משנה טהרות ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טהרות פרק ט: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק תשיעי ("זיתים מאמתי") · >>

פרקי מסכת טהרות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

זיתים מאימתי מקבלין טומאה, משיזיעו זיעת המעטן, אבל לא זיעת הקופה, כדברי בית שמאי.

רבי שמעון אומר, שיעור זיעה שלשה ימים.

בית הלל אומרים, משיתחברו שלשה זה לזה.

רבן גמליאל אומר, משתגמר מלאכתן.

וחכמים אומרים כדבריו.

משנה ב[עריכה]

גמר מלמסוק אבל עתיד ליקח, גמר מליקח אבל עתיד ללוות, אירעו אבל, או משתה, או אונס, אפילו זבים וזבות מהלכים עליהן, טהורין.

נפלו עליהן משקין טמאין, אין טמא אלא מקום מגען, והמוחל היוצא מהן טהור.

משנה ג[עריכה]

נגמרה מלאכתן, הרי אלו מוכשרין.

נפלו עליהן משקין [, ] טמאין.

המוחל היוצא מהן, רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאין.

אמר רבי שמעון, לא נחלקו על המוחל היוצא מן הזיתים, שהוא טהור, ועל מה נחלקו, על היוצא מן הבור, שרבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאין.

משנה ד[עריכה]

הגומר את זיתיו ושייר קופה אחת, יתננה לעני הכהן, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, יוליך את המפתח מיד.

רבי שמעון אומר, מעת לעת.

משנה ה[עריכה]

המניח זיתים בכותש שימתונו שיהו נוחין לכתוש, הרי אלו מוכשרים.

שימתונו שימלחם, בית שמאי אומרים, מוכשרים.

ובית הלל אומרים, אינן מוכשרים.

הפוצע זיתים בידים טמאות, טימאן.

משנה ו[עריכה]

המניח זיתיו בגג לגרגרם, אפילו הן רום אמה, אינן מוכשרים.

נתנן בבית שילקו ועתיד להעלותם לגג, נתנן בגג שילקו או שיפתחם, הרי אלו מוכשרין.

נתנן בבית עד שישמר את גגו או עד שיוליכם למקום אחר, אינן מוכשרין.

משנה ז[עריכה]

רצה ליטול מהן בד אחד או שני בדין, בית שמאי אומרים, קוצה בטמאה ומחפה בטהרה.

בית הלל אומרים, אף מחפה בטומאה.

רבי יוסי אומר, חופר בקרדומות של מתכת ומוליך לבית הבד בטומאה.

משנה ח[עריכה]

השרץ שנמצא ברחים, אין טמא אלא מקום מגעו.

אם היה משקה מהלך, הכל טמא.

נמצא על גבי העלים, ישאלו הבדדים לומר לא נגענו.

אם היה נוגע באום, אפילו בשערה, טמא.

משנה ט[עריכה]

נמצא על גבי פרודים, והוא נוגע בכביצה, טמא.

פרודים על גבי פרודים, אף על פי שהוא נוגע בכביצה, אין טמא אלא מקום מגעו.

נמצא בין כותל לזיתים, טהור.

נמצא בגג, המעטן טהור.

נמצא במעטן, הגג טמא.

נמצא שרוף על הזיתים, וכן מטלית מהוהא, טהורה, שכל הטומאות כשעת מציאתן.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה טהרות ט ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) זיתים מאמתי מקבלין טומאה משיזועו זיעת המעטן אבל לא זיעת הקופה כדברי בית שמאי רבי שמעון אומר שעור זיעה שלשה ימים בית הלל אומרין משיתחברו שלשה זה לזה רבן גמליאל אומר משתיגמר מלאכתן וחכמים אומרין כדבריו.

(ב) גמר מלמסוק אבל עתיד ליקח גמר מליקח אבל עתיד ללוות ואירעו אבל או משתה או אונס אפילו זבים וזבות מהלכין עליהן טהורין נפלו עליהן משקין אין טמא אלא מקום מגען והמוחל היוצא מהן טהור.

(ג) נגמרה מלאכתן הרי אלו מוכשרין נפלו עליהן משקין טמאין המוחל היוצא מהן רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין אמר רבי שמעון לא נחלקו על המוחל היוצא מן הזיתים שהוא טהור ועל מה נחלקו על היוצא מן הבור שרבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין.

(ד) הגומר את זיתיו ושייר קופה אחת ייתננה לעני הכוהן דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר יוליך לו את המפתח מיד רבי שמעון אומר מעת לעת.

(ה) המניח זיתים בכותש שימתינו שיהיו נוחין לכתוש הרי אלו מוכשרין שימתינו ושימלחם בית שמאי אומרין מוכשרין ובית הלל אומרין אינן מוכשרין הפוצע זיתים בידים טמאות טימאן.

(ו) המניח זיתיו בגג לגרגרן אפילו הן רום אמה אינן מוכשרין נתנן בבית שילקו ועתיד להעלותם לגג נתנן בגג שילקו ושיפתחם הרי אלו מוכשרין נתנן בבית עד שישמר את גגו או עד שיוליכם למקום אחר אינן מוכשרין.

(ז) רצה ליטול מהן בד אחד או שני בדין בית שמאי אומרין קוצה בטומאה ומחפה בטהרה בית הלל אומרין אף מחפה בטומאה רבי יוסי אומר חופר בקורדומות של מתכת ומוליך לבית הבד בטומאה.

(ח) שרץ שנמצא בריחיים אין טמא אלא מקום מגעו אם היה משקה מהלך הכל טמא נמצא על גבי העלים יישאלו הבדדים לומר לא נגענו אם היה נוגע באום אפילו כשערה טמא.

(ט) נמצא על גבי פרודים והוא נוגע בכביצה טמא פרודים על גבי פרודים אף על פי שהוא נוגע בכביצה אין טמא אלא מקום מגעו נמצא בין כותל לזיתים טהור נמצא בגג המעטן טהור נמצא במעטן הגג טמא נמצא שרוף על הזיתים וכן מטלית מהוהה טהורה שכל הטומאות כשעת מציאתן.

פירושים[עריכה]