מלאכת שלמה על טהרות ז
<< · מלאכת שלמה · על טהרות · ז · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א[עריכה]
הקדר וכו': פ' שני דכתובות דף כ"ד והתם פריך והתניא אלו ואלו טמאות ועוד תניא אלו ואלו טהורות ומשני הא דתני טמאים בשכלי אומנותו בידו ורואין שלמררן הביאן ויד הכל ממשמשין בכולן לבדוק וליקח יהא דתנן טהורות בשאין כלי אומנותו בידו ויודעים שלא הביאן למכרן כאן ומתני' מיירי שהניחן בר"ה אצל הכותלים והעוברים נכנסין בגדיהם לתוך אוירם ובגדי ע"ה טמאים הם וטמאו החיצונות וקשה מ"ט דר' יוסי דמחלק בין מותרות לאגודות והרמב"ם ז"ל גריס אבל באגודות הכל טמא שמא עבר זב שם והיה המקום צר לו והגביה האגודה וקרבה אל הכותל וטמאם בהיסט הרא"ש ז"ל:
המוסר מפתחו וכו': פי' שלא מסר לו אלא שמירת המפתח אבל ודאי לא מסר לו שמירת הבית. ובירושלמי דפ"ק דקדושין תני עלה ר"ש מטמא וז"ל בתוספתא רש"א המוסר מפתח לעם הארץ הבית טמא מסר לו החיצון ולא מסר לו הפנימי החיצון טמא הפנימי אינו טמא אלא עד מקום שיכול לפשוט את ידו וליגע ע"כ. ופי' הר"ש ז"ל הבית טמא קסבר ר"ש כשמסר לו מפתח כל הבית מסר לו ואפילו מן הבית הפנימי עד מקום שהוא יכול לפשוט ע"כ:
משנה ב[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
משנה ג[עריכה]
אין טמא אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידן וליגע: ואין אומרים שמא עלו ע"ג כסא או ע"ג סולם ונגעו בכלי או באוכלים התלויים למעלה בכותל או ירדו למקום נמוך שבבית ליקח הדבר הנתון שם ומשמשו בו:
משנה ד[עריכה]
אלא עד מקום שהן יכולות לפשוט את ידן וליגע: כך צ"ל:
משנה ה[עריכה]
אבל המשכבות והמושבות וכו': דאין ע"ה עושה משכב ומושב ואינו מטמא בהיסט ואע"פ שעשו ע"ה כזב לענין צנורא ומגעו לא שכיח כולי האי וכשאינו רואה את הנכנסין ואת היוצאין חיישינן שמא נכנסו שם כנעני או אשה זבים וטמאו הכל. הרא"ש ז"ל:
ולא את היוצאים ולא את היושבים: כך מצאתי מוגה וכן נראה שהיא גירסת הר"ש והרא"ש ז"ל וז"ל הרא"ש ז"ל ולא את היושבין אע"ג שרואהו כשעומד הכל טמא:
אפילו מובל: זה העם הארץ שנקצצו ידיו ורגליו שאין יכול לילך אא"כ יובילו אותו הכל טמא ולא אמרינן כיון שיודעים שאינו יכול לזוז ממקומו יראים מלהכנס כי הוא יושב ומשמר תמיד אפ"ה כיון שאינו רואה אותם נכנסין ויוצאין חיישינן ותימא אמאי חיישינן הא אמרינן לקמן פ' הדר אשת ע"ה שנכנסה לתוך ביתו של חבר להוציא בנו או בתו או בהמתו הבית טהור מפני שנכנסה שלא ברשות ותניא בתוספתא צא וישן על מטה זו ושמור לי פרה שלא תכנס לבית הבית טהור וי"ל דהכא גרע טפי לפי שמסר שמירת ביתו לעם הארץ יש לו דין ביתו של עם הארץ והכל טמא. אבל התם הבית טהור שלא מסר לו אלא מטה בשאלה לישן ופרה לשמור. והרמב"ם ז"ל פי' ובזמן שבעל הבית יושב מצד אחד ורואה הנכנסים והיוצאין. עכ"ל ז"ל. ופי' הר"ש ז"ל אבל המשכבות והמושבות ואכלי חרס כלומר אוכלין שבכלי חרס המוקפים צמיד פתיל טהורים. ואית דגרסי וכלי חרס דאין ע"ה עושה משכב ומושב ואין מטמא בהיסט ע"כ ועיין עוד שם. וכתב החכם הר"ם ז"ל טהורין פי' טהורין מדין משכב ומושב אבל טמאין במגע שהם ראשון לטומאה כמו כל כלי חרס הפתוחים וזה פשוט ע"כ:
משנה ו[עריכה]
הגבאים וכו': שלהי חגיגה בדף כ"ו ושם בפ' בתרא בס"ד כתבנו מאי דקשה ממתני' דהתם אמתני' דהכא. ופי' הרמב"ם ז"ל פי' גבאים של צדקה והעיקר אצלנו ממשכנין על הצדקה ואפילו בע"ש ואם באו לבית לקחת משכון טמאו כל שבבית אלא אם יש עמהן כנעני מפני שאימת הכנעני עליהם ע"כ. נראה שהוא ז"ל גורס אם יש עמהם כנעני נאמנים לומר נכנסנו אבל לא נגענו וג"כ שם ביד הכי גריס אלא ששם לא פירש גבאי צדקה אלא גבאי מלכות. אמנם לפי הפירוש שהביא רעז"ל צריך לגרוס אם יש עמהם כנעני נאמנים לומר לא נכנסנו אבל אין נאמנין לומר נכנסנו ולא נגענו:
אין טמא אלא מקום רגלי הגנבים: כלומר מקומות שגנבו משם הכלים דכיון שגנבו משם שמא נגעו גם באותם שלא לקחו אבל בחדרי הבית שלא נגנב משם כלום שמא היו סבורין שיש שם אנשים ויראים ליכנס שם. הרא"ש ז"ל. ולשון היד שם אין טמא אלא מקום רגלי הגנבים מפני שהן מפחדין מלבלוש אלא דבר שנוטלין במזומן ע"כ. ומלת במזומן ליתא אלא בדפוס כסף משנה. ומתני' ר"מ היא ודלא כרשב"ג דקאמר בברייתא כל הבית כולו טמא ודלא כרבי נמי דקאמר אין טמא אלא עד מקום שיכולין לפשוט את ידן וליגע ממקום הגנבה ופירש הר"ש ז"ל דמקום רגלי הגנבים היינו יותר ממקום הגנבה דרבי ע"כ. והכי מוכח מתוך התוספתא:
אם יש עמהן כנעני או אשה הכל טמא: שמא האשה נדה וכנעני כזב לכל דבריו ומדרבנן הוא דמטמא משכב הגזול בזב אבל מדאורייתא אמרינן בפרק מרובה (בבא קמא דף ס"ו) ואיש אשר יגע במשכבו משכבו ולא הגזול דגזרת הכתוב הוא להוציא את המשכב הגזולה שאינו נעשה אב הטומאה לטמא אדם:
משנה ז[עריכה]
אוליירין: בלמד ברישא היא גירסת הערוך והם שמשי המרחץ וי"ס דגרסי אוריירין והפירוש חלונות ויש מפולשות אחת לאחת כדתניא א"ר יהודה מודה היה ר' אלעזר בחלון של אורירון שהן נפתחות זו לתוך זו ע"כ מן הערוך וז"ל התוספתא א"ר יהודה מודה ראב"ע לחכמים בחלונות של אורירון שהן נפתחות זו לתוך זו שאם היו כלים נשמטים מאחוריהם שהן טמאים וחכמים אומרים בין כך ובין כך טמאים ע"כ ופי' הר"ש ז"ל נשמטים מאחוריהם ויוצאים חוץ לחלון מאחוריו חיישי' שמא נגע מאחוריו ולא ראה ע"כ:
עד שיתן לו מפתח: כך צ"ל בפי' רעז"ל:
או חותם: ובתוספתא ואפילו מצא החותם מקולקל כליו טהורים וכן הוא ביד:
עוד בפירושו של רעז"ל וי"ס דל"ג בכנעני אמר המלקט היא גירסת הרמב"ם ז"ל:
עד שיאמר בלבי היה לשמרם: לשון הרמב"ם ז"ל שם עד שיאמר בלבי היה לשמור ע"ה שיכנס לגת שלא יגע בכלים ע"כ:
משנה ח[עריכה]
היו ידיו טהורות והסיע את לבו מלאכול: אע"פ וכו' נ"א ר' יהודה אומר אע"פ וכו'. וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל. וכתוב בתשובות הרשב"א ז"ל סי' קנ"ג דהידים עסקניות גרועות הן מסתם ידים:
משנה ט[עריכה]
האשה שנכנסה וכו': וכי מפני מה ר"ע כלומר היאך עלה בלבו לטמא מה שטהרו חכמים דמסתבר כוותייהו כל כמה דלא חזינן דנגעה בקדרה. הרא"ש ז"ל:
ר' אליעזר בן פלא: ס"א אלעזר בלתי י' וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחק היו"ד:
אלא שהנשים: נ"א מפני שהנשים וכו':