אור חדש/פרק ז/פסוק ה

פרק ז/פסוק ה

ויאמר המלך ויאמר לאסתר המלכה (שם ז, ה) לפי פשוטו היה נראה לפרש כי לכך כתיב שני פעמים ויאמר ללמד כי תכף ומיד התחיל לומר כמו מי שהוא נבהל על הדבר שהוא שומע ומתחיל מיד לשאול על הדבר ששמע לכך ויאמר הא' לא בא רק שהתחיל מיד להשיב על הדברים ויאמר השני בא לומר מה הם הדברים שאמר לאסתר המלכה, ומה שאמר (שם) מי הוא זה ואי זה הוא וגו' וכי לא ידע אחשורוש בעצמו כי המן עשה והלא אחשורוש נתן לו רשות שיעשה המן זה ויראה כי כך אמר אחשורוש כי אף אם נתתי לו רשות מ"מ הי' לו לחזור ולשאול בשעת מעשה כאשר ירצה לשלוח ולא לכתוב הספרים ולשלוח אותם מעצמו לכך אמר מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן, ועוד כי בשביל שאמרה אסתר אני ועמי כלומר כי היה כונת המן עלי לכך אמרה אסתר אני ועמי ואל"כ שהיה שונא את יהודים בלבד היה לו למכור אותם לעבדים ודבר זה היה טובה למלך רק כי כוונתו להרוג אותי כמו שעשה לושתי ודבר זה לא היה יכול אם מכרם לעבדים ומה שלא אמר אחשורוש למכור אותם לעבדים בשביל שהמן היה חפץ לאבדם לכך אמר והעם לעשות בו כטוב בעיניך כלומר מאחר שכן הוא טוב בעיניך לאבדם ואמרה אסתר בודאי אמר לאבדם בשביל שכוונתו היה עלי ועל זה אמר מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות ואחשורוש חשב מתחלה כך שאמרה אסתר כי נמכרנו אני ועמי כונתה כי בפי' אמר המן להרוג את אסתר ועמה ולכך אמר מי הוא זה ואי זה הוא וגומר וכאשר אמרה אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה (שם ו) הבין וידע כי מפני כך אמרה אסתר כי נמכרנו אני ועמי (שם ד) כמו שאמרנו למעלה כי מאחר שלא מכר אותם לעבדים ולשפחות בודאי היה כוונתו על אסתר, ורז"ל פרשו במדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנח, ז) כי לכך כתיב ויאמר שני פעמים כי מתחלה לא היה מדבר רק על ידי מתורגמן וכיון שאמרה אליו אסתר משאול קא אתינא אשתעי מיד בהדה וזהו ויאמר ויאמר, וכך פירושו שאלו כתיב ויאמר המלך לאסתר המלכה בלבד הייתי אומר לאו דוקא שאמר לאסתר המלכה בעצמו רק שהיה על ידי שליח ולכך קאמר אחר כך עוד ויאמר המלך לאסתר פעם שנית שדבר המלך לאסתר המלכה ולא על ידי השליח וממילא כי לפני זה (ספר אור חדש עמוד קצא) היה מדבר על ידי השליח וגם לפירוש זה צריך לומר מה שאמר מי זה ואיזהו וגומר כמו שאמרנו ונראה כי לדברי רז"ל בא לאשמעינן מה שאמר ויאמר ויאמר שני פעמים שעתה היה מדבר בעצמו עמה היינו שלא היתה ראויה שתבוא הגאולה כי אם על ידי שהיה לאסתר חבור גמור אל המלך אחשורוש וזהו כאשר היה מדבר עמה פה אל פה לא על ידי מתורגמן אבל ע"י מתורגמן אין זה חבור גמור כי אחשורוש כ"כ רשע היה והיה נוטה להמן הרשע לגמרי כמו שהתבאר גודל רשעתו ועל ידי אסתר שהיא צדקת הגיע לו הסלוק מן הרשעות בדבר מה ולכך צריך שיהיה לאחשורוש חבור הגמור אל אסתר והיה נפרד מהמן הרשע ולכך כאשר כתיב ויאמר ויאמר להורות על חבור הזה לאסתר תכף אמר מי זה ואיזהו ג"כ כי מכאן ואילך היה נפרד החבור מהמן והיה מתחבר לאסתר שעל ידה היה הגאולה.