עיקר תוי"ט על הוריות ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

(א) (על הברטנורא) הר"מ. ואני תמה, שזה הכתוב בפרשת כהן משיח כתיב, והכי דריש ליה בגמרא לענין כהן משיח שעבר ואחר כך חטא כו'. ולהכי מסתברא דאין צריך קרא לכשחטא ואח"כ עבר שיביא כשחטא:

(ב)

(ב) (על הברטנורא) הר"מ בפירושו. ותימה, דבמשנה ד' תנן זה וזה שוין בעבודת יוה"כ, וכל שכן עבודת שאר ימים, וכן הוא בהדיא בגמרא. וכ"כ הר"מ והר"ב בעצמם בפרק קמא דמגילה משנה ט'. וכן כתב הר"מ בחבורו בסוף הלכות שגגות. וביומא דף י"ב פסק ר' יוחנן הלכה כר' יוסי, דשני [שמינוהו במקום הראשון ואחר כך עבר פסולו של ראשון ומעבירים השני] אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט, ומיהו מסיק התם דמודה ר' יוסי שאם עבר ועבד עבודתו כשרה:

(ג)

(ג) (על המשנה) חייבין. כהדיוט. ומשנתמנו פטורין. ומשמע דלגמרי פטרינהו. וזה לשון רש"י, דרבי שמעון חטאת וידיעה בעי. והוא הדין דפליג ר"ש ברישא כו' דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר, דחטאת וידיעה בעי כשהוא נשיא:

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

.אין פירוש למשנה זו

(ו)

(ד) (על הברטנורא) [פירש רש"י], לקרות בתורה. ולברך ראשון, פירש רש"י, בזימון:

(ז)

(ה) (על המשנה) להחיות. להצילם אם הם טובעים בנהר וכיוצא בזה. [ב"י]:

(ו) (על המשנה) לכסות. נקט כסות. והוא הדין לאכילה. דחד טעמא הוא. ב"י:

(ח)

(ז) (על המשנה) כהן קודם כו'. שנאמר [דברי הימים א כג] בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים:

(ח) (על המשנה) לממזר. הר"מ כתב, ישראל לחלל דבת חלל פסולה לכהונה, וחלל לשתוקי, ושתוקי לאסופי, ואסופי לממזר. שהממזר ודאי, והאחרים ספק:

(ט) (על הברטנורא) גמרא, ואפילו ממזרת שילדה מנכרי ועבד שהולד ממזר כו', מכל מקום יש בו מקצת כשרות מהאם, דהא אמרינן שלשה שותפים באדם, הקב"ה, אביו, ואמו כו':

(י) (על הברטנורא) רוצה לומר, ממה שכתוב בתורה ארור כנען. הר"מ:

(יא) (על המשנה) וכהן גדול עם הארץ. בזמן בית שני שלא דקדקו לקיים והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול בחכמה: