עיקר תוי"ט על טהרות ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה טהרות ה: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) ואפשר שאם נודע לו שהוא בספק קודם שעשה טהרות, אם היה עושה טהרות אח"כ, היו טמאות לר"ע. הר"ש:

(ב)

(ב) (על הברטנורא) והוי כאין לו תקנה. שכך כתב הר"ש דר' יוסי נמי דוקא כשכבר עשה טהרות מטהר:

(ג)

(ג) (על המשנה) וטהר. פירוש, בהערב שמש. ולענין תרוטה, דטבול יום פוסל בה מדאורייתא:

(ד)

(ד) (על המשנה) השרץ כו'. משמיענו שדין מגע שוה לדין השביל, ואפילו לר' יוסי דאמר דרך להלוך ואין דרך ליגע. הר"מ:

(ה)

(ה) (על המשנה) ועשה כו'. משום ר' יהודה איצטריך למתני ועשה טהרות, דכר' עקיבא סבירא ליה לגבי אדם. תוס':

(ו) (על הברטנורא) מדרבנן דמדאורייתא טהורים. תוס':

(ז) (על הברטנורא) לא שיאכל אדם אחד, דא"כ יאכל ודאי טומאה. תוס'. ועתוי"ט:

(ו)

.אין פירוש למשנה זו

(ז)

(ח) (על הברטנורא) דאע"ג דבגדי עם הארץ מדרס, לאו דעם הארץ עושהו מדרס, אלא שמא ישבה עליהן אשתו נדה. וקשה, דמשמע דאתיא כר' מאיר, ולר' מאיר סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא. הר"ש. ולמה שכתבו התוס' דלא סבירא ליה לר' מאיר סמוך מיעוטא לחזקה אלא מדרבנן להחמיר, ניחא:

(ח)

(ט) (על המשנה) הכ"מ העתיק לשון הר"ש, אבל איש כו'. ובר"ש סיים נמי, ואין איש:

(י) (על הברטנורא) שוטה כו'. וידוע שהשוטה לא תשמור עצמה ולא תדע וסתה ולא תשתדל בזה כפי מה שיגזור התורה. הכ"מ:

(יא) (על המשנה) טמאין. לא ירצה שהן טמאין בספק כמו הרוקים הנמצאים, כי התם לא נתאמת איש טמא, אמנם הכא נתאמתנו היות רוק טמא נמצא בזאת המדינה ושבה הטומאה קבועה כו', וזהו כוונת אומרו טמאים. הר"מ: