משנה טהרות ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טהרות פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק שלישי ("הרוטב והגריסין") · >>

פרקי מסכת טהרות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הרוטב והגריסים והחלב, בזמן שהן משקה טופח הרי אלו תחלה.

קרשו, הרי אלו שניים.

חזרו ונמוחו, כביצה מכוון, טהור.

יותר מכביצה, טמא, שכיון שיצאה טפה הראשונה, נטמאת בכביצה.

משנה ב[עריכה]

רבי מאיר אומר, השמן תחלה לעולם.

וחכמים אומרים, אף הדבש.

רבי שמעון שזורי אומר, אף היין.

וגוש של זיתים שנפל לתנור והוסק, כביצה מכוון, טהור.

יותר מכביצה, טמא, שכיון שיצאת טפה הראשונה, נטמאת בכביצה.

אם היו פרודין, אפילו הן סאה, טהור.

משנה ג[עריכה]

טמא מת שסחט זיתים וענבים, כביצה מכוון, טהור, ובלבד שלא יגע במקום המשקה.

יותר מכביצה, טמא, שכיון שיצאה טפה הראשונה, נטמאת בכביצה.

אם היה זב או זבה, אפילו גרגר יחידי, טמא, שכיון שיצאה טפה הראשונה, נטמאת במשא.

זב שחלב את העז, החלב טמא, שכיון שיצאה טפה הראשונה, נטמאת במשא.

משנה ד[עריכה]

כביצה אוכלין שהניחן בחמה ונתמעטו, וכן כזית מן המת, וכזית מן הנבלה, וכעדשה מן השרץ, כזית פגול, וכזית נותר, כזית חלב, הרי אלו טהורים, ואין חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא.

הניחן בגשמים ונתפחו, טמאין, וחייבין עליהם משום פגול נותר וטמא.

משנה ה[עריכה]

כל הטומאות, כשעת מציאתן.

אם טמאות, טמאות.

ואם טהורות, טהורות.

אם מכוסות, מכוסות.

אם מגולות, מגולות.

מחט שנמצאת מלאה חלודה או שבורה, טהורה.

שכל הטומאות, כשעת מציאתן.

משנה ו[עריכה]

חרש שוטה וקטן שנמצאו במבוי שיש בו טומאה, הרי אלו בחזקת טהרה.

וכל הפקח, בחזקת טומאה.

וכל שאין בו דעת להשאל, ספיקו טהור.

משנה ז[עריכה]

תינוק שנמצא בצד בית הקברות והשושנים בידו ואין השושנים אלא במקום הטומאה, טהור, שאני אומר, אחר לקטן ונתן לו.

וכן חמור בין הקברות, כליו טהורין.

משנה ח[עריכה]

תינוק שנמצא בצד העיסה והבצק בידו, רבי מאיר מטהר.

וחכמים מטמאים, שדרך התינוק לטפח.

בצק שיש בו נקירת תרנגולים, ומשקין טמאין בתוך הבית, אם יש בין משקין לככרות כדי שינגבו את פיהם בארץ, הרי אלו טהורין.

ובפרה ובכלב, כדי שילחכו את לשונם.

ושאר כל הבהמה, כדי שיתנגב.

רבי אליעזר בן יעקב מטהר בכלב, שהוא פיקח, שאין דרכו להניח את המזון ולילך למים.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה טהרות ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הרוטב והגריסין והחלב בזמן שהן משקה טופח הרי אלו תחילה קרשו הרי אלו שנים חזרו ונימוחו כביצה מכוון טהור יתר מכביצה טמא שכיון שיצאת טיפה הראשונה נטמאת בכביצה.

(ב) רבי מאיר אומר השמן תחילה לעולם וחכמים אומרין אף הדבש רבי שמעון השזורי אומר אף היין גוש של זיתים שנפל לתנור והוסק כביצה מכוון טהור יתר מכביצה טמא שכיון שיצאת טיפה הראשונה נטמאת בכביצה אם היו פירורין אפילו הן סאה טהור.

(ג) טמא מת שסחט זיתים וענבים כביצה מכוון טהור ובלבד שלא ייגע במקום המשקה יתר מכביצה טמא שכיון שיצאת טיפה הראשונה נטמאת בכביצה אם היה זב או זבה אפילו גרגר יחידי טמא שכיון שיצאת טיפה הראשונה נטמאת במשא זב שחלב את העז החלב טמא שכיון שיצאת טיפה הראשונה נטמאת במשא.

(ד) כביצה אוכלין שהניחן בחמה ונתמעטו וכן כזית מן המת וכזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ כזית פגול כזית נותר כזית חלב הרי אלו טהורין ואין חייבין עליהן משום פגול ונותר וטמא הניחן בגשמים ונתפחו טמאין וחייבין עליהן משום פגול ונותר וטמא.

(ה) כל הטומאות כשעת מציאתן אם טמאות טמאות ואם טהורות טהורות ואם מכוסות מכוסות ואם מגולות מגולות מחט שנמצאת מלאה חלודה או שבורה טהורה שכל הטומאות כשעת מציאתן.

(ו) חירש שוטה וקטן שנמצאו במבוי שיש בו טומאה הרי אלו בחזקת טהרה וכל הפיקח בחזקת טומאה וכל שאין בו דעת להישאל ספקו טהור.

(ז) תינוק שנמצא בצד בית הקברות והשושנים בידו ואין השושנים אלא ממקום הטומאה טהור שאני אומר אחר לקטן ונתן לו וכן חמור בין הקברות כליו טהורין.

(ח) תינוק שנמצא בצד העיסה והבצק בידו רבי מאיר מטהר וחכמים מטמאין שדרך התינוק לטפח בצק שיש בו נקירת תרנגולין ומשקין טמאין בבית אם יש בין משקין לכיכרות כדי שינגבו את פיהן בארץ הרי אלו טהורין ובפרה ובכלב כדי שילחכו את לשונן ושאר כל הבהמה כדי שתינגב רבי אליעזר בן יעקוב מטהר בכלב שהוא פיקח שאין דרכו להניח את המזון ולילך לו אל המים.

פירושים[עריכה]