לדלג לתוכן

משנה טהרות ז רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) הקדר שהניח את קדירותיו, וירד לשתות

הפנימיות - טהורות,
והחיצונות - טמאות.
אמר רבי יוסי:
במה דברים אמורים? - במותרות,
אבל באגודות - הכל טמא.
המוסר מפתחו לעם הארץ - הבית טהור,
שלא מסר לו אלא שמירת המפתח.


(ב) המניח עם הארץ בתוך ביתו -

ער, ומצאו ער,
ישן, ומצאו ישן,
ער, ומצאו ישן - הבית טהור.
ישן, ומצאו ער -
הבית טמא - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין: אין טמא - אלא עד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו, וליגע.


(ג) המניח אומנין בתוך ביתו -

הבית טמא - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין: אין טמא - אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידם, וליגע.


(ד) אשת חבר, שהניחה לאשת עם הארץ טוחנת בתוך ביתה -

פסקה הריחיים - הבית טמא,
לא פסקה הריחיים - אין טמא, אלא עד מקום שהיא יכולה לפשוט את ידה, וליגע.
היו שתים -
בין כך ובין כך - הבית טמא,
שאחת טוחנת, ואחת ממשמשת - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין: אין טמא - אלא עד מקום שהן יכולות לפשוט את ידן, וליגע.


(ה) המניח עם הארץ בתוך ביתו לשומרו -

בזמן שהוא רואה את הנכנסין, ואת היוצאין -
האוכלין, והמשקין, וכלי חרס הפתוחין - טמאין,
אבל המשכבות, והמושבות, וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל - טהורין.
אם אינו רואה לא את הנכנסין, ולא את היוצאין -
אפילו מובל, אפילו כפות - הכל טמא.


(ו) הגבאין שנכנסו לתוך הבית - הבית טמא.

אם יש עמהן גוי -
נאמנין לומר: נכנסנו - אבל לא נגענו.
הגנבים שנכנסו לתוך הבית -
אין טמא - אלא מקום רגלי הגנבים.
ומה הן מטמאין - האוכלין, והמשקין, וכלי חרס פתוחין,
אבל המשכבות, והמושבות, וכלי חרס מוקפין צמיד פתיל - טהורין.
אם יש עמהן גוי, או אשה - הכל טמא.


(ז) המניח כליו בחלון של אוריירין -

רבי אלעזר בן עזריה - מטהר.
וחכמים אומרין: עד שיתן לו את המפתח, או חותם,
או עד שיעשה לו סימן.
המניח את כליו מגת זו, לגת הבאה - כליו טהורין.
ובישראל - עד שיאמר, בליבי היה לשומרם.


(ח) מי שהיה טהור, והסיע את לבו מלאכל -

רבי יהודה - מטהר, שדרך טמאין פורשין ממנו.
וחכמים - מטמאין.
היו ידיו טהורות, והסיע את לבו מלאכל -
אף על פי שיאמר: יודע אני שלא נטמאו ידי,
ידיו טמאות - שהידים עסקניות.


(ט) האשה שנכנסה להוציא פת לעני,

יצאת, ומצאתו עומד בצד כיכרות של תרומה,
וכן האשה שיצאת, ומצאה את חברתה חותה גחלים תחת קדירה של תרומה -
רבי עקיבה - מטמא,
וחכמים - מטהרין.
אמר רבי אלעזר בן פיאבי:
וכי מפני מה רבי עקיבה מטמא, וחכמים מטהרין?
מפני שהנשים גרגרניות,
שהיא חשודה לגלות את קדירתה של חברתה - לידע מה היא מבשלת.


הדף הראשי של משנה טהרות ז