משנה הוריות ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת הוריות · פרק ג · משנה ה | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

כהן גדול פורם מלמטה, וההדיוט מלמעלה.

כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל, וההדיוט לא מקריב ולא אוכל.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה,

וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה.
כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל,
וְהַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב וְלֹא אוֹכֵל:

נוסח הרמב"ם

כוהן גדול פורם מלמטן וההדיוט מלמעלן כוהן גדול מקריב אונן ולא אוכל וההדיוט לא מקריב ולא אוכל.

פירוש הרמב"ם

כהן גדול פורם מלמטה וכו': פורם מלמטה הוא שיקרע כנף בגדו סמוך לרגליו כשמת לו מת שהוא חייב עליו לקרוע וההדיוט מלמעלה בעליון הבגד כשאר העם כמו שנתבאר בדיני הקריעות במסכת מועד קטן וכבר בארנו פעמים שאנינות דאורייתא הוא ביום המיתה בלבד כלומר כשמת מת לאדם מי שהוא חייב עליו אבילות הוא נקרא אונן באותו היום והוא אנינות דאורייתא ואם שהה המת שלא נקבר הוא נשאר אונן מדרבנן וזהו שאמרו יום מיתה דאורייתא יום קבורה דרבנן ואם היה יום מיתה ויום קבורה יום אחד בעצמו הוא באותו היום אונן מדאורייתא ובלילה אונן מדרבנן לפי שיום קבורה תופס לילו מדרבנן וזהו ענין אמרם אנינות לילה מדרבנן ואפילו יום מיתה וזה הוא המתבאר מדבריהם מצאנו שאמר יום מות נדב ואביהו והוא אונן ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' הנה כי הוא לא ראה עבירה לעצמו זולתי אכילתה כשהוא אונן לא הקרבתה והוא בלבד שהוא כ"ג יש בו זה הדין אבל בניו לא מקריבין ולא אוכלין:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כ"ג פורם מלמטה - אם מת לו מת שחייב לקרוע עליו, קורע מלמטה בכנף בגדו הסמוך לרגליו. והאי דכתיב ובגדיו לא יפרום, שאינו פורם כשאר כל אדם:

מלמעלה - כנגד החזה סמוך לכתף, כשאר העם:

אונן - מי שמת לו אחד משבעה קרובים שחייב להתאבל עליו, יום המיתה כולו בין נקבר המת בין לא נקבר, הוא אונן דאורייתא, ומיום המיתה ואילך כל זמן שלא נקבר המת הוא אונן דרבנן, ויום הקבורה הוא אונן דרבנן כל אותו היום אפילו לאחר קבורה, ומשנקבר המת ביום ראשון של מיתה כל הלילה שלאחריו הוא אונן דרבנן:

כ"ג מקריב אונן ולא אוכל - מן הקדשים. שכן מצינו באהרן ביום שמתו נדב ואביהוא אמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה', על האכילה היה מקפיד לא על ההקרבה. ודוקא אהרן שהוא כ"ג, אבל בניו שהיו כהנים הדיוטים היו אסורים אותו היום בין להקריב בין לאכול:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כהן גדול:    פורם מלמטה בירושלמי ס"פ מגלחין. ובת"כ פרשה ב' דפרשת אמור קתני לה בשם ר' מאיר. ובגמרא מפרש רב למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש ופירש רש"י ז"ל למטה ממש היינו בשפת חלוקו למעלה ממש בצואר בשפה במפתח חלוקו ע"כ. ואפשר דהיינו נמי מה שפירש הרמב"ם ז"ל וז"ל פורם מלמטה הוא שיקרע כנף בגדו סמוך לרגליו וההדיוט מלמעלה בעליון הבגד כשאר העם ע"כ. ומתניתין ר' ישמעאל היא אבל ר' יהודה פליג עליה בברייתא ואמר דכ"ג אינו בפריעה ופרימה כל עיקר לא למעלה ולא למטה. וביד בפ"ה דהלכות כלי המקדש סי' ו' ובפ' שני דהלכות ביאת מקדש סימן ח' ובפ' עשיר' דהלכות נועשה הקרבנות סי' ך' וברפ"ח דהלכות אבל:

כהן גדול:    מקריב אונן פ' הגוזל קמא (בבא קמא דף ק"י.) ואיתה ברייתא ר"פ טבול יום:

תפארת ישראל

יכין

וההדיוט מלמעלה:    דכשמת לו אחד מז' מתים הנ"ל שחייב לקרוע, כהן הדיוט מותר לקרוע שפה העליונה של בגדיו, שסביב לצוארו, סמוך לכתף. אבל כה"ג קורע רק שפה התחתונה של בגדו, סמוך לרגליו. דהא דכתיב בגדיו לא יפרום, היינו שאינו פורם כשאר כל אדם:

כהן גדול מקריב אונן:    ביום המיתה אפילו לאחר קבורה, הוא אונן דאורייתא. אבל אנינות לילה שלאחר יום מיתה, וכ"כ הימים שנשתהה בין מיתה לקבורה, הו"ל אונן מדרבנן, אבל לילה שאחר יום קבורה שאינו יום מיתה, שרי לגמרי [(רמב"ם פ"ב מהל' ביאת מקדש)]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים