קטגוריה:בראשית כג ב

בס"ד כ"ד חשון התשס"ו

חיי שרה – מקום מגורי אברהם ושרה

מקום מגורי אברהם ושרה - אוהליו של אברהם היו פרושים מחברון עד באר שבע.

נאמר בתורה: (בראשית כג, ב): "ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען", ומאידך גיסא לאחר עקדת יצחק נאמר: "וישב אברהם בבאר שבע" (בראשית, כ"ב, י"ט). הרש"י פירש: "נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שע"י בשורת העקידה...פרחה נשמתה ממנה ומתה" (רש"י-בראשית, כ"ג, ב'). כלומר, נובע מפירושו של הרש"י ששרה התגוררה ומתה בקרית ארבע. אם כן נשאלת השאלה: מדוע לאחר העקידה נאמר: 'וישב אברהם בבאר שבע', הלא שרה התגוררה בקרית ארבע?

נראה לענ"ד כי בית מגוריהם של אברהם ושרה בתקופת העקידה ומותה של שרה (בשנת קל"ז לחיי אברהם) היה בקרית ארבע, אך אוהליו של אברהם היו פרושים מחברון עד באר שבע. לפיכך כשחזר אברהם מן העקדה הלך תחילה לבאר שבע מקום מושבם של אוהליו, ומקום המועד לריב בין עבדי אברהם לעבדי אבימלך, וזאת בטרם ישוב לביתו אשר בקרית ארבע, משום שאברהם לא ידע ששרה מתה כבר בזמן העקדה. לפיכך כתב הרש"י: וישב אברהם בבאר שבע – "לא ישיבה ממש שהרי בחברון היה יושב י"ב שנה לפני עקידתו של יצחק" (רש"י- בראשית, כ"ב, י"ט). על כן פירש הרש"י: ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה (מהיכן בא?) - "מבאר שבע" (רש"י- בראשית, כ"ג, ב').

מקום מגורי אברהם בארץ ישראל הכתובים בתורה אינם סותרים זה את זה, כפי שהדבר עולה מפירושי הרש"י ומפורט להלן על פי גילו של אברהם:

מגיל ע"ה עד צ"ט - התגורר אברהם כ"ה שנה באלני ממרא, כפי שנאמר: "ויאהל אברם ויבא וישב אברם באלני ממרא אשר בחברון" (בראשית, י"ג, י"ח). דייק הכתוב לומר שאברהם עשה שתי פעולות: ויאהל, וישב. לומר לך שפרישת אוהלים לחוד ומגורים לחוד, וכן פירש הרש"י: ויאהל – "נטע אהלים לרועיו ולמקנהו" (רש"י- בראשית, י"ח, י" ב). כלומר, לאחר שנפרד אברם מלוט נטע את אוהלי רועיו מבאר שבע עד חברון ואת בית מגוריו קבע בחברון. הטעם לפרישה הנרחבת של אוהלי אברהם היתה: השתלטות על הארץ, הכנסת אורחים, הפצת ייחודו של האל, מרעה לבהמות, שליטה על מקורות המים, ואף קירבת מקום ללוט, כפי שפירש הרש"י: "בכל אשר תשב לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר" (רש"י- בראשית, י"ג, ט'). לפיכך כתב הרש"י שאברהם עבר מחברון לארץ פלשתים מיד כשנהפכה סדום "מפני הבושה של לוט" (רש"י- בראשית, כ"א, ל"ד).

מגיל צ"ט עד קכ"ה - התגורר אברהם כ"ו שנה בארץ פלישתים (גרר נמצאת בין עזה לרפיח) כפי שנאמר: "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים", ופירש הרש"י: "מרובים על של חברון, בחברון עשה כ"ה שנה וכאן כ"ו" (רש"י- בראשית, כ"א, ל"ד). כלומר, אוהליו של אברהם נפרשו מארץ פלישתים עד באר שבע. וכן נאמר: "על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם...ויטע אשל בבאר שבע... ויגר בארץ פלשתים ימים רבים" (בראשית כ"א, ל"א-ל"ד).

ודע, שבאר שבע היתה מקור המים לרועים בדרום ארץ ישראל, לפיכך התקיים בבאר שבע ריב תמידי על הבארות בין רועי אברהם ויצחק לרועי הפלשתים. מטעם זה נטע שם אברהם אשל, דהיינו, פונדק לאכסניא ובו כל מני פירות, הן על מנת לארח את הולכי המדבר והן כדי להוכיח לעולם את בעלותו על המקום ועל מקורות המים, וזאת למרות שבאר שבע לא היתה מקום מגוריו עם שרה אע"ה אלא קרית ארבע. וכן מצאנו שיצחק חזר וקרא לעיר באר שבע, שנאמר: "ויקרא אותה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה" (בראשית כ"ו, ל"ג), דהיינו, גם יצחק קרא למקום אוהליו בשם באר שבע, על מנת לבסס ולהוכיח את בעלותו על המקום.

מגיל קכ"ו עד קע"ה - התגורר אברהם מ"ט שנה בחברון כפי שפירש הרש"י: "מיד יצא משם וחזר לחברון ואותה שנה קדמה לפני עקידת יצחק י"ב שנה כך שנויה בסדר עולם" (רש"י- בראשית, כ"א, ל"ד).

העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)

כנראה אברהם לא היה אם שרה במותה, "ובפרט שסבלה כל כך מיצחק ולא זכתה להשיאו בחייה, ואף לא נמצא למראשותה בעת שיצאה נשמתה, ובגלל זה היה צריך לבכות הרבה." (רבי יעקב כולי, ילקוט מעם לועז, ספר בראשית ב).

האם אברהם חיכה לבנים נוספים משרה? המלאך אמר "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר" (בראשית יח יד) ואלוהים יכול להביא לה בנים נוספים שהם יקבלו את הברכה ולא יצחק, אולם אלוהים אמר לו בפרוש: "אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו" (בראשית יז יט) ואין צורך לחכות לבנים נוספים, במיוחד לא אחרי עקדת יצחק.
האם אברהם רצה להעניש אותה?
האם אברהם לא רצה שהיא תתערב?

ככתוב, הדברים האחרונים ששרה אמרה "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק" (בראשית כא י), ולמרות שיצחק רק נגמל, היא כבר חושבת על מותה ועל ירושתה. אפשרי ששרה הרגישה בחולשתה הפיזית, או אפילו שחשיבותה לאברהם ירדה, עכשו שהוא קיבל יורש. שרה הבינה שתפקידה נגמר. הילד עבר לרשות אביו, ושרה ירדה מהבמה, ואולי אפילו גרה רחוק מאברהם. לבטח שני המקרים שבהם אברהם הציג אותה כאחותו, לא עזרו ליחסים בינהם.

שרה אומנם חיה עוד 37 שנים, אבל השפעתה לא מוזכרת. והיא נקברת במקום מגוריה, "בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", רחוק מבאר-שבע, בזמן שסביר שלאברהם היו אדמות באזור באר-שבע.

"קִרְיַת אַרְבַּע" - זאת עיר, קִרְיָה, שנקראה על שם ענק גדול בשם "אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא" (ביאור:יהושע יד טו).

הענקים האמוריים גרו בחברון בתקופת יציאת מצרים, וכאשר המרגלים באו לחברון הם ראו אותם, ככתוב: "וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים, וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר יג לג), ובהמשך בני ישראל כובשים את חברון והורגים את הענקים, ככתוב: "וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב, אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק: אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק" (ביאור:יהושע טו יד).

בתקופת האבות החתים גרו בחברון, ולא נאמר שהיו שם ענקים.

סביר שהשם המקורי בתקופת אברהם היה חברון, אחר כך הוא הפך ל"קִרְיַת אַרְבַּע" בתקופת האמורים, וחזר להיות חברון לאחר כיבוש וחלוקת הארץ לנחלות.
עניין "קִרְיַת אַרְבַּע" נועד להזכיר לנו את הענקים, ואת התהליך בה אלוהים כיוון שהענקים יהיו בדרום הרי הארץ, וזה יתן סיבה לאלוהים להעניק את ארצם לכלב בן יפונה שלא פחד מהם, וכך שבט יהודה יזכה באזור חברון (ביאור:יהושע יד יד) ויכבוש את ערי הענקים, וממלכת יהודה תקום בדרום, וכל תולדות עם ישראל יתפתחו עד היום הזה.