משנה טהרות ז דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה טהרות ז דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

הקדר שהניח את קדרותיו וירד לשתות, הפנימיות, טהורות.

והחיצונות טמאות.

אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים, במותרות.

אבל באגודות, הכל טהור.

המוסר מפתחו לעם הארץ, הבית טהור, שלא מסר לו אלא שמירת המפתח.

משנה ב[עריכה]

המניח עם הארץ בתוך ביתו ער ומצאו ער, ישן ומצאו ישן, ער ומצאו ישן, הבית טהור, ישן ומצאו ער, הבית טמא, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין טמא אלא עד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו וליגע.

משנה ג[עריכה]

המניח אומנים בתוך ביתו, הבית טמא, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין טמא אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידם וליגע.

משנה ד[עריכה]

אשת חבר שהניחה לאשת עם הארץ טוחנת בתוך ביתה, פסקה הרחים, הבית טמא.

לא פסקה הרחים, אין טמא אלא עד מקום שהיא יכולה לפשוט את ידה וליגע.

היו שתים, בין כך ובין כך, הבית טמא, שאחת טוחנת ואחת משמשת, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין טמא אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידן וליגע.

משנה ה[עריכה]

המניח עם הארץ בתוך ביתו לשמרו, בזמן שהוא רואה את הנכנסין ואת היוצאין, האוכלים והמשקים וכלי חרס הפתוחים, טמאים.

אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל, טהורין.

ואם אינו רואה לא את הנכנסין ולא את היוצאין, אפילו מובל, אפילו כפות, הכל טמא.

משנה ו[עריכה]

הגבאים שנכנסו לתוך הבית, הבית טמא.

אם יש עמהן גוי, נאמנים לומר [ לא נכנסנו, אבל אין נאמנים לומר ] נכנסנו אבל לא נגענו.

הגנבים שנכנסו לתוך הבית, אין טמא אלא מקום רגלי הגנבים.

ומה הן מטמאין, האוכלים והמשקים וכלי חרס הפתוחין.

אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל, טהורים.

אם יש עמהם גוי או אשה, הכל טמא.

משנה ז[עריכה]

המניח את כליו בחלון של אודיארין, רבי אלעזר בן עזריה מטהר.

וחכמים אומרים, עד שיתן לו את המפתח או חותם או עד שיעשה סימן.

המניח את כליו מגת זו לגת הבאה, כליו טהורין.

ובישראל, עד שיאמר בלבי היה לשמרם.

משנה ח[עריכה]

מי שהיה טהור, והסיע את לבו מלאכול, רבי יהודה מטהר, שדרך טמאין פורשין ממנו.

וחכמים מטמאים.

היו ידיו טהורות והסיע את לבו מלאכול, אף על פי שאמר יודע אני שלא נטמאו ידי, ידיו טמאות, שהידים עסקניות.

משנה ט[עריכה]

האשה שנכנסה להוציא פת לעני, ויצאת ומצאתו עומד בצד ככרות של תרומה, וכן האשה שיצאת ומצאת את חברתה חותה גחלים תחת קדרה של תרומה, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.

אמר רבי אלעזר בן פילא, וכי מפני מה רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין, מפני שהנשים גרגרניות הן, שהיא חשודה לגלות את הקדרה של חברתה, לידע מה היא מבשלת.

<< | משנה טהרות ז דפוסים | >>