קטגוריה:ויקרא כא כב
לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל.
לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקׇּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל.
לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו מִקׇּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל׃
לֶ֣חֶם לֶ֣חֶם - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3899
מורפ': HNcbsc אֱלֹהָ֔יו אֱלֹהָ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp3ms מִקָּדְשֵׁ֖י מִ - מילת יחס
קָּדְשֵׁ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: m/6944
מורפ': HR/Ncmpc הַקֳּדָשִׁ֑ים הַ - מילית, ה' הידיעה
קֳּדָשִׁ֑ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/6944
מורפ': HTd/Ncmpa וּמִן וּ - ו' החיבור
מִן - מילת יחס
צורת יסוד: c/4480 a
מורפ': HC/R־הַקֳּדָשִׁ֖ים הַ - מילית, ה' הידיעה
קֳּדָשִׁ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/6944
מורפ': HTd/Ncmpa יֹאכֵֽל יֹאכֵֽל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
לֶ֣חֶם מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹהָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִקָּדְשֵׁ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
הַקֳּדָשִׁ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
יֹאכֵֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל מותר לו לאכול (המום אמנם פסל אותו מעבודה, אבל לא מזכויותיו).
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | קוּרְבַּן אֱלָהֵיהּ מִקּוּדְשֵׁי קוּדְשַׁיָּא וּמִן קוּדְשַׁיָּא יֵיכוֹל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּרַם מוֹתְרֵי קָרְבָּנַיָא דֶאֱלָהֵיהּ מַה דְמִשְׁתַּיֵיר מִן קוּדְשֵׁי קוּדְשַׁיָא וּמִן קוּדְשַׁיָא יִתְפַּרְנֵס: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק ג (עריכה)
[ח] "לחם אלקיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל"-- אם נאמר "מקדשי הקדשים" למה נאמר "ומן הקדשים"? ואם נאמר "מן הקדשים" למה נאמר מקדשי הקדשים? שאילו נאמר "מקדשי הקדשים" ולא נאמר "מן הקדשים" הייתי אומר "קדשי קדשים שהותרו לזר מהם יאכל, ומקדשים קלים לא יאכל" -- צריך לומר "מן הקדשים". או אילו נאמר "מן הקדשים" ולא נאמר "מקדשי הקדשים" הייתי אומר "מקדשים קלים יאכל ומקדשי קדשים לא יאכל" -- צריך לומר "מקדשי הקדשים" וצריך לומר "מן הקדשים".
[ט] "יאכל"-- אף במחלוקת. והלא דין הוא! ומה אם טבול יום ומחוסר כפורים --שהם כשרים לעבודה מחר-- אינם אוכלים במחלוקת, בעל מום --שאינו כשר לעבודה מחר-- אינו דין שלא יאכל במחלוקת?! תלמוד לומר "יאכל"-- אף במחלוקת.רש"י
"ומן הקדשים יאכל" - אלו קדשים קלים ואם נאמרו קדשי הקדשים למה נאמרו קדשים קלים (ת"כ זבחים קא) אם לא נאמרו הייתי אומר בקדשי הקדשים יאכל בעל מום שמצינו שהותרו לזר שאכל משה בשר המלואים אבל בחזה ושוק של קדשים קלים לא יאכל שלא מצינו זר חולק בהן לכך נאמרו קדשים קלים כך מפורש בזבחים
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל – אֵלּוּ קָדָשִׁים קַלִּים. וְאִם נֶאֶמְרוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, לָמָּה נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים? אִם לֹא נֶאֶמְרוּ, הָיִיתִי אוֹמֵר: בְּקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים יֹאכַל בַּעַל מוּם, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהֻתְּרוּ לְזָר, שֶׁאָכַל מֹשֶׁה בְּשַׁר הַמִּלּוּאִים; אֲבָל בֶּחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל קָדָשִׁים קַלִּים לֹא יֹאכַל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ זָר חוֹלֵק בָּהֶן? לְכָךְ נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים. כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּזְבָחִים (ק"א ע"ב).
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כא כב"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.