק אפוא חוט הרצף, ... ( cache )
- Deuteronomy 12 (Blue Letter Bible: WLC - Westminster Leningrad Codex) : ונתצתם את־מזבחתם ושברתם את־מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את־שמם מן־המקום ההוא׃. Deu 12:4. לא־תעשון כן ליהוה אלהיכם׃. Deu 12:5 ... ( cache )
- ביטול עבודה זרה: הדיאלוג של החכמים עם האלילות - Reshit Shalom ... : ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון . ואבדתם את שמם מן המקום ההוא". במשנת עבודה זרה, לעומת זאת, העוסקת בהתמודדות עם ... ( cache )
- more "באש ופסילי אלהיהם תגדעון " :
- Yeshiva.org.il- ואבדתם את שמם ג€“ לא תעשון כן לה' אלקיכם : נפקא ליה מ' ואבדתם את שמם מן המקום ההוא'. ורבנן? ההוא לכנות לה שם". למעשה אין מחלוקת בין החכמים שיש לשרש אחר ע"ז, אלא משמעות דורשים ביניהם מנין לומדים זאת, ... ( cache )
- רמב"ם הלכות יסודי התורה ו ג€“ ויקיטקסט : 26 אוקטובר 2009 ... כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקב"ה לוקה מן התורה שהרי הוא אומר בעבודת כוכבים ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' ... ( cache )
- איסור מחיקת השם - פרשת לך לך : ואם כן, יהיה פירוש הכתוב: "ונתצתם את מזבחותם ואבדתם את שמם מן המקום ההוא", ו"לא תעשון כן לה' אלוקיכם" - לנתוץ את מזבחו ולאבד את שמו, אבל תנו כבוד לשמו ... ( cache )
- מוסבות שם ג€“ על חומות ושמות : ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" (דב' יב:ג), וברי ש'איבוד השם' קשור לאיבוד הפולחן האלילי, אולם אין עדות מפורשת שאכן כך נהגו. חז"ל תיארו סיטואציה של שינוי-איבוד ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- כבוד ספר תורה ושמות קדושים : אסור מן התורה למחוק אחד מהשמות שנקרא בהם הקב"ה, שכל המאבד שם מן השמות פוגע בכבוד שמיים, שנאמר לגבי עבודה זרה (דברים יג, ג-ד): " ואבדתם את שמם מן המקום ההוא". ... ( cache )
- אנציקלופדיה יהודית דעת - ישמעאל בן אלישע ; : ר' ישמעאל או' המוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה שנ' ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לי"י אלהיכם: ברכות דף סג עמוד ב דתנן, רבי ישמעאל אומר: הרוצה ... ( cache )
- וקצותה את כפה" ו"עין תחת עין - פרשת לך לך : ... בפסוקים ב'-ג' (ומכאן לאיסור השחתת ההיכל והעזרות), ובמשפט " ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" הם דרשו כאילו "שמם" מתייחס לשֵם כתוב (ומכאן לאיסור השחתת השֵם). ... ( cache )
- חורבן ובנין משום קדושה בארץ ישראל - הרב צבי שוורץ : ... מקום שנכבוש אותו נאבד כל עבודת כוכבים שבו, שנאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא , בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריהן ואי אתה מצווה לרדוף אחריהן בחוץ לארץ". ... ( cache )
- באורי אגדות הוריות : ואשריהם תגדעון וגו'", " ואבדתם את שמם מן המקום ההוא", ונכפלו שני הענינים האלה במקומות רבים; והוא היה הכונה הראשונה הכוללת לכל התורה כולה - כמו שהודיעו אותנו ... ( cache )
- מורה נבוכים - החלק השלישי - פרק כ"ט : ... תִּתֹּצוּן [ומצֵבותם תשברו] ואשריהם תגדעון [ופסיליהם תשֹרְפון באש] ( דברים ז', 5) 59; וְאִבַּדְתֶּם את שמם מן המקום ההוא (שם, י"ב, 3). ... ( cache )
- דף קשר 1080 - לאחר המאמר האחרון* : ואשריהם תשרפון באש ופסילי א-לקיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. לא תעשו כן לה' א-לקיכם. (דברים י"ב, ג). הרמב"ם בהלכות יסודי התורה כותב: ... ( cache )
- * מדרש ותלמוד , סדור , תשובה בענין גניזת דפי צילום של מקרא : ואבדתם את שמם מן המקום ההוא . לא. תעשון כן לה. ' אלוהיכם. ". 1. ' ר. ישמעאל אומר . ": מנין למוחק אות אחת מן השם. שעובר בלא תעשה ? שנאמר. ' ואבדתם את שמם ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- כבוד האדם נובע מאדמת ארץ-ישראל : ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. המקום חייב להיות טהור ויש לשרש ממנו כל שמץ של עבודה זרה. רעיון דומה מצינו בהקשר לשפיכות דמים. רצח נחשב לעבירה החברתית החמורה ... ( cache )
- לדרכו הפרשנית של ר' יונה אבן ג'נאח: / פרופ' מערבי פרץ : "כך' מתייחסת ליעל ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" (פסוק ב), ולא ל" ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" (הסיפא של פסוק ג), הקודם למשפטנו. ... ( cache )
- אנציקלופדיה יהודית דעת - בית אל ; : אולם נראה כי התורה שציותה: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם - - - ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" אינה מכירה בהעברת המסורת על קדושת ... ( cache )
- דתילי, אתר הבית של הציונות הדתית. - הר המוריה מביא שלום לעולם : ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" (דברים יב,ג). ה כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, ... ( cache )
- israel ישראל ארץ ישראל ארץ הקודש Eretz yisroel eertz israel אוצר ... : ונתצתם את מזבחותם כו' ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. כי זה כלל, אי רוח קדישא קדים ונטל אתר, תמן לא שריא סטרא אחרא, ובוודאי בארץ ישראל כתיב עיני ה' אלקיך בה, ... ( cache )
- ילקוט שמעוני - ראה : לא החליף אלא העמיד תחת ע"א וסילקה מותר שנאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. שלשה בתים הם, בית שבנאו מתחלה לע"א הרי זה אסור שנאמר אבד תאבדון את כל המקומות. ... ( cache )
- קרית יערים - בעלה : ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" (דברים יב ב-ג). אמת, ניתן להבין 'איבוד שם' זה במשמעות מטאפורית ואולי מאגית כמשתמע במקומות הרבה במקרא. ... ( cache )
- Shib652 שבולת תצוה : ... שהרי הוא אומר בעבודת כוכבים ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלקיכם." ג€“ הביטוי "לוקה מן התורה" מסמן מִצוות לא תעשה מן התורה כמו לדוגמא, ... ( cache )
- פרשת השבוע לאור החדשות למען קירוב הגאולה ובנין בית המקדש: אוגוסט 2008 : 1 אוגוסט 2008 ... ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" (דברים יב,ג) ה כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, ... ( cache )
- ספר הקנה - Hebrejskֳ¡ knihovna kabalistickֳ½ch textֵ¯ : ... ואמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא ונחלקו חז"ל חד אמר אבד שמם שצריך לשרש אחריה שלא להניח להם מקום לטעות וחד אמר שצריך לשנות שמם הוא שנאמר שקץ תשקצנו. ... ( cache )
- והברכה לכבוד חברי מזכירות מבואות יריחו ח" ב סיוון תשס "כ ד"בס : שנאמר ואבדתם את שמם מן המקום. ההוא. ,. בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריהן ואי אתה מצווה לרדוף אחריהן בחוץ לארץ. ". "ויה. ר שנזכה לביעור כל הע ... ( cache )
- more "ואבדתם את שמם מן " :
- רב ליבטאג ג€“ ראה : ואבדת את שמם מן המקום ההוא ג€¦". - "ג€¦ לא תעשון כן לה' אלקיכם" (= אל תעבדו את ה' "על ההריםג€¦ ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן"). - "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- גניזת עלוני השבת : ראוי להקדים כי אסור מן התורה למחוק אחד מן השמות הקדושים שנכתב לשם קדושה, שלגבי עבודה זרה נאמר (דברים יב, ג-ד) "ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא ", ... ( cache )
- דברים פרק י"ב : וניתצתם את מזבחותם, ושיברתם את מצבותם, ואשריהם תשרפון באש, דברים יב,ג ופסילי אלוהיהם תגדעון; ואיבדתם את שמם, מן המקום ההוא . לא תעשון כן, ליהוה אלוהיכם. ... ( cache )
- סגנון ופנאי - קבלה וחסידות nrg - ...רשימוּ: ניר מנוסי מחפש : 4 ספטמבר 2009 ... ונִתצתם את מזבחֹתם, ושִברתם את מצבֹתם, ואשריהם תשרפון באש, ופסילי אלֹהיהם תגדעון, ואִבדתם את שמם מן המקום ההוא " (דברים יב, ב-ג). ... ( cache )
- ילקוט שמעוני - עקב : ור' יוסי ברבי יהודה [לשרש אחריה מנ"ל], נפקא ליה מואבדתם את שמם מן המקום ההוא . ורבנן, ההוא לכנות לה שםם, יכול לא לשבח ולא לגנאי, תלמוד לומר שקץ תשקצנו, ... ( cache )
- צעירי חב"ד | הרבי על הפרשה | ביטול מוחלט של האלילות : ... חמורה להכרית ולאבד מהארץ את כל מקומות הפולחן לעבודה-זרה: "וניתצתם את מזבחותם , ושיברתם את מצבותם", והתורה מוסיפה ומזהירה: "ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא ". ... ( cache )
- more "שמם מן המקום ההוא " :
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-08.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יב ג"
קטגוריה זו מכילה את 30 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 30 דפים.