משנה טהרות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טהרות פרק ז: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק שביעי ("הקדר שהניח") · >>

פרקי מסכת טהרות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הקדר שהניח את קדרותיו וירד לשתות, הפנימיות, טהורות.

והחיצונות טמאות.

אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים, במותרות.

אבל באגודות, הכל טהור.

המוסר מפתחו לעם הארץ, הבית טהור, שלא מסר לו אלא שמירת המפתח.

משנה ב[עריכה]

המניח עם הארץ בתוך ביתו ער ומצאו ער, ישן ומצאו ישן, ער ומצאו ישן, הבית טהור, ישן ומצאו ער, הבית טמא, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין טמא אלא עד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו וליגע.

משנה ג[עריכה]

המניח אומנים בתוך ביתו, הבית טמא, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין טמא אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידם וליגע.

משנה ד[עריכה]

אשת חבר שהניחה לאשת עם הארץ טוחנת בתוך ביתה, פסקה הרחים, הבית טמא.

לא פסקה הרחים, אין טמא אלא עד מקום שהיא יכולה לפשוט את ידה וליגע.

היו שתים, בין כך ובין כך, הבית טמא, שאחת טוחנת ואחת משמשת, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין טמא אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידן וליגע.

משנה ה[עריכה]

המניח עם הארץ בתוך ביתו לשמרו, בזמן שהוא רואה את הנכנסין ואת היוצאין, האוכלים והמשקים וכלי חרס הפתוחים, טמאים.

אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל, טהורין.

ואם אינו רואה לא את הנכנסין ולא את היוצאין, אפילו מובל, אפילו כפות, הכל טמא.

משנה ו[עריכה]

הגבאים שנכנסו לתוך הבית, הבית טמא.

אם יש עמהן גוי, נאמנים לומר [ לא נכנסנו, אבל אין נאמנים לומר ] נכנסנו אבל לא נגענו.

הגנבים שנכנסו לתוך הבית, אין טמא אלא מקום רגלי הגנבים.

ומה הן מטמאין, האוכלים והמשקים וכלי חרס הפתוחין.

אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל, טהורים.

אם יש עמהם גוי או אשה, הכל טמא.

משנה ז[עריכה]

המניח את כליו בחלון של אודיארין, רבי אלעזר בן עזריה מטהר.

וחכמים אומרים, עד שיתן לו את המפתח או חותם או עד שיעשה סימן.

המניח את כליו מגת זו לגת הבאה, כליו טהורין.

ובישראל, עד שיאמר בלבי היה לשמרם.

משנה ח[עריכה]

מי שהיה טהור, והסיע את לבו מלאכול, רבי יהודה מטהר, שדרך טמאין פורשין ממנו.

וחכמים מטמאים.

היו ידיו טהורות והסיע את לבו מלאכול, אף על פי שאמר יודע אני שלא נטמאו ידי, ידיו טמאות, שהידים עסקניות.

משנה ט[עריכה]

האשה שנכנסה להוציא פת לעני, ויצאת ומצאתו עומד בצד ככרות של תרומה, וכן האשה שיצאת ומצאת את חברתה חותה גחלים תחת קדרה של תרומה, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.

אמר רבי אלעזר בן פילא, וכי מפני מה רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין, מפני שהנשים גרגרניות הן, שהיא חשודה לגלות את הקדרה של חברתה, לידע מה היא מבשלת.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה טהרות ז ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הקדר שהניח את קדירותיו וירד לשתות הפנימייות טהורות והחיצונות טמאות אמר רבי יוסי במה דברים אמורים במותרות אבל באגודות הכל טמא המוסר מפתחו לעם הארץ הבית טהור שלא מסר לו אלא שמירת המפתח.

(ב) המניח עם הארץ בתוך ביתו ער ומצאו ער ישן ומצאו ישן ער ומצאו ישן הבית טהור ישן ומצאו ער הבית טמא דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אין טמא אלא עד מקום שהוא יכל לפשוט את ידו וליגע.

(ג) המניח אומנין בתוך ביתו הבית טמא דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אין טמא אלא עד מקום שהן יכלין לפשוט את ידם וליגע.

(ד) אשת חבר שהניחה לאשת עם הארץ טוחנת בתוך ביתה פסקה הריחיים הבית טמא לא פסקה הריחיים אין טמא אלא עד מקום שהיא יכלה לפשוט את ידה וליגע היו שתים בין כך ובין כך הבית טמא שאחת טוחנת ואחת ממשמשת דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אין טמא אלא עד מקום שהן יכלות לפשוט את ידן וליגע.

(ה) המניח עם הארץ בתוך ביתו לשומרו בזמן שהוא רואה את הנכנסין ואת היוצאין האוכלין והמשקין וכלי חרס הפתוחין טמאין אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל טהורין אם אינו רואה לא את הנכנסין ולא את היוצאין אפילו מובל אפילו כפות הכל טמא.

(ו) הגבאין שנכנסו לתוך הבית הבית טמא אם יש עמהן גוי נאמנין לומר נכנסנו אבל לא נגענו הגנבים שנכנסו לתוך הבית אין טמא אלא מקום רגלי הגנבים ומה הן מטמאין האוכלין והמשקין וכלי חרס פתוחין אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס מוקפין צמיד פתיל טהורין אם יש עמהן גוי או אישה הכל טמא.

(ז) המניח כליו בחלון של אוריירין רבי אלעזר בן עזריה מטהר וחכמים אומרין עד שיתן לו את המפתח או חותם או עד שיעשה לו סימן המניח את כליו מגת זו לגת הבאה כליו טהורין ובישראל עד שיאמר בליבי היה לשומרם.

(ח) מי שהיה טהור והסיע את לבו מלאכל רבי יהודה מטהר שדרך טמאין פורשין ממנו וחכמים מטמאין היו ידיו טהורות והסיע את לבו מלאכל אף על פי שיאמר יודע אני שלא נטמאו ידיי ידיו טמאות שהידים עסקנייות.

(ט) האישה שנכנסה להוציא פת לעני יצאת ומצאתו עומד בצד כיכרות של תרומה וכן האישה שיצאת ומצאה את חברתה חותה גחלים תחת קדירה של תרומה רבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין אמר רבי אלעזר בן פיאבי וכי מפני מה רבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין מפני שהנשים גרגרנייות שהיא חשודה לגלות את קדירתה של חברתה לידע מה היא מבשלת.

פירושים[עריכה]