משנה טהרות ה
טהרות פרק ה', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת טהרות • פרק חמישי ("השרץ והצפרדע") • >>
פרקי מסכת טהרות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
השרץ והצפרדע ברשות הרבים, וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה, ועצם מן המת ועצם מן הנבלה, וגוש מארץ טהורה וגוש מבית הפרס, גוש מארץ טהורה וגוש מארץ העמים,
שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, הלך באחד מהם ואין ידוע באיזה מהן הלך, האהיל על אחד מהם ואין ידוע על איזה מהן האהיל, הסיט את אחד מהם ואין ידוע איזה מהם הסיט, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרים.
אחד שאמר, נגעתי בזה ואיני יודע אם הוא טמא ואם הוא טהור, נגעתי ואיני יודע באיזה משניהם נגעתי, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרים.
רבי יוסי מטמא בכולן, ומטהר בשביל, שדרך בני אדם להלוך ואין דרכם ליגע.
שני שבילים, אחד טמא ואחד טהור, הלך באחד מהם ועשה טהרות ונאכלו, הזה ושנה וטבל וטהר, והלך בשני ועשה טהרות, הרי אלו טהורות.
אם קיימות הראשונות, אלו ואלו תלויות.
אם לא טהר בינתיים, הראשונות תלויות והשניות ישרפו.
השרץ והצפרדע ברשות הרבים, נגע באחד מהם ועשה טהרות ונאכלו, טבל, נגע בשני ועשה טהרות, הרי אלו טהורות.
אם קיימות הראשונות, אלו ואלו תלויות.
אם לא טבל בינתיים, הראשונות תלויות והשניות ישרפו.
שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, הלך באחד מהן ועשה טהרות, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות, רבי יהודה אומר, אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, טהורים.
ואם נשאלו שניהם כאחד, טמאים.
רבי יוסי אומר, בין כך ובין כך, טמאים.
שני ככרים, אחד טמא ואחד טהור, אכל את אחד מהם ועשה טהרות ובא חברו ואכל את השני ועשה טהרות, רבי יהודה אומר, אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, טהורין.
ואם נשאלו שניהן כאחת, טמאים.
רבי יוסי אומר, בין כך ובין כך, טמאים.
מי שישב ברשות הרבים ובא אחד ודרס על בגדיו, או שרקק ונגע ברוקו, על רוקו שורפים את התרומה, ועל בגדיו הולכין אחר הרוב.
ישן ברשות הרבים ועמד, כליו טמאים מדרס, דברי רבי מאיר.
וחכמים מטהרין.
נגע באחד בלילה, ואין ידוע אם חי אם מת, ובשחר עמד ומצאו מת, רבי מאיר מטהר.
וחכמים מטמאים, שכל הטומאות כשעת מציאתן.
שוטה אחת בעיר, או נכרית, או כותית, כל הרוקים שבעיר טמאין.
מי שדרסה אשה על בגדיו, או שישבה עמו בספינה, אם מכירתו שהוא אוכל בתרומה, כליו טהורין.
ואם לאו, ישאלנה.
עד אומר נטמא, והוא אומר לא נטמאתי, טהור.
שנים אומרים נטמאת, והוא אומר לא נטמאתי, רבי מאיר מטמא.
וחכמים אומרים, הוא נאמן על ידי עצמו.
עד אומר נטמא, ושנים אומרים לא נטמא, בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים, טהור.
שנים אומרים נטמא, ועד אומר לא נטמא, בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים, טמא.
עד אומר נטמא ועד אומר לא נטמא, אשה אומרת נטמא ואשה אומרת לא נטמא, ברשות היחיד, טמא.
ברשות הרבים, טהור.
נוסח הרמב"ם
(א) השרץ והצפרדע ברשות הרבים,
- וכן כזית מן המת וכזית מן הנבילה,
- ועצם מן המת ועצם מן הנבילה,
- וגוש מארץ טהורה וגוש מבית הפרס,
- וגוש מארץ טהורה וגוש מארץ העמים,
- שני שבילין אחד טמא ואחד טהור,
- הלך באחד מהן, ואין ידוע באיזה מהן הלך,
- האהיל על אחד מהן, ואין ידוע על איזה מהן האהיל,
- הסיט את אחד מהן, ואין ידוע איזה מהן הסיט -
- רבי עקיבה - מטמא.
- וחכמים - מטהרין.
(ב) אחד שאמר:
- נגעתי בזה, ואין ידוע אם הוא טמא אם הוא טהור,
- נגעתי, ואיני יודע באיזה משניהן נגעתי -
- רבי עקיבה - מטמא.
- וחכמים - מטהרין.
- רבי יוסי - מטמא בכולן, ומטהר בשביל שדרך אדם להלך ואין דרכו ליגע.
(ג) שני שבילין אחד טמא ואחד טהור -
- הלך באחד מהן, ועשה טהרות ונאכלו,
- הזה ושנה, וטבל וטהר,
- והלך בשני, ועשה טהרות - הרי אלו טהורות.
- אם קיימות הראשונות - אלו ואלו תלויות.
- אם לא טהר בינתיים - הראשונות תלויות, והשניות ישרפו.
(ד) השרץ והצפרדע ברשות הרבים -
- נגע באחד מהן, ועשה טהרות ונאכלו,
- טבל, ונגע בשני, ועשה טהרות - הרי אלו טהורות.
- אם קיימות הראשונות - אלו ואלו תלויות.
- אם לא טבל בינתיים - הראשונות תלויות, והשניות ישרפו.
(ה) שני שבילין אחד טמא ואחד טהור -
- הלך באחד מהן, ועשה טהרות,
- ובא חברו והלך בשני, ועשה טהרות -
- רבי יהודה אומר:
- אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין,
- אם נשאלו שניהן כאחת - טמאין.
- רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך - טמאין.
(ו) שני כיכרים אחד טמא ואחד טהור -
- אכל את אחד מהן, ועשה טהרות,
- ובא חברו ואכל את השני, ועשה טהרות -
- רבי יהודה אומר:
- אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין,
- אם נשאלו שניהן כאחת - טמאין.
- רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך - טמאין.
(ז) מי שישב ברשות הרבים -
- ובא אחד ודרס על בגדיו,
- או שרקק ונגע ברוקו -
- על רוקו - שורפין את התרומה,
- ועל בגדיו - הולכין אחר הרוב.
- ישן ברשות הרבים, ועמד -
- כליו טמאין מדרס - דברי רבי מאיר.
- וחכמים - מטהרין.
- נגע באחד בלילה, ואין ידוע אם חי אם מת,
- ובשחר עמד, ומצאו מת -
- רבי מאיר - מטהר.
- וחכמים - מטמאין, שכל הטומאות כשעת מציאתן.
- ובשחר עמד, ומצאו מת -
(ח) שוטה אחת בעיר,
- או נוכרית, או כותית - כל הרוקין שבעיר טמאין.
- מי שדרסה אשה על בגדיו,
- או שישבה עימו בספינה -
- אם מכירתו שהוא אוכל בתרומה - כליו טהורין,
- ואם לאו - ישאלנה.
- או שישבה עימו בספינה -
(ט) עד אומר: נטמאת,
- והוא אומר: לא נטמאתי - טהור.
- שנים אומרין: נטמאת,
- והוא אומר: לא נטמאתי -
- רבי מאיר - מטמא.
- וחכמים אומרין: הוא נאמן על ידי עצמו.
- והוא אומר: לא נטמאתי -
- עד אומר: נטמא,
- ושנים אומרין: לא נטמא,
- בין ברשות היחיד, בין ברשות הרבים - טהור.
- ושנים אומרין: לא נטמא,
- שנים אומרין: נטמא,
- ועד אומר: לא נטמא,
- בין ברשות היחיד, בין ברשות הרבים - טמא.
- ועד אומר: לא נטמא,
- עד אומר: נטמא,
- ועד אומר: לא נטמא,
- אשה אומרת: נטמא,
- ואשה אומרת: לא נטמא -
- ברשות היחיד - טמא,
- וברשות הרבים - טהור.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה טהרות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב