ערכי לשון הקודש - לחם
- "כי לָחֲמוּ לֶחֶם רשע" (משלי ד יז) כלומר:אכלו מאכל לחם רשע. "ובל אֶלְחַם במנעמיהם" (תהלים קמא ד) "אל תִּלְחַם את לֶחֶם רע עין" (משלי כג ו). "כי תשב לִלְחוֹם את מושל" (משלי כג א) "לכו לַחֲמוּ בְלַחֲמִי" (משלי ט ה). "וּלְחֻמֵי רשף" (דברים לב כד).
- ויש מפרשים מזה "ושרש רתמים לַחְמָם" (איוב ל ד) וכבר כתבנוהו בשרש חמם וכל לחם הוא כלל לכל מאכל. ועל הלחם לבדו "כי לא על הַלֶּחֶם לבדו יחיה האדם" (דברים ח ג) בשש נקודות. "לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ" (תהלים קד יד). אמר מה שהוא תכלית העשב כי הלחם אינו יוצא מן הארץ אלא על ידי סבות קדמוהו. וכן "צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה קֶמַח" (הושע ח, ז). לפי שתכלית הצמח הוא הקמח אף על פי שיש ביניהם פעלים יצא מפועל אל פועל עד שיגיע אל התכלית והוא הקמח, ואינו התכלית האחרון, כי התכלית האחרון הוא הלחם במה שיאות אל האדם. והורגל הלשון הזה על הלחם יותר משאר המאכלים לפי שהוא עיקר מאכל האדם.
- ונופל על הבשר לבדו "אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי" (במדבר כח ב). וכן "אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב" (ויקרא כא ח). וכן "הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי" (איוב ו ז).
- ומשקל אחר: "וּלְחֻמָם כגללים" (צפניה א יז). "וימטר עלימו בִּלְחוּמוֹ" (איוב כ כג).
- "לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכַל" (ויקרא כא כב). כולל הבשר והתרומות.
ערך זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה
- לֶחֶם (מאכל)
- האחד: "אל תִּלְחַם את לֶחֶם רע עין" (משלי כג ו). "לֶחֶם אבירים" (תהלים עח כה). "כי לַחְמָם לנפשם" (הושע ט ד). "לַחְמוֹ במיעיו נהפך" (איוב כ יד). "לכו לַחֲמוּ בְלַחֲמִי" (משלי ט ה). - כמשמעו.
- לְחֻם (בשר)
- השני: "וּלְחֻמָם כגללים" (צפניה א יז). "וימטר עלימו בִּלְחוּמוֹ" (איוב כ כג). "וּלְחֻמֵי רשף" (דברים לב כד). "לֶחֶם אשה ליי'" (ויקרא ג א). - לשון בשר הם.
- לָחַם (מלחמה)
- השלישי: "לְחַם את לֹחֲמָי" (תהלים לה א). "כיום הִלָּחֲמוֹ ביום קרב" (זכריה יד ג)."או לָחֶם שְׁעָרִים" (שופטים ה ח). "לֹחֵם ילחצני" (תהלים נו ב). לשון מלחמה הם.
- "וּלְחֻמָם כגללים" (צפניה א יז) כן יקרא גם הבשר. "כי לַחְמָם לנפשם" (הושע ט ד) גם הבשר יקרא לחם וכן "את קרבני לַחְמִי" (במדבר כח ב).
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: לחם
הערות שוליים