ביאור:מה לעשות לפסילים ומה לעשות לאשרות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



בשני מקומות בספר דברים יש ציווי דומה שמתייחס להשמדת חפצי עבודה- זרה מארץ ישראל:

דברים ז ב-ה: "וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ - וְהִכִּיתָם; הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם; בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ. כִּי-יָסִיר אֶת-בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְחָרָה אַף-ה' בָּכֶם, וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר. כִּי-אִם-כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם - מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ, וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ; וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן, וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ".
דברים יב ב-ג: "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם - אֶת-אֱלֹהֵיהֶם; עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן. וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן ; וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא" ( פירוט
).

בשני הציוויים נזכרים ארבעה סוגים של חפצי עבודה-זרה, וארבעה פעלים, והם מתחלקים לשני זוגות:

מזבחות ומצבות[עריכה]

בשני הציווים:

  • את "מזבחותם" צריך "לנתץ" ;
  • ואת "מצבותם" צריך "לשבר" .

נראה מכאן, שהפועל "ניתץ" מתייחס לבניין שבנוי מכמה אבנים (כמו מזבח), והפועל "שיבר" מתייחס לאבן אחת (כמו מצבה). זה הפוך מפירוש מלבי"ם על נתץ - הרס - וצ"ע.

אשרים ופסילים[עריכה]

  • את "אשיריהם" - בפרק ז צריך "לגדע" ובפרק יב צריך "לשרוף" ;
  • ואת "פסיליהם" - להפך: בפרק ז צריך "לשרוף" , ובפרק יב צריך "לגדע" !

בספרי-דברים על פרשת ראה למדו מכאן כמה הלכות:

  • ב סימן ד למדו, שיש דינים שונים למקרים שונים: אם האשרה ננטעה מתחילתה לעבודה זרה, צריך "לשרוף" אותה לגמרי; אבל אם היא היתה נטועה, ורק לאחר מכן ייחדו אותה לעבודה זרה - מספיק "לגדע" את הענפים שנוספו לאחר שייחדו אותה לע"ז, ושאר האשרה כשרה לשימוש. וכך אמרו גם בגמרא: " "ואשריהם תשרפון באש - מיבעי ליה לאילן שנטעו מתחילה לכך... [ו]אילן שנטעו ולבסוף עבדו... נפקא ליה מ' ואשריהם תגדעון '; איזהו עץ שגידועו אסור ועיקרו מותר? הוי אומר אילן שנטעו ולבסוף עבדו" " ( בבלי עבודה זרה מה ב , בדעת רבי יוסי בר' יהודה) . וכך גם לגבי בית: אם הוא נבנה מתחילתו לעבודה זרה, צריך "לשרוף" אותו לגמרי; אבל אם הוא היה בנוי, ורק לאחר מכן ייחדו אותו לשם עבודה זרה והוסיפו לו תוספות - מספיק "לגדע" את התוספות, ושאר הבית כשר לשימוש.
  • ב סימן ה למדו, שיש דינים שונים לשלבים שונים בכיבוש הארץ: בזמן המלחמה, מספיק "לגדע" את הפסילים והאשרות; לאחר מכן יש לרדוף אחרי האויבים ולהביסם, ורק לאחר השלמת הכיבוש, צריך לחזור לפסילים ולאשרות "ולשרוף" אותם לגמרי. וכך אמרו גם בגמרא: " "גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש ארץ ישראל, כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים, דתני רב יוסף: ונתצתם את מזבחותם – והנח, ושברתם את מצבותם – והנח; 'והנח' סלקא דעתא? שריפה בעי!? אמר רב הונא: רדוף ואחר כך שרוף" " ( בבלי עבודה זרה מה ב , בדעת רבנן) .

אבל, בשני הפירושים האלה יש בעיה - הם לא מסבירים מדוע בפרק ז נזכר שצריך לגדע את האשרים ולשרוף את הפסילים, ובפרק יב להפך!

כדי לענות לשאלה הזאת, צריך לעיין בכל אחד מהפרקים ולראות על איזה פסילים ואשרות הוא מדבר:

  • בפרק ז, מדובר על פסילים ואשרות של עובדי-אלילים פרטיים - שצריך להורגם ואסור להתחתן בם. אלו, באופן טבעי, חפצים ביתיים - קטנים ופשוטים יחסית.
  • בפרק יב, מדובר על פסילים ואשרות שנמצאים במקומות ציבוריים - "עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן". אלו, באופן טבעי, חפצים גדולים ומפוארים יותר.

ולכן:

  • בפרק ז, מדובר על "פסילים" פשוטים, שעשויים, בדרך-כלל, מעץ - ולכן, הטוב ביותר הוא להוציא אותם אל מחוץ לאזור המגורים "ולשרוף" אותם. לעומת זאת, את "האשרות" , שנמצאות בחצר הבית, לא כדאי לשרוף, כי זה מסוכן - זה עלול לגרום לשריפה בבית ובבתים הסמוכים, ולסכן חיים. לכן, מספיק "לגדע" אותה.
  • בפרק יב, מדובר על "פסילים" מפוארים יותר, שעשויים, בדרך-כלל, מאבן - ולכן, אי אפשר לשרוף אותם, ומספיק "לגדע" אותם. לעומת זאת, את "האשרות" אפשר לשרוף בלי חשש כי זהו מקום ציבורי.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-06-02.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/psilim_wajrot