משנה טהרות ה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ה · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, הלך באחד מהן ועשה טהרותה, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות, רבי יהודה אומר, אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, טהורים.

ואם נשאלו שניהם כאחד, טמאים.

רבי יוסי אומר, בין כך ובין כך, טמאים.

נוסח הרמב"ם

שני שבילין אחד טמא ואחד טהור הלך באחד מהן ועשה טהרות ובא חברו והלך בשני ועשה טהרות רבי יהודה אומר אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו טהורין אם נשאלו שניהן כאחת טמאין רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין.

פירוש הרמב"ם

אין מחלוקת אם באו זה אחר זה ששניהן טהורין לפי שכל מי שיבא מהן יאמרו אליו טהור אתה ואם נשאלו שניהן כאחת טמאים ואמנם מחלוקתם בימי ששאל עליו ועל חבירו כמו שביאר הגמרא וכן לשון התוס' (פ"ו) שנים היינו ובשני שבילים הלכנו ושני טהרות עשינו רבי יהודה ישימם כאילו באו זה אחר זה ורבי יוסי ישימם כאילו באו בבת אחת והלכה כרבי יוסי:

פירוש רבינו שמשון

אם נשאלו כל אחד לחכמים על ספיקן בפני עצמם אין ב״ד יכולין לטמאותן כדקי״ל (לקמן פ״ו מ״א) ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור ואם באו בבת אחת הואיל ובהוראה אחת יש לנו לומר טמאין או טהורין ואי אפשר לומר לנו טהורין אתם שהרי האחד ודאי טמא:

רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין. בפ״ק דפסחים (דף י.) אמר רבא ואי תימא רבי יוחנן בבת אחת דברי הכל טמאין בזה אחר זה דברי הכל טהורין לא נחלקו אלא בבא לישאל עליו ועל חבירו דרבי יהודה מדמי ליה לזה אחר זה ורבי יוסי מדמי ליה לבת אחת ופי' שם בקונטרס דהני שני שבילין אחד טמא דקבר מוטל בו לרחבו וממלא את כולו ואין שום עובר בו שלא יאהיל ולפירושו צריך לומר כדפרישית לעיל:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אם נשאלו כל אחד לחכמים על ספיקו בפני עצמו, אין בית דין יכולין לטמאן, דהא קיימא לן ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור. ואם באו בבת אחת, הואיל ובהוראה אחת יש לנו לומר טמאין אתם או טהורים אתם, אי אפשר לנו לומר טהורים אתם, שהרי אחד ודאי טמא:

ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין - לא נחלקו ר' יוסי ור' יהודה כשבאו לישאל בבת אחת, דדברי הכל טמאין ו. וכשבאו לישאל זה אחר זה דברי הכל טהורים ז. על מה נחלקו, על הבא לישאל עליו ועל חבירו, דר' יהודה מדמי ליה לזה אחר זה, ורבי יוסי מדמי ליה לבת אחת. והלכה כרבי יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

[ועשה טהרות. משום ר' יוסי [טו] איצטריך למתני ועשה טהרות. דכר"ע ס"ל לגבי אדם. כמ"ש במ"ב בשם הר"ש. תוס' דכתובות דף כ"ז]:

רי"א בין כך ובין כך טמאים. כתב הר"ב לא נחלקו ר' יוסי ור' יהודה כשבאו לישאל בבת אחת דד"ה טמאין בגמ' פ"ק דפסחים דף י'. וכתבו התוספות דנראה דהיינו מדרבנן. דמדאורייתא אפילו בבת אחת טהורים ע"כ. ומ"ש הר"ב וכשבאו לישאל בזה אחר זה ד"ה טהורים. כתבו התוס' פ"ב דכתובות דף כ"ז לא שיאכל אדם א'. דא"כ יאכל ודאי טומאה דהכי אמרי' בפ' שני דשבועות דף י"ט וכו'. ומ"ש הר"ב על מה נחלקו על הבא לישאל עליו ועל חבירו כו' ר"י מדמי ליה לבת אחת דכיון דאיהו ידע באידך. וידע דכי מטהרי ליה לחבריה לא מטהרי ליה. סבר ר"י דמיחזי כשקרא. וה"נ בכרכום. (משנה ט' פ"ב דכתובות) אפילו אי אתיא כל חדא בפני עצמה. ידעה בגוונא דאידך וידעה שפיר דלכולן מטהרינן. ומש"ה מקשינן מינה כו' (כמו שכתבתי שם בס"ד) הר"ן דכתובות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) ועשה כו'. משום ר' יהודה איצטריך למתני ועשה טהרות, דכר' עקיבא סבירא ליה לגבי אדם. תוס':

(ו) (על הברטנורא) מדרבנן דמדאורייתא טהורים. תוס':

(ז) (על הברטנורא) לא שיאכל אדם אחד, דא"כ יאכל ודאי טומאה. תוס'. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שני שבילין וכו':    פסחים פ"ק דף י' מייתי לה וכתבו שם תוס' ז"ל הא דנקט טהרות ולא קאמר אדם טהור [הגהה. לשון התוס' דבכתובות דף כ"ז להכי נקט ועשה טהרות דלענין האדם אנו מזקיקים שניהן לטבול ולהזות וכו'] משום דלגברי אע"ג דמוקמינן להו בחזקת טהרה מצריכין להו טבילה והזאה שלא יגעו שניהם בתרומה בככר אחד דאז התרומה טמאה ודאית והאוכל במיתה ואם נגעו שניהם באחד ונכנס למקדש חייב ע"כ. עוד תירצו בפ' שני דכתובות דף כ"ז דעוד יש לומר דמשום דבעי למיתני ברישא הזה ושנה וטבל טהור הלך בשני ועשה טהרות הרי אלו טהורות ואם קיימות הראשונות אלו ואלו תלויות ואם לא טהר בינתיים הראשונות תלויות והשניות ישרפו ע"כ. עוד כ' שם תוס' ז"ל דהא דמפרש התם בגמרא דבבא לישאל עליו ועל חברו פליגי אין לפרש שבא לישאל בבת אחת דהתם מודו כ"ע דטמאות מכ"ש דבאו לישאל שניהם בבת אחת אלא מיירי ששאל על עצמו וטיהרוהו ואח"כ בא לישאל על חברו דמר מדמי ליה לבת אחת כיון ששאל על שניהם במעמד א' ומר מדמי ליה לזה אחר זה כיון שטהרוהו קודם ע"כ. ובירושלמי דתרומות פ"ז דף מ"ה. ועיין במ"ש שם פ"ז סי' ה':


פירושים נוספים