משנה בבא מציעא ז ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ז · משנה ט | >>
זאב אחד, אינו אונס, שני זאבים, אונס.
רבי יהודה אומר, בשעת משלחת זאבים, אף זאב אחד אונס.
שני כלבים, אינו אונס.
ידוע הבבלי [ אומר ] משום רבי מאיר, מרוח אחת, אינו אונס, משתי רוחות, אונס.
הלסטים, הרי זה אונס.
הארי והדוב והנמר והברדלס והנחש, הרי זה אונס.
אימתי.
בזמן שבאו מאליהן, אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים אינו אונס.
זְאֵב אֶחָד, אֵינוֹ אֹנֶס;
- שְׁנֵי זְאֵבִים, אֹנֶס.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים,
- אַף זְאֵב אֶחָד, אֹנֶס.
- שְׁנֵי כְּלָבִים, אֵינוֹ אֹנֶס.
- יַדּוּעַ הַבַּבְלִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר:
- מֵרוּחַ אַחַת, אֵינוֹ אֹנֶס;
- מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת, אֹנֶס.
- הַלִּסְטִים, הֲרֵי זֶה אֹנֶס.
- הָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ,
- הֲרֵי זֶה אֹנֶס.
- הָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ,
- אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ מֵאֲלֵיהֶן;
- אֲבָל אִם הוֹלִיכָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים,
- אֵינוֹ אֹנֶס:
- אֲבָל אִם הוֹלִיכָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים,
זאב אחד - אינו אונס,
- ושני זאבים - אונס.
- רבי יהודה אומר:
- בשעת משלחת זאבים - אף זאב אחד אונס.
- שני כלבים - אינן אונס.
- ידוע הבבלי אומר, משום רבי מאיר:
- מרוח אחת - אינן אונס,
- משתי רוחות - אונס.
- ידוע הבבלי אומר, משום רבי מאיר:
- הליסטין - הרי זה אונס.
- והארי, והדוב, והנמר, והברדלס, והנחש - הרי אלו אונסים.
- אימתי?
- בזמן שבאו מאליהן,
- אבל אם הוליכה למקום גדודי חיה ולסטים - אין אלו אונסין.
כבר נתבאר לך כי שומר שכר והשוכר פטורין מן האונס לפי שאמר הכתוב בהם "הטרפה לא ישלם"(שמות כב, יב), ואינם חייבים גם כן בשבורה ובשבויה, לפיכך זכר בהם הדברים שהם אונס.
ואין הלכה כרבי יהודה, ולא כידוע הבבלי:
זאב אחד אינו אונס - ונושא שכר ושוכר חייבין עליו. דכתיב הטרפה לא ישלם, יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו משלם:
בשעת משלחת זאבים - כשחיה רעה משולחת קופצת היא על אדם אחד. ואין הלכה כרבי יהודה ולא כידוע הבבלי:
הלסטים - חד לסטים הרי זה אונס לג:
זאב אחד אינו אונס. כתב הר"ב דכתיב הטרפה לא ישלם. יש טרפה וכו'. במכילתא דייק לה מדלא אמר טרפה. כדפירש רש"י בפירוש החומש:
הלסטים הרי זה אונס. פירש הר"ב חד לסטים ובגמרא אמאי ליקום גברא כלפי גברא ומוקי לה בליסטים מזויין ואפילו רועה מזויין פטור דהאי מסר נפשיה שעל מנת כן בא להרוג או ליהרג או ליקח ממון אבל הרועה אין לו למסור נפשו על כך:
והברדלס. פירש הר"ב בסוף פ"ק דבבא קמא:
(לג) (על הברטנורא) ובגמרא, אמאי, ליקום גברא כלפי גברא. ומוקי לה בלסטים מזוין. ואפילו רועה מזוין פטור, דהאי מסר נפשיה שע"מ כן בא, להרוג או ליהרג או ליקח ממון, אבל הרועה אין לו למסור נפשו על כך:
זאב אחד וכו': פ"ג דהלכות שכירות סימן ד' ובטור ח"מ סימן ש"ג. ושם פסק בעל הטור ז"ל כדעת ידוע [הבבלי] נראה דס"ל ז"ל דלאו לאיפלוגי אתא אבל הרמב"ם ז"ל פסק שם כת"ק: יַדוּע בנקודת פתח תחת היו"ד ובנקודת שורק והדלית מודגשת וכן תמצאנו בספר נחמיה. בפי' רבינו עובדיה ז"ל דכתיב הטרפה פירש הא יתירה דריש:
הלסטים: מיירי בלסטים מזויין:
הארי וכו': תוספות פרק המקבל (בבא מציעא דף ק"ו):
יכין
זאב אחד אינו אונס: אפילו במשלחת זאבים:
רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים: כשהזאבים מתפרצים ומתרחבים להתקרב ליישיב [ומשלחת לשון התרחבות הוא, כמו ושלחה חצי אמה, מדות פ"ב מ"ג. אב"י ל"מ נ"ל שהוא מלשון ושן בהמות אשלח בם, דר"ל לשון גרוי והסתה, ועי' תענית [דכ"ב א'] רש"י ד"ה משלחת מן השמים, ר"ל שהקב"ה גירה אותן. וכן ת"א ושן בהמות אגרה בהון. וכ"כ רש"י בחומש שמות [ח' פי"ז] משלוח, אגרה וע"ש]:
אף זאב אחד אונס: וקיי"ל כת"ק [שם]:
שני כלבים אינו אונס: אפי' בבאו מב' רוחות, אבל יותר מב' אונס:
הארי והדוב והנמר והברדלס: [לעאפארד] [ועי' מ"ש ב"ק פ"א סי' מ"ז]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת