משנה הוריות ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת הוריות · פרק ג · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ואיזהו המשיח, המשוח בשמן המשחה, לא המרובה בבגדים.

אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים, אלא פר הבא על כל המצות.

ואין בין כהן משמש לכהן שעבר, אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה.

זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים, ומצווין על הבתולה, ואסורין על האלמנה, ואינן מטמאין בקרוביהן, ולא פורעין, ולא פורמין, ומחזירין את הרוצח.

נוסח הרמב"ם

איזה הוא משיח המשוח בשמן המשחה ולא המרובה בבגדים אין בין כוהן המשוח בשמן המשחה למרובה בבגדים אלא פר הבא על כל המצוות אין בין כוהן משמש לכוהן שעבר אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה זה וזה שווין בעבודת יום הכיפורים ומצווין על הבתולה ואסורין באלמנה ואין מיטמאין בקרוביהן ולא פורעין ולא פורמין ומחזירין את הרוצח.

פירוש הרמב"ם

ואיזה הוא המשיח המשוח בשמן וכו': מרובה בגדים הוא שלא נמשח בשמן המשחה אבל לבש שמנה בגדים ובלבשו אותם נתרבה על שאר הכהנים לפי שהוא ג"כ (מצווה) [מינוי] כמו שבאר ואמר ומלא את ידו ללבוש את הבגדים וכן היו כהני בית שני שנעדר בו שמן המשחה וכבר זכרנו זה פעמים: ועשירית האיפה הוא שאמר הכתוב זה קרבן אהרן ובניו והוא נקרא חביתי כ"ג לפי שנעשה על מחבת ומה שמבואר שיעבור כ"ג ממשיחותו הוא שאירע בו מום או שימנוהו לעבודת יה"כ שמא יארע פסול בכהן גדול ביה"כ ויעבוד אחר יום הכפורים כמו שקדם ביאורו במקומו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המרובה בבגדים - לאחר שנגנזה צלוחית של שמן המשחה היה כ"ג נכנמ לכהונה גדולה בלבישת שמונה בגדים, כדכתיב (שם כא) ומלא את ידו ללבוש את הבגדים:

אלא פר הבא על כל המצות - שאין מרובה בבגדים מביא פר על שגגתו, דכהן המשיח כתיב:

בעבודת יוה"כ - שאין עבודת אותו היום בשרה אלא בכ"ג בלבד, וכהן המשמש וכהן שעבר שוין בה:

ולא פורעין ולא פורמין - כדכתיב בכהן גדול (שם) את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום:

ומחזירין את הרוצח - אם מת אחד מהם, חוזר הרוצח מעיר מקלטו, כדכתיב (במדבר לה) עד מות הכהן הגדול:

פירוש תוספות יום טוב

ואין בין כהן משמש. היינו ראשון שחזר לעבודתו. לכהן שעבר. היינו שני שמינו תחתיו. דלאחר שנעבר [פסול] הראשון מעבירים השני. רש"י. וכ"כ הר"ב במשנה ט' פ"ק דמגילה:

זה וזה שוים וכו'. בפרק קמא דמגילה כתב הר"ב ומקריבין אוננין והכי תניא הכא בגמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לא המרובה:    בבגדים ולא משוח מלחמה גם כן ומפיק לה בברייתא מדכתיב המשיח המיומן שבמשיחים:

אין בין כהן:    משוח וכו' ביד פ"ד דהלכות כלי המקדש סי' י"ד ובפ"א דהלכות עבודת יום הכפורים סי' ב'. ואיתה בס"פ בא לו ברייתא קרובה ללשון משנתינו:

אלא פר:    הבא על כל המצות. גמרא מתניתין דלא כר"מ דאמר מרובה בגדים נמי מביא פר ופריך והא סיפא דקתני אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה דמשל ראשון הן באין דהיינו המשמש כמו שיתבאר הא לכל שאר דבריהם זה וזה שוין דשני נמי כל מצות כהונה גדולה עליו אתאן לר"מ כדאמר בהדיא בברייתא דאילו ר' יוסי קאמר דלא הוי שוב האי שני לא כהן גדול ולא כהן הדיוט כהן גדול משום איבה וכהן הדיוט נמי לא משום מעלין בקדש ולא מורידין. ורב חסדא תירץ אין רישא רבנן וסיפא ר"מ ורב יוסף תירץ דרבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי. ורבא תירץ דר"ש היא וסבר לה כר' מאיר בחדא ופליג עליה בחדא וכדתניא וכו':

אין בין:    כהן משמש והיינו ראשון שחזר לעבודתו ולאחר שחזר לעבודתו הוי פר של יום הכפורים שלו ועשירית האיפה שלו:

ומצווין על הבתולה וכו':    ביד ר"פ י"ז דהלכות איסורי ביאה. בפי' רעז"ל קודש לשון המתחיל כ"ג פורם צריך לכתוב סימן ההא ולמחוק אותו מן הלשון שלאחריו:

ולא פורעין:    בתורת כהנים פרשת שמיני סוף מכילתא דמלואים תניא ראשיכם אל תפרעו אל תגדלו פרע יכול אל תפרעו מן הכובע הרי אתה דן נאמר כאן פריעה ונאמר להלן פריעה מה פריעה האמורה להלן גבי נזיר גידול שער דהכי כתיב בהדיא גדל פרע שער ראשו אף פריעה האמורה כאן גידל שער ע"כ. והוא ג"כ דעת ר' אליעזר שם בת"כ בפי"ב דפרשת נגעים אבל ר' עקיבא פליג עליה התם ויליף מג"ש דראשו יהיה פרוע דכתיב גבי נגעים דהיינו שיהיה ראשו מגולה עיין שם:

זה וזה שוין וכו':    וגם שניהם מקריבין אוננים ואפילו שני מפני שהם בכלל כהונה לאפוקי משוח מלחמה דלאו בכלל כהונה גדולה הוא:


פירושים נוספים