משנה אבות ב
אבות פרק ב', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר נזיקין • מסכת אבות • פרק שני ("רבי אומר") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט • משנה י • משנה יא • משנה יב • משנה יג • משנה יד • משנה טו • משנה טז •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם.
והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות.
והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה.
והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עברה, דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין.
רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון.
וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון.
וכל העמלים עם הצבור, יהיו עמלים עמהם לשם שמים, שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם עומדת לעד.
ואתם, מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם.
הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן.
נראין כאוהבין בשעת הנאתן.
ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו.
הוא היה אומר:
- עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו.
- בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.
הלל אומר:
- אל תפרוש מן הצבור,
- ואל תאמן בעצמך עד יום מותך,
- ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו,
- ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע.
- ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה.
הוא היה אומר, אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד, ולא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד, ולא כל המרבה בסחורה מחכים.
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש.
אף הוא ראה גולגלת אחת שצפה על פני המים.
אמר [לה], על דאטפת, אטפוך.
וסוף מטיפיך יטופון.
הוא היה אומר:
מרבה בשר, מרבה רמה.
מרבה נכסים, מרבה דאגה.
מרבה נשים, מרבה כשפים.
מרבה שפחות, מרבה זמה.
מרבה עבדים, מרבה גזל.
מרבה תורה, מרבה חיים.
מרבה ישיבה, מרבה חכמה.
מרבה עצה, מרבה תבונה.
מרבה צדקה, מרבה שלום.
קנה שם טוב, קנה לעצמו.
קנה לו דברי תורה, קנה לו חיי העולם הבא.
רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי.
הוא היה אומר, אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת.
חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, ואלו הן, רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך.
הוא היה מונה שבחן.
רבי אליעזר בן הורקנוס, בור סוד שאינו מאבד טפה.
רבי יהושע בן חנניה, אשרי יולדתו.
רבי יוסי הכהן, חסיד.
רבי שמעון בן נתנאל, ירא חטא.
ורבי אלעזר בן ערך, כמעין המתגבר.
הוא היה אומר, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה, מכריע את כולם.
אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם, ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה, מכריע את כולם.
אמר להם, צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם.
רבי אליעזר אומר, עין טובה.
רבי יהושע אומר, חבר טוב.
רבי יוסי אומר, שכן טוב.
רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד.
רבי אלעזר אומר, לב טוב.
אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.
אמר להם: צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם.
רבי אליעזר אומר, עין רעה.
רבי יהושע אומר, חבר רע.
רבי יוסי אומר, שכן רע.
רבי שמעון אומר, הלוה ואינו משלם.
אחד הלוה מן האדם, כלוה מן המקום ברוך הוא, שנאמר (תהלים לז, כא) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן.
רבי אלעזר אומר, לב רע.
אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.
הם אמרו שלשה [שלשה] דברים.
רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך , ואל תהי נוח לכעוס.
ושוב יום אחד לפני מיתתך.
והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש.
רבי יהושע אומר, עין הרע, ויצר הרע, ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם.
רבי יוסי אומר, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך.
והתקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך.
וכל מעשיך יהיו לשם שמים.
רבי שמעון אומר, הוי זהיר בקריאת שמע [ובתפילה] .
וכשאתה מתפלל, אל תעש תפלתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר (יואל ב יג) כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה.
ואל תהי רשע בפני עצמך.
|
לפי כל קטעי הגניזה מגניזת קהיר: הוי שקוד ללמוד מה שתשיב את אפיקורוס. וראו באתר עדי הנוסח |
רבי אלעזר אומר, הוי שקוד ללמוד תורה, [ודע] מה שתשיב לאפיקורוס.
ודע לפני מי אתה עמל.
ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך .
רבי טרפון אומר, היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק.
הוא היה אומר, לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה.
אם למדת תורה הרבה, נותנים לך שכר הרבה.
ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך.
ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא.
- אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם?
- כֹּל שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ,
- וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם.
- כֹּל שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ,
- וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה,
- שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת.
- וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ,
- וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.
- וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים,
- וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה:
- דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ,
- עַיִן רוֹאָה
- וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת,
- וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין:
- יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ,
- שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.
- וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה,
- סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.
- וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר,
- יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם;
- שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן,
- וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד.
- וְאַתֶּם,
- מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:
- שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן;
- נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן,
- וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ:
- עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ,
- כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ;
- בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ,
- כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ.
הִלֵּל אוֹמֵר:
- אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר,
- וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ,
- וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ,
- וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע.
- וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה,
- שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה:
- אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא,
- וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד,
- וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד,
- וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד,
- וְלֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִּסְחוֹרָה מַחְכִּים.
- וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים,
- הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ:
- אָמַר לָהּ:
- עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ;
- וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן:
- מַרְבֶּה בָּשָׂר – מַרְבֶּה רִמָּה.
- מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְּאָגָה.
- מַרְבֶּה נָשִׁים – מַרְבֶּה כְּשָׁפִים.
- מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת – מַרְבֶּה זִמָּה.
- מַרְבֶּה עֲבָדִים – מַרְבֶּה גָּזֵל.
- מַרְבֶּה תּוֹרָה – מַרְבֶּה חַיִּים.
- מַרְבֶּה יְשִׁיבָה – מַרְבֶּה חָכְמָה.
- מַרְבֶּה עֵצָה – מַרְבֶּה תְּבוּנָה.
- מַרְבֶּה צְדָקָה – מַרְבֶּה שָׁלוֹם.
- קָנָה שֵׁם טוֹב,
- קָנָה לְעַצְמוֹ;
- קָנָה לוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה,
- קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
- קָנָה שֵׁם טוֹב,
- הוּא הָיָה אוֹמֵר:
- אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה,
- אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ,
- כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ.
- אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה,
חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
- וְאֵלּוּ הֵן:
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס,
- וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה,
- וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן,
- וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל,
- וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ.
- הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן:
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס,
- בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה,
- אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ.
- רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן,
- חָסִיד.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל,
- יְרֵא חֵטְא.
- וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ,
- מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.
- הוּא הָיָה אוֹמֵר:
- אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם,
- וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה,
- מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם.
- אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ:
- אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם,
- וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם,
- וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה,
- מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:
אָמַר לָהֶם:
- צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה
- שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם.
- צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- עַיִן טוֹבָה.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- חָבֵר טוֹב.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- שָׁכֵן טוֹב.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.
- רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
- לֵב טוֹב.
- אָמַר לָהֶם:
- רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,
- שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם.
- אָמַר לָהֶם:
- צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רָעָה,
- שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם.
- צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רָעָה,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- עַיִן רָעָה.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- חָבֵר רַע.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- שָׁכֵן רַע.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם.
- אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם,
- כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא,
- שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז, כא):
- לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם,
- וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן.
- רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
- לֵב רַע.
- אָמַר לָהֶם:
- רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,
- שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם:
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ,
- וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעֹס;
- וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ.
- וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים,
- וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה;
- שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל,
- וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב,
- וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף,
- וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ:
- וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה;
- עַיִן הָרַע,
- וְיֵצֶר הָרַע,
- וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת,
- מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:
- יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ;
- וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה,
- שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לְךָ;
- וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם:
- הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה;
- וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל,
- אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע,
- אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא,
- שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב, יג):
- "כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה".
- וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ:
- הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמֹד תּוֹרָה,
- וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס.
- וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל;
- וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ,
- שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ:
- הַיּוֹם קָצֵר,
- וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה,
- וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים,
- וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה,
- וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק:
- לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר,
- וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה.
- אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה,
- נוֹתְנִים לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה.
- וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ,
- שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ.
- וְדַע,
- מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא:
נוסח הרמב"ם
(א) רבי אומר:
- איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? -
- כל שהיא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם.
- והוי זהיר במצוה קלה - כמצוה חמורה,
- שאין אתה יודע - מתן שכרן של מצוות.
- והוי מחשב הפסד מצוה - כנגד שכרה,
- ושכר עבירה - כנגד הפסדה.
- והסתכל בשלשה דברים,
- ואין אתה בא לידי עבירה -
- דע מה למעלה ממך,
- עין רואה, ואוזן שומעת,
- וכל מעשיך - בספר נכתבין.
- דע מה למעלה ממך,
- ואין אתה בא לידי עבירה -
(ב) רבן גמליאל, בנו של רבי יהודה הנשיא אומר:
- יפה תלמוד תורה - עם דרך ארץ,
- שיגיעת שניהם - משכחת עוון.
- וכל תורה, שאין עימה מלאכה -
- סופה - בטילה, וגוררת עוון.
- וכל העמלים עם הציבור - יהיו עמלים עימם לשם שמים,
- שזכות אבותן מסייעתן - וצדקתם עומדת לעד.
- ואתם - מעלה אני עליכם, כאילו עשיתם.
(ג) הוו זהירין ברשות -
- שאין מקרבין לו לאדם - אלא לצורך עצמן,
- נראין כאוהבין - בשעת הנאתן,
- ואין עומדין לו לאדם - בשעת דוחקו.
(ד) הוא היה אומר:
- עשה רצונו - כרצונך,
- כדי שיעשה רצונך - כרצונו.
- בטל רצונך - מפני רצונו,
- כדי שיבטל רצון אחרים - מפני רצונך.
[ה] *הערה 1: הלל אומר:
- אל תפרוש מן הציבור.
- ואל תאמין בעצמך - עד יום מותך.
- ואל תדון את חברך - עד שתגיע למקומו.
- ואל תאמר דבר - שאי אפשר לשמוע,
- וסופו - להישמע.
- ואל תאמר: לכשאפנה - אשנה,
- שמא - לא תפנה.
(ה) [ו] הוא היה אומר:
- אין בור - ירא חטא.
- ולא עם הארץ - חסיד.
- ולא הביישן - למד.
- ולא הקפדן - מלמד.
- ולא כל המרבה בסחורה - מחכים.
- ובמקום שאין אנשים - השתדל להיות איש.
(ו) [ז] אף הוא ראה,
- גולגולת אחת - צפה על פני המים,
- אמר לה:
- על דאטפת - אטיפוך,
- וסוף מטיפיך - יטופון.
(ז) [ח] הוא היה אומר:
- מרבה בשר - מרבה רימה.
- מרבה נכסים - מרבה דאגה.
- מרבה עבדים - מרבה גזל.
- מרבה שפחות - מרבה זימה.
- מרבה נשים - מרבה כשפים.
- מרבה תורה - מרבה חיים.
- מרבה ישיבה - מרבה חכמה.
- קנה שם טוב - קנה לו לעצמו.
- קנה דברי תורה - קנה חיי העולם הבא.
(ח) [ט] רבן יוחנן בן זכאי - קיבל מהלל ומשמאי.
- הוא היה אומר:
- אם עשית תורה הרבה -
- אל תחזיק טובה לעצמך - כי לכך נוצרת.
- אם עשית תורה הרבה -
[י] חמישה תלמידים - היו לו לרבן יוחנן בן זכאי,
- ואלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה,
- ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך.
- ואלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה,
- הוא היה מונה שבחן -
- רבי אליעזר בן הורקנוס - בור סיד, שאינו מאבד טיפה.
- יהושע בן חנניה - אשרי יולדתו.
- יוסי הכהן - חסיד.
- שמעון בן נתנאל - ירא חטא.
- אלעזר בן ערך - מעין המתגבר.
[יא] הוא היה אומר:
- אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים -
- ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה - מכריע את כולם.
- אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים -
- אבא שאול אומר משמו:
- אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים -
- ואליעזר בן הורקנוס - אף עמהם -
- ואלעזר בן ערך בכף שניה - מכריע הוא את כולם.
(ט) [יב] אמר להם:
- צאו וראו, איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם -
- רבי אליעזר אומר: עין טובה.
- רבי יהושע אומר: חבר טוב.
- רבי יוסי אומר: שכן טוב.
- רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד.
- רבי אלעזר אומר: לב טוב.
- אמר להם:
- רואה אני את דברי אלעזר בן ערך - מדבריכם,
- שבכלל דבריו - דבריכם.
- צאו וראו, איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם -
- חזר ואמר להם:
- צאו וראו, איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם -
- רבי אליעזר אומר: עין רעה.
- רבי יהושע אומר: חבר רע.
- רבי יוסי אומר: שכן רע.
- רבי שמעון אומר: הלווה - ואינו משלם.
- אחד לווה מן האדם - כלווה מן המקום ברוך הוא,
- שנאמר: "לווה רשע ולא ישלם, וצדיק חונן ונותן" (תהלים לז כא).
- אחד לווה מן האדם - כלווה מן המקום ברוך הוא,
- רבי אלעזר אומר: לב רע.
- אמר להם:
- רואה אני את דברי אלעזר בן ערך - מדבריכם,
- שבכלל דבריו - דבריכם.
- צאו וראו, איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם -
(י) [יג] הם אמרו - שלשה, שלשה דברים.
- רבי אליעזר אומר:
- יהי כבוד חברך, חביב עליך - כשלך,
- ואל תהי נוח לכעוס,
- ושוב - יום אחד לפני מיתתך.
- והוי מתחמם - כנגד אורן של חכמים,
- והוי זהיר מגחלתן - שמא תיכווה,
- שנשיכתן - נשיכת שועל,
- ועקיצתן - עקיצת עקרב,
- ולחישתן - לחישת שרף,
- וכל דבריהם - כגחלי אש.
(יא) [יד] רבי יהושע אומר:
- עין רעה, ויצר הרע, ושנאת הבריות - מוציאין את האדם מן העולם.
(יב) [טו] רבי יוסי אומר:
- יהי ממון חברך, חביב עליך - כשלך.
- התקן עצמך ללמוד תורה - שאינה ירושה לך.
- וכל מעשיך - יהיו לשם שמים.
(יג) [טז] רבי שמעון אומר:
- הוי זהיר - בקרית שמע, ובתפילה.
- וכשאתה מתפלל -
- אל תעש תפילתך קבע - אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא,
- שנאמר: "כי חנון ורחום הוא" (יואל ב יג).
- אל תעש תפילתך קבע - אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא,
- ואל תהי רשע - בפני עצמך.
(יד) [יז] רבי אלעזר אומר:
- הוי שקד ללמוד - מה שתשיב את אפיקורוס.
- ודע לפני מי אתה עמל - ומי הוא בעל מלאכתך.
(טו) [יח] רבי טרפון אומר:
- היום קצר, והמלאכה מרובה,
- והפועלים עצלים, והשכר הרבה,
- ובעל הבית דוחק.
(טז) [יט] הוא היה אומר:
- לא עליך כל המלאכה לגמור - ולא אתה בן חורין לבטל.
- אבל אם למדת תורה הרבה - נותנין לך שכר הרבה.
- ונאמן הוא בעל מלאכתך - שישלם לך שכר פעולתך.
- ודע, שמתן שכרן של צדיקים - לעתיד לבוא.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה אבות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב