עיקר תוי"ט על טהרות ט
משנה טהרות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) אלא אם כן זפותה. הר"ש. וקשה, דאם כן לגזרו ג"כ אאינה זפותה וכמו שגזרו בענבים מהאי טעמא כו'. ולמה שכתב הר"ב בפרק י' משנה ב' לא קשה מידי:
(ב) (על הברטנורא) לשון הר"מ בפרק קמא דמכשירין, הרבה אומרים במשנה הזאת טמא בעבור מוכשר, וטהור על שאינו מוכשר:
(ג) (על ה) ולכאורה מתניתין חסורי מחסרא וצריך להיות טמאין טמאין, אבל נראה דלא חסרינן לה, דכי קתני משקין היינו טמאים, וטמאים דמתניתין אזיתים קאי. ועיין במשנה דלעיל בהר"ב לפירוש השני:
(ד) (על הברטנורא) משום דלמשחה כתיב, ואין זה דרך גדולה לעשיר. ומכל מקום קשה, אמאי מהימנינן ליה. ומסתברא כמו שכתב הר"מ דמפריש בעודם זיתים, מדתני ושייר קופה. וכן משמע לשון הר"ב בדר' שמעון. וכן כתב עוד הר"מ ביוליך לו המפתח. יבוא הכהן ויסחטם נגדו ויקח ממנו תרומת שמן בטהרה:
(ה) (על הברטנורא) וקשה, דהא בריש פרקין תנן בית הלל אומרים משיתחברו כו' והיינו קודם שתגמר מלאכתן. ונראה לי דרבן גמליאל דלעיל אינו חולק על בית הלל, אלא תרי תנאי הן אליבא דבית הלל, תנא קמא ורבן גמליאל, והך דהכא רבן נמליאל אמרה:
(ו) (על המשנה) זיתים. של תרומה. הר"מ:
(ז) (על הברטנורא) פירוש, לטובלם. רש"י:
(ח) (על הברטנורא) הר"מ, שלא הוכשרו. ובר"ש, דלא:
(ט) (על הברטנורא) דכשנשברו ונטהרו, כשחזר ועשה מהן כלי חוזרין ' לטומאתן. עתוי"ט:
(י) (על הברטנורא) כלומר, שבמשקה נטמאו כולם, שכולם מחוברים למשקה. ועתוי"ט:
(יא) (על הברטנורא) הוא לשון התוספתא. והיינו פרוד דמתניתין:
(יב) (על הברטנורא) דכי מנית ביה ראשון ושני. הוי ליה שאר גושים שלישי. הר"ש:
(יג) (על הברטנורא) וקשה, דמאי שנא נמצא במעטן מנמצא בגג, והא הכא נמי איכא למימר שלאחר שהעלה לגג נפל השרץ במעטן, וכן פירש הר"ב. בעצמו במשנה ז' פרק י'. ובתוספתא תני עלה, דברי רבי, וחכמים אומרים נמצא במעטן הגג טהור. וכן פסק הר"מ. ועתוי"ט:
(יד) (על הברטנורא) לכאורה משמע שאילו היה טמא מקודם לא פרחה הטומאה ממנה כו'. וקשה מסוף פרק כ"ז דכלים דכשנמהה מתטהרת. ולשון רש"י, טהורה, דאמרינן הכא נפלה עלייהו לאחר שבלתה. ועתוי"ט: