מלאכת שלמה על טהרות ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מלאכת שלמה · על טהרות · ט · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

זיתים מאימתי וכו':    מעילה פרק השליח דף כ"א וכתבתיו שם סימן ב'. ועיין בירושלמי פ' ששי דדמאי דף כ"ה ע"ב:

משיזועו:    ס"א משיזיעו ביו"ד:

אבל לא זיעת הקופה:    דקופה אינה מחזקת המשקים עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט כיון שאינה מזופפת ולא גזרו שמא יבצרנו בקופות מזופפות אלא בבצירה אבל לא במסיקה. הרא"ש ז"ל:

בה"א משיתחברו שלשה זה לזה:    חלקו על ב"ש שאמרו זיעת המעטן מכשירתם ואמרו ב"ה שאין זיעת המעטן מכשרת אלא אם התחילו להתחבר עד שיעלו שלשה זיתים מדובקות זו בזו מהרמב"ם ז"ל:

משנה ב[עריכה]

גמר מליקח אבל עתיד ללות:    ס"א אבל עתיד למסוק ונראה שהגירסא הראשונה יותר נכונה:

בפי' רעז"ל פי' אחר נפלו וכו'. אמר המלקט הוא פי' הרמב"ם ז"ל. והפי' הראשון הוא להר"ש והרא"ש ז"ל:

עוד בפירושו ז"ל המוחל היוצא מן הזיתים קודם שנגמרה מלאכתם אין להם דין משקה. אמר המלקט ובסמוך פליגי אליבא דת"ק במוחל היוצא לאחר גמר מלאכה וכמו שפי' רעז"ל:

משנה ג[עריכה]

המוחל היוצא מהן:    בירושלמי בפ' בתרא דתרומות דף מ"ז ומשמע התם דטעמא דר' אליעזר משום דהוי משקה סרוח וחכמים מטמאים התם משקה סרוח. ועיין במה שכתכתי שם:

בסוף פי' רעז"ל והלכה כחכמים. אמר המלקט והוא דעת ר"מ בפ' בתרא דמכשירין:

משנה ד[עריכה]

בפי' רעז"ל ישייר קופה אחת וכו'. אמר המלקט מתוך פי' הרמב"ם ז"ל נראה דגרסינן ושייר בוי"ו:

עוד בפירושו של ר"ע ז"ל ויתננה לעיני הכהן. אמר המלקט כן הוא גירסת הערוך. ועיין בתוס' שם פ' חומר בקדש:

עוד בפירושו ז"ל אלא לכהן עני. אמר המלקט כי כהן עשיר לא ישתדל בדריכתם למיעוטם. ור' יהודה אומר יוליך מפתח לכהן ויבא הכהן שם בשעת הדריכה ויקח תרומת שמן. ור"ש סבר אף בתוך מעת לעת. והיא גירסת הרמב"ם ז"ל ופירושו. ובתוספתא קאמר ר' מאיר יוליך לו את המפתח כלומר תיכף ומיד ותרי תנאי אליבא דר"מ. וביד פי"א דהלכות מטמאי משכב ומושב סימן ג' ושם כתוב כך וז"ל עם הארץ שנפל בית בדו או גתו בשעה שגמרו העם לדרוך והוליך את המפתח מיד לכהן אע"פ ששהה כמה ימים אחר שעברו הגתות הרי הכהן בא ופותח בפניו ומטבילו ודורך ונוטל תרומה בטהרה ואם לא עשה כן לא יטול תרומה מע"ה אלא זיתים וענבים שאינם מוכשרים שאינם מקבלין טומאה. ע"כ:

משנה ה[עריכה]

המניח זיתים בכופש:    הר"ש והרא"ש ז"ל גרסי בבא דהמניח זיתיו בגג לגרגרם קודם בבא דהמניח זיתים בכופש. ובתוספתא תניא ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש לא נחלקו ב"ש וב"ה על המניח זיתים בכופש שימתונו שימלחם שאינם מוכשרים על מה נחלקו על שיהו נוחין להכתש שבש"א אינם מוכשרין ובה"א מוכשרים:

בפי' רעז"ל צריך לכתוב סימן הוי"ו קודם הדבור המתחיל לגרגרם. וביד פי"א דהלכות טומאת אוכלין סימן י"ג. ואני רואה שם הגירסא שימתינו ביו"ד:

משנה ו[עריכה]

המניח זיתים:    כך מצאתי מוגה:

בפי' רעז"ל אפילו הן רום אמה אע"ג דכשנתייבשו העליונות. כך נלע"ד שצ"ל:

עוד בפי' רעז"ל ויש מפרשי' לגרגרם וכו'. אמר המלקט הוא פירוש הר"ש והרא"ש ז"ל וגירסתם והפירוש הראשון לגירסא ראשונ' הוא להרמב"ם ז"ל:

אינם מוכשרין:    ס"א הרי אלו מוכשרין וכדפי' רעז"ל וכן הגיה הרי"א:

משנה ז[עריכה]

חופר בקרדומות של מתכות ומוליך לבית הבד בטומאה:    אפילו כל הזיתים ולא כמו שאמר ת"ק דוקא לצורך בית הבד אחד או שנים אלא אפילו עוקר כל הזיתים אם ירצה מאחר שחשב שיוסיף ועדיין לא נגמרה מלאכתם:

בפי' רעז"ל וקרדומות דנקט לרבותא וכו'. אמר המלקט על דרך ששנינו לעיל בפרקין אפילו זבין וזבות מהלכין עליהן וכו':

משנה ח[עריכה]

נוגע באום:    הערוך גריס אום בסמ"ך וכן נמי גריס פרודין דבסמוך בדלי"ת ויש גורסין פירורין ברי"ש. וכתב הר"ש ז"ל דמתני' קרי פירוד למאי דקרי בתוספתא גוש. וביד שם פרק ששי סי' ט"ז. וז"ל לפיכך שרץ שנמצא על אום של זיתים והן הזיתים שנעשו כולן גוף אחד אפילו נגע בכשעורה הכל טמא שהכל גוף אחד ע"כ. אבל רעז"ל מתוך הפירוש שהביא מוכח דגרסינן בשערה בבית לשון שער. והוא פי' הר"ש ז"ל:

משנה ט[עריכה]

נמצא ע"ג פרודים:    בדל"ת גריס בערוך כמו שכתבתי ופי' שר"ל נמצא שרץ על הזיתים פרודין ועדיין לא נכתשו ע"כ:

בפי' רעז"ל אבל שאר גושים טהורים כי הגוש שהשרץ עליו הזיתים שנגע בהן השרץ הן ראשון ושאר הזיתים שבו חשיבי חבור לענין זה שמקבלין טומאה מאותם שנגע בהן השרץ והוו שני ואין שני עושה שלישי בחולין. הר"ש והרא"ש ז"ל:

נמצא בגג המעטן טהור במעטן הגג טמא:    בתוספתא קתני דברי רבי וחכמים אומרים נמצא בגג אין טמא אלא הגג נמצא במעטן אין טמא אלא מעטן ע"כ. וצ"ע מאי טעמיה דרבי. ועיין בכסף משנה פי"ז דהלכות שאר אבות הטומאות סי' ד' כי נראה שיש שם טעות סופר במה שכתוב שם ודלא כרבי דפליג עלייהו ואמר דאם נמצא במעטן זיתים שבגג טהורים ע"כ דנלע"ד דבמקום טהורים צ"ל טמאים:

שכל הטומאות כשעת מציאתם:    אפילו ברשות היחיד: