מפרשי רש"י על ויקרא כא כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"א • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יד • טו • יח • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"א, כ"ב:

לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו מִקׇּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל׃


רש"י

"מקדשי הקדשים" - אלו קדשי הקדשים

"ומן הקדשים יאכל" - אלו קדשים קלים ואם נאמרו קדשי הקדשים למה נאמרו קדשים קלים (ת"כ זבחים קא) אם לא נאמרו הייתי אומר בקדשי הקדשים יאכל בעל מום שמצינו שהותרו לזר שאכל משה בשר המלואים אבל בחזה ושוק של קדשים קלים לא יאכל שלא מצינו זר חולק בהן לכך נאמרו קדשים קלים כך מפורש בזבחים


רש"י מנוקד ומעוצב

מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים – אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.
וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל – אֵלּוּ קָדָשִׁים קַלִּים. וְאִם נֶאֶמְרוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, לָמָּה נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים? אִם לֹא נֶאֶמְרוּ, הָיִיתִי אוֹמֵר: בְּקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים יֹאכַל בַּעַל מוּם, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהֻתְּרוּ לְזָר, שֶׁאָכַל מֹשֶׁה בְּשַׁר הַמִּלּוּאִים; אֲבָל בֶּחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל קָדָשִׁים קַלִּים לֹא יֹאכַל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ זָר חוֹלֵק בָּהֶן? לְכָךְ נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים. כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּזְבָחִים (ק"א ע"ב).

מפרשי רש"י

[לד] ואם נאמרו קדשי הקדשים. במסכת זבחים בפרק כל התדיר. והקשה הרא"ם על מה שאמר בקדשי הקדשים שהותרו לזר, הא דאמרינן בפרק טבול יום (זבחים דף קא:) משה רבנו ע"ה כהן גדול היה, וחולק בקדשי שמים, שנאמר (לעיל ח, כט) "מאיל המלאים למשה היה למנה", ואם כן לא הותרו לזר, ואין זה קשיא, דמכל מקום שפיר אמרינן דהותר לזרים, היינו למי שאין בניו כהנים. וגם משה לא היה כהן לכל מילי, שהרי לא הותר לו לעבוד אחר שהוקם המשכן, ובדבר הזה זר מקרי, ופשוט הוא: