רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א) אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים – אֱמֹר... וְאָמַרְתָּ, לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים.
בְּנֵי אַהֲרֹן – יָכוֹל חֲלָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: הַכֹּהֲנִים.
בְּנֵי אַהֲרֹן – אַף בַּעֲלֵי מוּמִין בְּמַשְׁמָע.
בְּנֵי אַהֲרֹן – וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן.
לֹא יִטַּמָּא... בְּעַמָּיו – בְּעוֹד שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ עַמָּיו; יָצָא מֵת מִצְוָה.

(ב) כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ – אֵין שְׁאֵרוֹ אֶלָּא אִשְׁתּוֹ.

(ג) הַקְּרוֹבָה – לְרַבּוֹת אֶת הָאֲרוּסָה.
אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ – לְמִשְׁכָּב.
לָהּ יִטַּמָּא – מִצְוָה.

(ד) לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ – לֹא יִטַּמָּא לְאִשְׁתּוֹ פְּסוּלָה, שֶׁהוּא מְחֻלָל בָּהּ, בְּעוֹדָהּ עִמּוֹ. וְכֵן פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בִּשְׁאֵרוֹ בְּעוֹד שֶׁהוּא בְּתוֹךְ עַמָּיו, שֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹבְרִין, שֶׁאֵינָהּ מֵת מִצְוָה. וּבְאֵיזֶה שְׁאֵר אָמַרְתִּי? בְּאוֹתוֹ שֶׁהוּא לְהֵחַלּוֹ, לְהִתְחַלֵּל הוּא מִכְּהֻנָתּוֹ.

(ה) לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה – עַל מֵת. וַהֲלֹא אַף יִשְׂרָאֵל הֻזְהֲרוּ עַל כָּךְ? אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "בֵּין עֵינֵיכֶם" (דברים יד,א), יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַל כָּל הָרֹאשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּרֹאשָׁם, וְיִלְמְדוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַכֹּהֲנִים בִּגְזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן קָרְחָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּיִשְׂרָאֵל "קָרְחָה"; מָה כָּאן כָּל הָרֹאשׁ, אַף לְהַלָּן כָּל הָרֹאשׁ בְּמַשְׁמָע, כָּל מָקוֹם שֶׁיִּקְרַח בָּרֹאשׁ. וּמַה לְּהַלָּן עַל מֵת, אַף כָּאן עַל מֵת.
וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "וְלֹא תַּשְׁחִית" (ויקרא יט,כז), יָכוֹל לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבִרְהִיטְנִי יְהֵא חַיָּב? לְכָךְ נֶאֱמַר: לֹא יְגַלֵּחוּ, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל דָּבָר הַקָּרוּי גִּלּוּחַ וְיֵשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, וְזֶהוּ תַּעַר.
וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ" (ויקרא יט,כח), יָכוֹל שָׂרַט חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת, לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת, לְחַיֵּב עַל כָּל שְׂרִיטָה וּשְׂרִיטָה. שֶׁתֵּבָה זוֹ יְתֵרָה הִיא, לִדְרֹשׁ, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב: לֹא יִשְׂרְטוּ, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שָׂרָטֶת.

(ו) קְדשִׁים יִהְיוּ – עַל כָּרְחָם יַקְדִּישׁוּם בֵּית דִּין בְּכָךְ.

(ז) זֹנָה – שֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת יִשְׂרָאֵל הָאָסוּר לָהּ, כְּגוֹן חַיָּבֵי כָּרֵתוֹת אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר.
חֲלָלָה – שֶׁנּוֹלְדָה מִן הַפְּסוּלִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה, כְּגוֹן בַּת אַלְמָנָה מִכֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ בַּת גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִכֹּהֵן הֶדְיוֹט, וְכֵן שֶׁנִּתְחַלְּלָה מִן הַכְּהֻנָּה עַל יְדֵי בִּיאַת אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים לִכְהֻנָּה.

(ח) וְקִדַּשְׁתּוֹ – עַל כָּרְחוֹ, שֶׁאִם לֹא רָצָה לְגָרֵשׁ, הַלְקֵהוּ וְיַסְּרֵהוּ עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ.
קָדשׁ יִהְיֶה לָּךְ – נְהֹג בּוֹ קְדֻשָּׁה, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן בְּכָל דָּבָר וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן בַּסְּעוּדָה.

(ט) כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת – כְּשֶׁתִּתְחַלֵּל עַל יְדֵי זְנוּת, שֶׁהָיְתָה בָּהּ זִקַּת בַּעַל וְזִנְּתָה, אוֹ מִן הָאֵירוּסִין אוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין. וְרַבּוֹתֵינוּ נֶחְלְקוּ בַּדָּבָר (סנהדרין נ"א ע"ב), וְהַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹּא דִּבֵּר הַכָּתוּב בִּפְנוּיָה.
אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת – חִלְּלָה וּבִזְּתָה אֶת כְּבוֹדוֹ, שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו: אָרוּר שֶׁזּוֹ יָלַד, אָרוּר שֶׁזּוֹ גִּדֵּל.

(י) לֹא יִפְרָע – לֹא יְגַדֵּל פֶּרַע עַל אֵבֶל. וְאֵיזֶהוּ גִּדּוּל פֶּרַע? יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם.

(יא) וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת וְגוֹמֵר – בְּאֹהֶל הַמֵּת.
נַפְשֹׁת מֵת – לְהָבִיא רְבִיעִית דָּם מִן הַמֵּת שֶׁמְּטַמֵּא בְּאֹהֶל.
לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא – לֹא בָּא אֶלָּא לְהַתִּיר לוֹ מֵת מִצְוָה.

(יב) וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחַר הַמִּטָּה. וְעוֹד מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן (משנה הוריות ג ה), וְכֵן מַשְׁמָעוֹ: אַף אִם מֵתוּ אָבִיו וְאִמּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לָצֵאת מִן הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה.
וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ – שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּל בְּכָךְ אֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִתִּיר לוֹ הַכָּתוּב. הָא כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁעָבַד אוֹנֵן, חִלֵּל.

(יד) וַחֲלָלָה – שֶׁנּוֹלְדָה מִפְּסוּלֵי כְּהֻנָּה.

(טו) וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ – הָא אִם נָשָׂא אַחַת מִן הַפְּסוּלוֹת, זַרְעוֹ הֵימֶנָּה חָלָל מִדִּין קְדֻשַּׁת כְּהֻנָּה.

(יז) לֶחֶם אֱלֹהָיו – מַאֲכַל אֱלֹהָיו. כָּל סְעֻדָּה קְרוּיָה לֶחֶם, כְּמוֹ: "עֲבַד לְחֶם רָב" (דניאל ה,א).

(יח) כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְרָב, כְּמוֹ: "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ" (מלאכי א,ח).
חָרֻם – שֶׁחָטְמוֹ שָׁקוּעַ בֵּין שְׁתֵּי הָעֵינַיִם, שֶׁכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת.
אוֹ שָׂרוּעַ – שֶׁאֶחָד מֵאֵיבָרָיו גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, עֵינוֹ אַחַת גְּדוֹלָה וְעֵינוֹ אַחַת קְטַנָּה, אוֹ שׁוֹקוֹ אַחַת אֲרֻכָּה מֵחֲבֶרְתָּהּ.

(כ) אוֹ גִבֵּן – שורצילו"ש [sorcilos = בעל גבות ארוכות וסבוכות] בְּלַעַז, שֶׁגְּבִינֵי עֵינָיו שְׂעָרָן אָרֹךְ וְשׁוֹכֵב.
אוֹ דַק – שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעֵינָיו דֹּק שֶׁקּוֹרִין טייל"א [teile = קרום], כְּמוֹ: "הַנּוֹטֶה כַּדֹּק (ישעיהו מ,כב).
אוֹ תְּבַלֻּל – דָּבָר הַמְּבַלְבֵּל אֶת הָעַיִן, כְּגוֹן חוּט לָבָן הַנִּמְשָׁךְ מִן הַלָּבָן וּפוֹסֵק בַּסִּירָא, שֶׁהוּא עֹגֶל הַמַּקִּיף אֶת הַשָּׁחוֹר, שֶׁקּוֹרְאִים פרוניל"א [prunele = אישון], וְהַחוּט הַזֶּה פּוֹסֵק אֶת הָעֹגֶל וְנִכְנָס בַּשָּׁחוֹר. וְתַרְגּוּם תְּבַלֻּל "חִלִּיז", לְשׁוֹן חִלָּזוֹן, שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְתוֹלַעַת, אוֹתוֹ הַחוּט. וְכֵן כִּנּוּהוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּמוּמֵי הַבְּכוֹר: "חִלָּזוֹן נָחָשׁ עֵנָב" (בכורות ל"ח ע"א).
גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת – מִינֵי שְׁחִין הֵם.
גָרָב – זוֹ הַחֶרֶס, שְׁחִין הַיָּבֵשׁ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ.
יַלֶּפֶת – הִיא חֲזָזִית הַמִּצְרִית. וְלָמָּה נִקְרֵאת יַלֶּפֶת? שֶׁמְּלַפֶּפֶת וְהוֹלֶכֶת עַד יוֹם הַמִּיתָה, וְהוּא לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים. וּבְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵא (ל"גָרָב") ["גָּרָב"], שְׁחִין הַלַּח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס" (דברים כח,כז), כְּשֶׁסָּמוּךְ גָּרָב אֵצֶל חֶרֶס קוֹרֵא לַיַּלֶּפֶת "גָּרָב", וּכְשֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל יַלֶּפֶת קוֹרֵא לַחֶרֶס "גָּרָב", כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּבְכוֹרוֹת (מ"א ע"א).
מְרוֹחַ אָשֶׁךְ – לְפִי הַתַּרְגּוּם: "מְרִיס פַּחְדִּין", שֶׁפַּחֲדָיו מְרֻסָּסִים, שֶׁבֵּיצִים שֶׁלּוֹ כְּתוּתִין. "פַּחְדִּין", כְּמוֹ: "גִּידֵי פַחֲדָיו יְשׂרָגוּ" (איוב מ,יז).

(כא) כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם – לְרַבּוֹת שְׁאָר מוּמִין.
מוּם בּוֹ – בְּעוֹד מוּמוֹ בּוֹ פָּסוּל; הָא אִם עָבַר מוּמוֹ, כָּשֵׁר.
לֶחֶם אֱלֹהָיו – כָּל מַאֲכָל קָרוּי לֶחֶם.

(כב) מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים – אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.
וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל – אֵלּוּ קָדָשִׁים קַלִּים. וְאִם נֶאֶמְרוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, לָמָּה נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים? אִם לֹא נֶאֶמְרוּ, הָיִיתִי אוֹמֵר: בְּקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים יֹאכַל בַּעַל מוּם, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהֻתְּרוּ לְזָר, שֶׁאָכַל מֹשֶׁה בְּשַׁר הַמִּלּוּאִים; אֲבָל בֶּחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל קָדָשִׁים קַלִּים לֹא יֹאכַל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ זָר חוֹלֵק בָּהֶן? לְכָךְ נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים. כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּזְבָחִים (ק"א ע"ב).

(כג) אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת – לְהַזּוֹת שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁעַל הַפָּרֹכֶת.
וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ – הַחִיצוֹן. וּשְׁנֵיהֶם הֻצְרְכוּ לְהִכָּתֵב, וּמְפֹרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים.
וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי – שֶׁאִם עָבַד, עֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת לְהִפָּסֵל.

(כד) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה – הַמִּצְוָה הַזֹּאת.
אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל הַכֹּהֲנִים.

הערות[עריכה]