משנה הוריות ג ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת הוריות · פרק ג · משנה ד | >>
ואיזהו המשיח, המשוח בשמן המשחה, לא המרובה בבגדים.
אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים, אלא פר הבא על כל המצות.
ואין בין כהן משמש לכהן שעבר, אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה.
זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים, ומצווין על הבתולה, ואסורין על האלמנה, ואינן מטמאין בקרוביהן, ולא פורעין, ולא פורמין, ומחזירין את הרוצח.
משנה מנוקדת
וְאֵיזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ?
- הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה,
- לֹא הַמְּרֻבֶּה בִּבְגָדִים.
- אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרֻבֵּה בְּגָדִים,
- אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת.
- וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר,
- אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה.
- זֶה וָזֶה שָׁוִין בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים,
- וּמְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה,
- וַאֲסוּרִין עַל הָאַלְמָנָה,
- וְאֵינָן מִטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן,
- וְלֹא פּוֹרְעִין, וְלֹא פּוֹרְמִין,
- וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ:
נוסח הרמב"ם
איזה הוא משיח? - המשוח בשמן המשחה,
- ולא המרובה בבגדים.
- אין בין כוהן המשוח בשמן המשחה, למרובה בבגדים - אלא פר הבא על כל המצוות.
- אין בין כוהן משמש, לכוהן שעבר - אלא פר יום הכיפורים, ועשירית האיפה.
- זה וזה -
- שווין - בעבודת יום הכיפורים,
- ומצווין - על הבתולה,
- ואסורין - באלמנה,
- ואין מיטמאין בקרוביהן, ולא פורעין, ולא פורמין,
- ומחזירין - את הרוצח.
פירוש הרמב"ם
מרובה בגדים - הוא שלא נמשח בשמן המשחה אבל לבש שמונה בגדים. ובלבשו אותם נתרבה על שאר הכהנים לפי שהוא גם כן מינוי, כמו שבאר ואמר "ומלא את ידו, ללבוש את הבגדים"(ויקרא כא, י). וכן היו כהני בית שני שנעדר בו שמן המשחה, וכבר זכרנו זה פעמים.
ועשירית האיפה - הוא שאמר הכתוב "זה קרבן אהרן ובניו"(ויקרא ו, יג). והוא נקרא "חביתי כהן גדול" לפי שנעשה על מחבת.
ומה שמבואר שיעבור כהן גדול ממשיחותו הוא שאירע בו מום, או שימנוהו לעבודת יום הכיפורים שמא יארע פסול בכהן גדול ביום הכיפורים ויעבור אחר יום הכיפורים, כמו שקדם ביאורו במקומו:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
המרובה בבגדים - לאחר שנגנזה צלוחית של שמן המשחה היה כ"ג נכנס לכהונה גדולה בלבישת שמונה בגדים, כדכתיב (שם כא) ומלא את ידו ללבוש את הבגדים:
אלא פר הבא על כל המצות - שאין מרובה בבגדים מביא פר על שגגתו, דכהן המשיח כתיב:
בעבודת יוה"כ - שאין עבודת אותו היום בשרה אלא בכ"ג בלבד, וכהן המשמש וכהן שעבר שוין בה:
ולא פורעין ולא פורמין - כדכתיב בכהן גדול (שם) את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום:
ומחזירין את הרוצח - אם מת אחד מהם, חוזר הרוצח מעיר מקלטו, כדכתיב (במדבר לה) עד מות הכהן הגדול:
פירוש תוספות יום טוב
ואין בין כהן משמש. היינו ראשון שחזר לעבודתו. לכהן שעבר. היינו שני שמינו תחתיו. דלאחר שנעבר [פסול] הראשון מעבירים השני. רש"י. וכ"כ הר"ב במשנה ט' פ"ק דמגילה:
זה וזה שוים וכו'. בפרק קמא דמגילה כתב הר"ב ומקריבין אוננין והכי תניא הכא בגמ':
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
לא המרובה: בבגדים ולא משוח מלחמה גם כן ומפיק לה בברייתא מדכתיב המשיח המיומן שבמשיחים:
אין בין כהן: משוח וכו' ביד פ"ד דהלכות כלי המקדש סי' י"ד ובפ"א דהלכות עבודת יום הכפורים סי' ב'. ואיתה בס"פ בא לו ברייתא קרובה ללשון משנתינו:
אלא פר: הבא על כל המצות. גמרא מתניתין דלא כר"מ דאמר מרובה בגדים נמי מביא פר ופריך והא סיפא דקתני אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה דמשל ראשון הן באין דהיינו המשמש כמו שיתבאר הא לכל שאר דבריהם זה וזה שוין דשני נמי כל מצות כהונה גדולה עליו אתאן לר"מ כדאמר בהדיא בברייתא דאילו ר' יוסי קאמר דלא הוי שוב האי שני לא כהן גדול ולא כהן הדיוט כהן גדול משום איבה וכהן הדיוט נמי לא משום מעלין בקדש ולא מורידין. ורב חסדא תירץ אין רישא רבנן וסיפא ר"מ ורב יוסף תירץ דרבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי. ורבא תירץ דר"ש היא וסבר לה כר' מאיר בחדא ופליג עליה בחדא וכדתניא וכו':
אין בין: כהן משמש והיינו ראשון שחזר לעבודתו ולאחר שחזר לעבודתו הוי פר של יום הכפורים שלו ועשירית האיפה שלו:
ומצווין על הבתולה וכו': ביד ר"פ י"ז דהלכות איסורי ביאה. בפי' רעז"ל קודש לשון המתחיל כ"ג פורם צריך לכתוב סימן ההא ולמחוק אותו מן הלשון שלאחריו:
ולא פורעין: בתורת כהנים פרשת שמיני סוף מכילתא דמלואים תניא ראשיכם אל תפרעו אל תגדלו פרע יכול אל תפרעו מן הכובע הרי אתה דן נאמר כאן פריעה ונאמר להלן פריעה מה פריעה האמורה להלן גבי נזיר גידול שער דהכי כתיב בהדיא גדל פרע שער ראשו אף פריעה האמורה כאן גידל שער ע"כ. והוא ג"כ דעת ר' אליעזר שם בת"כ בפי"ב דפרשת נגעים אבל ר' עקיבא פליג עליה התם ויליף מג"ש דראשו יהיה פרוע דכתיב גבי נגעים דהיינו שיהיה ראשו מגולה עיין שם:
זה וזה שוין וכו': וגם שניהם מקריבין אוננים ואפילו שני מפני שהם בכלל כהונה לאפוקי משוח מלחמה דלאו בכלל כהונה גדולה הוא:
תפארת ישראל
יכין
לא המרובה בבגדים: דכשגנז יאשיהו הארון ושמן המשחה שעשה משרע"ה, שוב היה אסור לעשות שמן המשחה אחר. לפיכך מאז היה הכה"ג מתחנך לכהונה גדולה רק בלבישת ח' בגדים, ונקרא מרובה בגדים, ולא כהן משיח. ולפיכך כשחטא אינו מביא פר על שגגתו:
אלא פר הבא על כל המצות: דמרובה בגדים שטעה באיסור כרת ועשה כהוראתו מביא כשבה או שעירה כהדיוט [רש"י]:
לכהן שעבר: דבאירע פסול לכה"ג שנטמא או ראה קרי, והגיע יו"כ שנצרכים לכה"ג לעבוד עבודה, ומינו אחר תחתיו, כשחזר ראשון אח"כ והוכשר, חוזר לעבודתו, והשני אינו ראוי לעבוד לא ככה"ג ולא ככהן הדיוט. וכל מצות כהונה גדולה עליו, וכשימות הראשון, מתמנה הוא תחתיו. וכה"ג הראשון כשחזר, נקרא כהן משמש, והשני נקרא כהן שעבר:
אלא פר יום הכפורים: שמביא הכה"ג ביו"כ:
ועשירית האיפה: הן הי"ב חלות שנקראין חביתין. שמקריבין בכל יום משל כה"ג. ובמת הכה"ג ולא מינו אחר תחתיו, קרבין משל יורשים [כסוף פ"ד דמנחות]. ושניהן אינן בכהן שעבר:
זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים: דעבודת יו"כ כשר בזה או בזה, רק הפר בא מהמשמש, אעפ"י שאינו משמש [ירושלמי, ותוספות מגילה ד"ט ב']:
ומצווין על הבתולה: דהוא אשה בבתוליה יקח מצות עשה היא שלא ישאר פנוי בלא אשה:
ואינן מטמאין בקרוביהן: בז' מתי מצוה שמותר לכהן הדיוט לטמא להן, ואלו הן, אב ואם, אח ואחות, בן ובת, ואשתו, אבל אלו אסורים לטמא להן, ומותרים ג"כ להקריב בשעה שהן אוננים, כדכתיב ומן המקדש לא יצא:
ולא פורעין ולא פורמין: דבכה"ג כתיב ראשו לא יפרע, ולפיכך אסור לגדל שער, אלא בכל ע"ש בין שהוא אבל או לא, היה מגלח ראשו, באופן שיהיו כל השערות אחר הגלוח, שוין בגובה, שיהיה ראש שער התחתון בשפוע של ראש, נגד עיקר של שער העליון [כנדרים דנ"א א']. וכן אסור לקרוע בגדיו כשאר כל אדם אפילו על מתו, שנאמר בגדיו לא יפרום:
ומחזירין את הרוצח: אם מת אחד מהן, כל רוצח בשוגג חוזר ע"י מיתת א' מהן מעיר מקלטו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת