משנה טהרות ט דפוסים
משנה טהרות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
זיתים מאימתי מקבלין טומאה, משיזיעו זיעת המעטן, אבל לא זיעת הקופה, כדברי בית שמאי.
רבי שמעון אומר, שיעור זיעה שלשה ימים.
בית הלל אומרים, משיתחברו שלשה זה לזה.
רבן גמליאל אומר, משתגמר מלאכתן.
וחכמים אומרים כדבריו.
גמר מלמסוק אבל עתיד ליקח, גמר מליקח אבל עתיד ללוות, אירעו אבל, או משתה, או אונס, אפילו זבים וזבות מהלכים עליהן, טהורין.
נפלו עליהן משקין טמאין, אין טמא אלא מקום מגען, והמוחל היוצא מהן טהור.
נגמרה מלאכתן, הרי אלו מוכשרין.
נפלו עליהן משקין [, ] טמאין.
המוחל היוצא מהן, רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאין.
אמר רבי שמעון, לא נחלקו על המוחל היוצא מן הזיתים, שהוא טהור, ועל מה נחלקו, על היוצא מן הבור, שרבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאין.
הגומר את זיתיו ושייר קופה אחת, יתננה לעני הכהן, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, יוליך את המפתח מיד.
רבי שמעון אומר, מעת לעת.
המניח זיתים בכותש שימתונו שיהו נוחין לכתוש, הרי אלו מוכשרים.
שימתונו שימלחם, בית שמאי אומרים, מוכשרים.
ובית הלל אומרים, אינן מוכשרים.
הפוצע זיתים בידים טמאות, טימאן.
המניח זיתיו בגג לגרגרם, אפילו הן רום אמה, אינן מוכשרים.
נתנן בבית שילקו ועתיד להעלותם לגג, נתנן בגג שילקו או שיפתחם, הרי אלו מוכשרין.
נתנן בבית עד שישמר את גגו או עד שיוליכם למקום אחר, אינן מוכשרין.
רצה ליטול מהן בד אחד או שני בדין, בית שמאי אומרים, קוצה בטמאה ומחפה בטהרה.
בית הלל אומרים, אף מחפה בטומאה.
רבי יוסי אומר, חופר בקרדומות של מתכת ומוליך לבית הבד בטומאה.
השרץ שנמצא ברחים, אין טמא אלא מקום מגעו.
אם היה משקה מהלך, הכל טמא.
נמצא על גבי העלים, ישאלו הבדדים לומר לא נגענו.
אם היה נוגע באום, אפילו בשערה, טמא.
נמצא על גבי פרודים, והוא נוגע בכביצה, טמא.
פרודים על גבי פרודים, אף על פי שהוא נוגע בכביצה, אין טמא אלא מקום מגעו.
נמצא בין כותל לזיתים, טהור.
נמצא בגג, המעטן טהור.
נמצא במעטן, הגג טמא.
נמצא שרוף על הזיתים, וכן מטלית מהוהא, טהורה, שכל הטומאות כשעת מציאתן.
משנה טהרות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב