משנה אבות ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ב · משנה ג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן.

נראין כאוהבין בשעת הנאתן.

ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת,

שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן;
נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן,
וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ:

נוסח הרמב"ם

הוו זהירין ברשות -

שאין מקרבין לו לאדם - אלא לצורך עצמן,
נראין כאוהבין - בשעת הנאתן,
ואין עומדין לו לאדם - בשעת דוחקו.

פירוש הרמב"ם

כבר בארנו שהרשות היא שלטונות. והוא מספר במידותיהם, ומזהיר מהם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הוו זהירים ברשות - אתם המתעסקים בצרכי ציבור, אע"פ שאתם צריכים להתוודע לרשות כדי לפקח על עסקי רבים יג, הוו זהירים וכו':

פירוש תוספות יום טוב

הוו זהירין ברשות וכו'. כתב הר"ב אע"פ שאתם צריכים להתוודע לרשות כדי לפקח וכו' דעל כיוצא בזה לא אמר שמעיה [בפרק דלעיל משנה י'] כי זו מצוה רבה היא להתוודע להם לפקח על עסקי צבור ומרדכי ורבינו הקדוש יוכיחו. מד"ש בשם רשב"ץ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יג) (על הברטנורא) דעל כיוצא בזו לא אמר שמעיה כי זו מצוה רבה היא להתוודע להם כדי לפקח על עסקי צבור. ומרדכי ורבינו הקדוש יוכיחו. מד"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

סימן דלית שכתוב קודם הוא היה אומר צריך למחוק אותו משם ולכותבו אחרי כן קודם הלל אומר. י"ס דגרסי כאן משנה זו ר' ראובן בן אצטרובלי אומר אין אדם נחשד בדבר אלא א"כ עשאו או עשה כיוצא בו או שחישב לעשותו או שראה מתעסקים בו והטה אזנו לשמוע את דבריהם הוא היה אומר הדמסיות והמרחצאות ואסטרטיות לשם מלכות זו עושין ואינו לשם שמים כך כתב החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וכתב עוד ר' הלל אומר כן הוא ר' הלל ברוב הספרים:

תפארת ישראל

יכין

הוו זהירין ברשות:    אתם העוסקים בצרכי ציבור כשתצטרכו להתוודע עם אדוני הארץ שהרשות וכח בידם להטיב לציבור [כרש"י שבת קנ"א ב']. הוו זהירין לבלי לבטוח בהבטחתם, לפזר להם ממון הצבור במתנות יותר מדי. גם לא תבטחו באהבתם לגלות להם עניינים, שאפשר שיזיקו לצבור עי"ז:

נראין כאוהבין בשעת הנאתן:    בשעה שיקבלו המתנות:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)

[עריכה]


הפירוש כבר הזהיר שמעיה ואמר אל תתודע לרשות ומה בא זה להוסיף על דבריו ונראה לי כי שמעיה דבר על ענייני הרבנות שלא יתודע לרשות כדי שיתנו לו רבנות כי צריך לשנוא הרבנות וכל מה שמביא אליה ורבן גמליאל בא לומר שאע"פי שאתם צריכים להזקק לרשות מפני צורכי צבור ושמעיה לא אמר אל כיוצא בזה אל תתודע לרשות כי מצוה היא להתודע להם לפקח על צורכי צבור אפילו בשבת מותר לילך לטרטריאות ולקרקסיאות לפקח עליהם לפי שהם חפצי שמים כמו שנזכר בא' בשבת ובפרק שואל ובראשון מכתובות ומרדכי היה משנה לאחשורוש ורבינו הקדוש נתחבר לאנטונינוס והיו עושים טובה לישראל אבל הוו זהירין בהם כדי שלא יראו לכם פני' צהובות ובחלק שפתותם יפתו אתכם לגלו' להם מצפוני לבבכם לפי שאין מקרבין אתכם אלא להנאתם וכשיעלו מכם ממון אל תחשבו שיגמלו אתכם כצדקתכם ותאמרו על זה שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימי' תמצאנו כי אינם עומדין לאדם בשעת דחקו והרי הוא כאלו השלכת' ממונכם לאיבוד וכן אמרו בפרק הספינה דמודה להון אתמסר להון דמתרחיץ עליהון דליה דליהון ולמדתי פי' זה ממה שאמרו בפרק אחרון ממסכת תמיד בגמרא שלה בשאלתות ששאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב מה יעשה אדם ויתקבל על הבריות אמרו לו ישנא מלכות ושלטון אמר להו דידי עדיפא מדידכו ירחם מלכות ושלטון ויעביד טיבו עם בני אינשא. ורבינו יונה ז"ל פירוש פחד מהמלכות שלא יעלילו אותו שהוא נותן דופי בהם והפך הדברים לשבח המלכות שהאדם צריך שיהיה זהיר ברשות שתהיה אימת המלך עליו כי כן ראוי למלכות לקרב האדם להנאתה ואינה חייבת לעמוד לאדם בשעת דחקו כי אם תעשה רעה או טובה המלכות לשום אדם מה' היתה זאת כי פלגי מים לב מלך ביד ה':

דרך חיים (מהר"ל)

מדרש שמואל (אוזידא)