מפרשי רש"י על ויקרא כא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"א • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יד • טו • יח • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"א, ב':

כִּ֚י אִם־לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו׃


רש"י

"כי אם לשארו" - (ת"כ) אין שארו אלא אשתו


רש"י מנוקד ומעוצב

כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ – אֵין שְׁאֵרוֹ אֶלָּא אִשְׁתּוֹ.

מפרשי רש"י

[ד] אין שאר אלא אשתו. בתורת כהנים. פירוש, אין "שאר" סתם אלא אשתו, אבל בשאר מקום אף על גב דמצאנו גם כן לשון "שאר" בקרובים, דדרך הכתוב לכתוב אצלו "שאר בשרו", דזה משמע על קרובים ממש, וכן "או משאר בשרו יגאלנו". ונראה אלי מה שדרשו כאן 'אין שארו אלא אשתו', אין רוצה לומר שפירוש הכתוב לפי פשוטו "כי אם לשארו" היינו אשתו, דאם כן הוי למכתב 'כי אם לשארו הקרוב אליו ולאמו', מאי "לאמו" בלא וי"ו, אלא פירושו, דלכך כתב כאן "לשארו", דלא הוי למכתב רק 'לאמו ולאביו', ובודאי ידענו דכל אלו - שאר בשר הם, אלא ללמד על "שארו" דהיא אשתו - גם כן מטמא לה, לכך תלה רחמנא בשאר: