מפרשי רש"י על ויקרא כא ח
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"א • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יד • טו • יח • כ • כא • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
רש"י
"וקדשתו" - על כרחו שאם לא רצה לגרש הלקהו ויסרהו עד שיגרש (יבמות פח)
"קדוש יהיה לך" - נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה (ת"כ)
רש"י מנוקד ומעוצב
וְקִדַּשְׁתּוֹ – עַל כָּרְחוֹ, שֶׁאִם לֹא רָצָה לְגָרֵשׁ, הַלְקֵהוּ וְיַסְּרֵהוּ עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ.
קָדשׁ יִהְיֶה לָּךְ – נְהֹג בּוֹ קְדֻשָּׁה, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן בְּכָל דָּבָר וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן בַּסְּעוּדָה.
מפרשי רש"י
[טו] שאם לא רצה לגרש כו'. דאם לא כן, "וקדשתו" למה לי, אי ללמוד שיהיה קדוש מאשה זונה וחללה, זה כתיב כבר (פסוק ז) "אשה זונה וגו'", אלא ללמוד שאם לא רצה לגרש וכו'. ואף על גב דכבר כתיב (פסוק ו) "קדושים יהיו", ולמדנו מזה שעל כרחו יקדישום בית דין בכך (רש"י שם), הוה אמינא דוקא כופין בדברים, שבית דין יזהירו אותם, אבל לא בשוטים, לכך כתיב קרא "וקדשתו", שאם לא רצה לגרש מלקין אותו ומייסרין אותו עד שיגרש:
[טז] קדוש יהיה לך נהוג בו קדושה לפתוח ראשון. דאם לא כן "קדוש יהיה לך" למה לי. ובגמרא בפרק הניזקין (גיטין דף נט:) דריש ליה מן "וקדשתו", ונראה כי דעת רש"י אף על גב דנקט בגמרא "וקדשתו", לא מן "וקדשתו" מפיק, אלא מן "קדוש יהיה לך", ושפיר נקט "וקדשתו", מפני שאם לא כתב "קדוש יהיה לך" הוי אתא "וקדשתו" שיהיה בו נוהג קדושה, רק מפני שכתוב "קדוש יהיה לך" אתא "קדוש יהיה לך" לנהוג בו דבר קדושה, ואתא "וקדשתו" לכוף אותו שיוציא נשים פסולות. ומפני דשם (גיטין דף נט:) איירי בלא קרא ד"קדוש יהיה לך", נקט הדרשא מן "וקדשתו", שהוא למוד ראשון: