קטגוריה:אסתר ז ה
נוסח המקרא
ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וַיֹּ֖אמֶר לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה מִ֣י ה֥וּא זֶה֙ וְאֵֽי־זֶ֣ה ה֔וּא אֲשֶׁר־מְלָא֥וֹ לִבּ֖וֹ לַעֲשׂ֥וֹת כֵּֽן׃
וַ/יֹּ֙אמֶר֙ הַ/מֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וַ/יֹּ֖אמֶר לְ/אֶסְתֵּ֣ר הַ/מַּלְכָּ֑ה מִ֣י ה֥וּא זֶה֙ וְ/אֵֽי־זֶ֣ה ה֔וּא אֲשֶׁר־מְלָא֥/וֹ לִבּ֖/וֹ לַ/עֲשׂ֥וֹת כֵּֽן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מהו ויאמר ויאמר,
- כפל מי הוא זה ואי זה הוא,
- כבר העירותי הלא אחשורוש עצמו הסכים ע"ז ומה שאל עתה :
מדרש רבה
ר' פנחס אמר שני עשירים עמדו בעולם אחד לישראל ואחד לעובדי כוכבים ולא עמד להם ממונם אלא לרעתם, קרח בישראל שמצא אוצרות של כסף וזהב שהטמין יוסף, והמן בעובדי כוכבים לקח אוצרות מלכי יהודה וכיון שראה המלך את עשרו ועשרת בניו לפניו שרים עמד וגדלו ורוממו הה"ד אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וצוה המלך שיהו כורעים ומשתחוים לו, מה עשה המן עשה לו צלם מרוקם על בגדיו ועל לבו וכל מי שהיה משתחוה להמן היה משתחוה לעבודת כוכבים.
פרק ז/פסוק ה
ויאמר המלך ויאמר לאסתר המלכה (שם ז, ה) לפי פשוטו היה נראה לפרש כי לכך כתיב שני פעמים ויאמר ללמד כי תכף ומיד התחיל לומר כמו מי שהוא נבהל על הדבר שהוא שומע ומתחיל מיד לשאול על הדבר ששמע לכך ויאמר הא' לא בא רק שהתחיל מיד להשיב על הדברים ויאמר השני בא לומר מה הם הדברים שאמר לאסתר המלכה, ומה שאמר (שם) מי הוא זה ואי זה הוא וגו' וכי לא ידע אחשורוש בעצמו כי המן עשה והלא אחשורוש נתן לו רשות שיעשה המן זה ויראה כי כך אמר אחשורוש כי אף אם נתתי לו רשות מ"מ הי' לו לחזור ולשאול בשעת מעשה כאשר ירצה לשלוח ולא לכתוב הספרים ולשלוח אותם מעצמו לכך אמר מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן, ועוד כי בשביל שאמרה אסתר אני ועמי כלומר כי היה כונת המן עלי לכך אמרה אסתר אני ועמי ואל"כ שהיה שונא את יהודים בלבד היה לו למכור אותם לעבדים ודבר זה היה טובה למלך רק כי כוונתו להרוג אותי כמו שעשה לושתי ודבר זה לא היה יכול אם מכרם לעבדים ומה שלא אמר אחשורוש למכור אותם לעבדים בשביל שהמן היה חפץ לאבדם לכך אמר והעם לעשות בו כטוב בעיניך כלומר מאחר שכן הוא טוב בעיניך לאבדם ואמרה אסתר בודאי אמר לאבדם בשביל שכוונתו היה עלי ועל זה אמר מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות ואחשורוש חשב מתחלה כך שאמרה אסתר כי נמכרנו אני ועמי כונתה כי בפי' אמר המן להרוג את אסתר ועמה ולכך אמר מי הוא זה ואי זה הוא וגומר וכאשר אמרה אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה (שם ו) הבין וידע כי מפני כך אמרה אסתר כי נמכרנו אני ועמי (שם ד) כמו שאמרנו למעלה כי מאחר שלא מכר אותם לעבדים ולשפחות בודאי היה כוונתו על אסתר, ורז"ל פרשו במדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנח, ז) כי לכך כתיב ויאמר שני פעמים כי מתחלה לא היה מדבר רק על ידי מתורגמן וכיון שאמרה אליו אסתר משאול קא אתינא אשתעי מיד בהדה וזהו ויאמר ויאמר, וכך פירושו שאלו כתיב ויאמר המלך לאסתר המלכה בלבד הייתי אומר לאו דוקא שאמר לאסתר המלכה בעצמו רק שהיה על ידי שליח ולכך קאמר אחר כך עוד ויאמר המלך לאסתר פעם שנית שדבר המלך לאסתר המלכה ולא על ידי השליח וממילא כי לפני זה (ספר אור חדש עמוד קצא) היה מדבר על ידי השליח וגם לפירוש זה צריך לומר מה שאמר מי זה ואיזהו וגומר כמו שאמרנו ונראה כי לדברי רז"ל בא לאשמעינן מה שאמר ויאמר ויאמר שני פעמים שעתה היה מדבר בעצמו עמה היינו שלא היתה ראויה שתבוא הגאולה כי אם על ידי שהיה לאסתר חבור גמור אל המלך אחשורוש וזהו כאשר היה מדבר עמה פה אל פה לא על ידי מתורגמן אבל ע"י מתורגמן אין זה חבור גמור כי אחשורוש כ"כ רשע היה והיה נוטה להמן הרשע לגמרי כמו שהתבאר גודל רשעתו ועל ידי אסתר שהיא צדקת הגיע לו הסלוק מן הרשעות בדבר מה ולכך צריך שיהיה לאחשורוש חבור הגמור אל אסתר והיה נפרד מהמן הרשע ולכך כאשר כתיב ויאמר ויאמר להורות על חבור הזה לאסתר תכף אמר מי זה ואיזהו ג"כ כי מכאן ואילך היה נפרד החבור מהמן והיה מתחבר לאסתר שעל ידה היה הגאולה.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ז ה.
המלך מתפלא שפורסמה פקודה בשמו
תגובת המלך
את בקשתה של אסתר, המלך יכול לתת לה כהרף עין.
המלך לא שאל מתי פורסמה הפקודה, באיזה עם מדובר. הוא לא ניסה להתוכח שזה בלתי אפשרי. הוא לא פנה להמן, הראשון בשריו, לשאול על מה אסתר מדברת.
המלך הבין מיד שיש בעיה אחרת, שפקודה בשמו פורסמה. פקודה הנוגדת את אופיו וצורת שלטונו אשר היתה להתיר לעמים לחייות לפי דתם "אֵין אֹנֵס: כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ, עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת" (ביאור:אסתר א ח), ולדבר בשפתם (ביאור:אסתר א כב). הוצאת פקודה ללא אישור היתה התקפה וזלזול במלך, וזו היתה עבירה חמורה ביותר, המצדיקה את כעס המלך ואת בריחתו מהחדר כאשר הוא הבין את הסכנה בה הוא נמצא.
כֵּן
המילה "כן" במשפט היא מיותרת, משום שניתן להשמיטה בלי לגרוע במשמעות. במגילה המילה "כן" מציינת שהפקודה המלווה היא פקודת מלכות ותפקידה הוא להדגיש הצהרת-אמת או שבועה. במגילה מופיעה המילה "כן" שבע פעמים בפקודות המלך השונות (ביאור:אסתר א ח; ביאור:אסתר א יג; ביאור:אסתר ב ד; ביאור:אסתר ב יב; ביאור:אסתר ו י; ביאור:אסתר ז ה; ביאור:אסתר ט יד), בהודעת המן בשם המלך שעבדי המלך בשער חייבים להשתחוות לו (ביאור:אסתר ג ב) ובפקודת אסתר למרדכי ולנערותיה לצום (ביאור:אסתר ד טז).
המלך מתפלא שפקודת שווא פורסמה בשמו
מתוך שאלתו של המלך: מיהו האיש "אשר מלאו לבו לעשות כן" (ביאור:אסתר ז ה), אנו למדים שהמלך הבין את חומרת העניין, ושהעבירה כבר הושלמה (כתיבה ופרסום הפקודה), ואין מדובר בהריגת המלכה ועמה בעתיד. המילה "כן" מעידה שהמלך הבין שמדובר בפקודה שלו. בשאלתו הגדיר המלך את מפרסם הפקודה הבלתי מזוהה כאיש מלא חוצפה, שעבר עבירה חמורה ביותר של התחזות כמלך, וזה הכעיסו במיוחד, משום שהוא ראה את עצמו כשומר חוק. חשוב לציין, שהמלך לא נעלב מההאשמה ולא התקיף את אסתר או את מקורותיה, כנראה כי לדעתו הוא היה נקי כפיים.
המלך מברר את זהות העבריין והמן מגיב כאשם
המלך ביקש מאסתר לדעת מיהו זה שעשה "כן" והיכן הוא נמצא (ביאור:אסתר ז ה). שאלות אלו מעידות, שהמלך לא חשד בהמן היושב לפניו, ושהוא לא הבין, אף לא אחד, מהרמזים של אסתר. הוא לא קישר את פקודת-ההרג, שהוצגה לפניו, לפקודת-המיסים, שאושרה. אסתר לא ענתה לשאלה 'מי הוא' (כי היא עדיין חששה שהמלך אכן אישר את הפקודה), אלא הגיבה על שתי השאלות כאחת כאשר הצביעה על המן והצהירה על אופיו של המן: "איש צר ואויב, המן הרע הזה". אסתר השתמשה במילה "צר" כדי לתאר את המן, כהכנה לפקודת הגנת היהודים שהיא תפרסם בעתיד. המילה הזו, כתוספת למילה אויב היא מיותרת, אולם בהמשך מילת המפתח הזו תהיה הפועל העיקרי והיחיד אשר יתאר את אויבי היהודים "הצרים אתם" (ביאור:אסתר ח יא) במובן הרחב של עושי צרות. אסתר בהצהרתה הדהימה את המן (ביאור:אסתר ז ו). כותב המגילה מציין, שהמן "נבעת מלפני המלך והמלכה" (ביאור:אסתר ז ו) ולא רק מהמלכה המאשימה. הפועל "נבעת" מציין פחד וטרור נוראים. תגובתו של המן הייתה מעל ומעבר לתדהמה רגילה, והראתה למלך, שהוא מודה באשמה.
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ז ה"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.