משנה טהרות ה ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ה · משנה ו | >>
שני ככרים, אחד טמא ואחד טהור, אכל את אחד מהם ועשה טהרות ובא חברו ואכל את השני ועשה טהרות, רבי יהודה אומר, אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, טהורין.
ואם נשאלו שניהן כאחת, טמאים.
רבי יוסי אומר, בין כך ובין כך, טמאים.
שני כיכרים אחד טמא ואחד טהור -
- אכל את אחד מהן, ועשה טהרות,
- ובא חברו ואכל את השני, ועשה טהרות -
- רבי יהודה אומר:
- אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין,
- אם נשאלו שניהן כאחת - טמאין.
- רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך - טמאין.
כבר קדם לך בפרק שקודם זה, שספק דברי סופרים טהור. ושאם נסתפק אם אכל אוכלים טמאים אם לא שהוא טהור.
ומחלוקתן גם כן פה בבא להשאל עליו ועל חבירו כמו שביארנו במה שקדם. ודע שאין הבדל בין טומאה חמורה לטומאה קלה בכמו אלה הספיקות.
והלכה כרבי יוסי:
אכל אחד מהן וכו'. תנא טומאה דאורייתא והדר תנא טומאה דרבנן: תניא בתוספתא [שם] שני שבילין אחד טמא ואחד טהור הלך באחד מהן ועשה טהרות ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות אלו ואלו מונחות הרי אלו מוכיחות נאכלו ראשונות ונטמאו או שאבדו עד שלא נעשו שניות שניות טהורות משנעשו שניות שניות תלויות עשו שניהם טהרה אחת הרי זו טמאה עשו שניהם שתי טהרות זה בא ונשאל בפני עצמו אומרים לו טהור [כו'] נשאלו שניהם כאחת אומרים להם טמא דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אם אמרו שנים היינו בשני שבילין הלכנו ושתי טהרות עשינו אומרים להם טמא שאפילו טומאה שנתערבה במאה טהרות כולן טמאות שני שבילין אחד טמא ואחד טהור הלך באחד מהן ונכנס למקדש פטור בשני ונכנס למקדש חייב בראשון ולא נכנס בשני ונכנס חייב בראשון ונכנס והזה ושנה וטבל בשני ונכנס חייב ר״ש פוטר בזה ר״ש בן יהודה פוטר בכולן משום ר״ש. פי' הרי אלו מוכיחות לא מיתוקמא אלא בבאו לישאל בבת אחת כיון דשנים עשאום ואפילו הכין אם כבר נאכלו ראשונות שניות טהורות:
רבי יוסי אומר אם אמרו שנים היינו כלומר אם אמר זה או זה כדאוקימנא בבא לישאל עליו ועל חבירו. פוטר בכולן ואפי' בקמייתא אע״ג דטמא הוא מה נפשך וטעמא מפרש בסוף פרק שני דשבועות (דף יט.):
אכל אחד מהן - תנא טומאה דאורייתא וקתני טומאה דרבנן. ופלוגתייהו דר' יהודה ורבי יוסי הכא נמי בבא לישאל עליו ועל חבירו, כפלוגתייהו לעיל. והלכה כר' יוסי:
.אין פירוש למשנה זו
שני ככרים אחד טמא ואחד טהור וכו': היינו ספק דברי סופרים דתנן בפרקין דלעיל ספק דברי סופרים אכל אוכלין טמאים ספק לא אכל:
יכין
ואם נשאלו שניהן כאחת טמאים: קמ"ל משנה ה' לרבותא דר' יהודה. דאף דהו"ל ספק טומאה דאורייתא. אפ"ה מטהר בזא"ז. ונקט תו משנה ו' לרבותא דר' יוסי. דאף דטומאת אוכלין רק מד"ס הוא. אפ"ה מדמי לה כבת אחת דגברי וטמאים. ומשנה ו' אף דהו"ל טומאה דרבנן אפ"ה בב"א טמאים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת