מלאכת שלמה על אבות ב
<< · מלאכת שלמה · על אבות · ב · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
רבי אומר וכו': פ"ד נדרים דף כ"ב ובפ"ק דתמיד ברייתא:
והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה: פרק אין בין המודר (נדרים דף ל"ט):
ואין אתה יודע מתן שכרן של מצות ועונשן של עבירות: כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל.
עוד כתב:
- ""הסתכל בשלשה דברים" - ס"א "בארבעה דברים". ומצאתי כתוב בספר חן טוב בפ' עקב דף רפ"ח בשם הרב ר' שלמה סאגיס זלה"ה וזה לשונו: הנה אומרו "דע מה למעלה ממך" הוא מיותר, שהיל"ל "דע שעין רואה וכו'". גם אומרו עין קודם לאזן ובפסוק אמר אזן קודם שנאמר "אזן שומעת ועין רואה וכו'" אכן לא בא לחדש שה' רואה כל דבר שזה פשוט שלא יפלא מה' כל דבר אלא הכונה לומר שמה שקב"ה רואה אינו שמביט מלמעלה למטה ורואה מעשה המכוער אלא דע שלמעלה ממך הוא מה שעין רואה, והעין עלה למעלה המלאך הנוצר ממעשה טוב מלאך טוב ומהעון מלאך רע וצועק לפני ה' ואומר פלוני עשאני אם כן נכח עיני ה' דרכי איש ירצה עולין שם למעלה נגד פניו ושם אינו עולה המעשה עצמו אלא המלאך שנברא ממנו אם טוב ואם רע. א"כ אם כוונתו טוב נוצר ממנה מלאך טוב גם אם המעשה מכוער ה' יראה ללבב שאין העין רואה למטה ממך אלא למעלה ממך וסם עולה כונתו טובה זהו שאמר עין רואה קודם האזן לסמוך העין לתיבת למעלה לומר דע שאין העין רואה מלמעלה למטה אלא למעלה ממך הוא מה שהעץ רואה" ע"כ:
רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אומר וכו': תוס' פ"ק דחולין דף ה':
יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ: בדין הוא דה"ל למיתני "יפה דרך ארץ" - שידוע שהתורה צריכה להיות עיקר - אלא לאו דוקא. וכה"ג "אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ" דלאו דוקא. וכה"ג "ראה חיים עם אשה אשר אהבת". (הר"ר שמשון ז"ל בפ"ז דטהרות):
וכל תורה שאין עמה וכו': ביד בהלכות ת"ת פ"ג סימן יוד (פ"ג מהל' ת"ת ה"י). ובטור א"ח סימן קנ"ו. ועיין בפי' הרב ר' משה אלשיך ז"ל פרשת כי תזריע דף קע"ו שהביא שם כל דברי ר"ג עד סוף סימן ד' והקשה כ"א קושיות ותרצם בפירוש ישר ומקושר ומוכרח בעיניו ז"ל והאריך ע"ש.
והגיה הר"ר יהוסף ז"ל:
- "סופה בַטַלָה לגרר עון", וכתב שכך מצא ברוב הספרים. "העמלים" - ספרים אחרים "הפוסקים". "ואתם מעלים עליכם שכר כאילו וכו'". וכתב "כן מצאתי בכל הספרים".
ע"כ:
[1]סימן דלי"ת שכתוב קודם "הוא היה אומר" צריך למחוק אותו משם ולכותבו אחרי כן קודם "הלל אומר". י"ס דגרסי כאן משנה זו: "ר' ראובן בן אצטרובלי אומר אין אדם נחשד בדבר אלא א"כ עשאו או עשה כיוצא בו או שחישב לעשותו או שראה מתעסקים בו והטה אזנו לשמוע את דבריהם. הוא היה אומר הדמסיות והמרחצאות ואסטרטיות לשם מלכות זו עושין ואינו לשם שמים". כך כתב החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל. וכתב עוד: ""רבי הלל אומר" - כן הוא ר' הלל ברוב הספרים":
ואל תאמן בעצמך עד יום מותך: פ' תפלת השחר (ברכות דף ל'.) ובירושלמי דשבת גרסינן מעשה בחסיד אחד שהיה יושב ושונה ואל תאמין בעצמך עד יום זקנתך אמר כגון אנא אתת חדא רוחא דמות איתתא ונסיתיה שרי תהי בה אמרת ליה לא תיצוק רוחא אנא זיל אישתוי לחברך ע"כ:
ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופן להשמע: בפי' רעז"ל צריך להיות כי זה יביא בני אדם לטעות בדבריך ושמא יטעו וכו'. עוד בפירושו ז"ל צריך להיות והגרסא היא לפי פי' זה שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע אבל רש"י ז"ל וכו' ונכ"י שאי אפשר לְהִשָׁמַע שסופו לְהִשָׁמֵע:
ואל תאמר לכשאפנה וכו': ביד פ"ג דהלכות ת"ת סי' ו':
ולא הביישן: ביד פ"ד דה' ת"ת סי' ה':
ולא כל המרבה כו': שם פ"ג סי' ו':
השתדל: ס"א השתדר בריש וכן משמע דגריס רד"ק שכ' בסוף ספר השרשים השתדר כמו השתדל וגם הרמב"ן ז"ל בפי' התורה בפ' משפטים בפסוק וכי יפתה כתב שיש נוסחאות דגרסי השתדר בריש. וכן הגיה הרי"א ז"ל בשם רוב הספרים. ובטור יו"ד סי' רמ"ו:
אף הוא ראה גולגולת אחת וכו': סוכה פ' החליל (סוכה דף נ"ג.) בפירוש רעז"ל קודם לשון המתחיל על דאטפת צריך לכתוב סימן הויו או הז' ולמחוק אותו מאחריו. ובערוך הביאו ג"כ בערך עטף בעין על דעטפת:
מרבה נכסים מרבה דוון: כך היא הגרסא בערוך תרגום יגון דוונא. וכן הגיה החכם הרי"א אשכנזי ז"ל ובספר הפרפראות ריש פ' כי תצא האחת אהובה והאחת שנואה מרבה נשים מרבה כשפים לומר לך כיון שיש לו שתי נשים האחת עושה בכשפיה כדי שישנא השניה ע"כ. וראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל לגרוס מרבה שפחות מרבה זמה מרבה עבדים מרבה גזל קודם ואח"כ מרבה נשים מרבה כשפים גם כתוב מרבה תורה מרבה חיים ס"א מרבה צדקה מרבה חיים. ומחק ממלות מרבב ישיבה עד מלות מרבב שלום וכתב ברוב הספרים ל"ג זה וי"ס דגרסי מרבה חכמה מרבה ישיבה מרבה צדקה מרבה שלום קנה וכו' ע"כ:
קנה דברי תורה קנה חיי העולם הבא: כך הגיה הרב הנזכר ומחק מלות לו. אם למדת בנכ"י ובמאירי ורי"א ואד"ן עשית וכן הגיה הרי"א ז"ל:
מרבה עצה מרבה תבונה: כך צ"ל:
ור"ש בן נתנאל: כך צ"ל:
אליעזר בן הורקנוס: גרסינן ולא גרסינן ר' אליעזר וכן בכולהו חמשה תלמידים כשרבם מזכירם:
בור סוד: גרסינן אבל רש"י והר"ן ז"ל פ' רבי ישמעאל גבי אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור פי' יש שטחים הבור בסיד והיין משתמר בתוכו ואינו מאבד טפה והוא בור סיד ע"כ וכתבתיו שם סימן ח':
יוסי הכהן חסיד: כצ"ל:
ר' אלעזר אומר לב טוב: כך צ"ל:
רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל וכו': כצ"ל:
רואה אני וכו': פי' נראים הם ישרים בעיני דבריו יותר מדבריכם שהרי בכלל דבריו דבריכם כי הוא כלל את כל דבריכם בדבורו ע"כ:
וצדיק חונן ונותן: כצ"ל. אכן הר"ר יהוסף ז"ל כתב ברוב הספרים ל"ג רק ולא ישלם וגו':
דברי אלעזר בן ערך מדבריכם: כצ"ל:
צאו וראו: עי' בתוי"ט: [הגהה וז"ל הר"י אברבנאל ז"ל והסתכל כי בדרך הטובה אמר להם באו וראו לפי שראוי לאדם לבוא בה ובדרך הרעה אמר צאו וראו לפי שראוי לצאת ממנה עם היות שהר"מ במז"ל גריס בשניהם צאו וראו אבל אין כן הגירסא בספרים שלנו ולדעת הר"ב ז"ל וגרסתו יהיה אומר צאו וראו ע"ד צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה שהענין שיצאו מתלמודם ועיונם ויראו הדבר הזה כדי שיאמר כל אחד דעתו וסברתו ע"כ]:
אחד הלוה מן האדם: מלת אחד דקתני במתני' לא מיתרצה לי דקשה לע"ד דהוה ליה למיתני שהלוה מן האדם וכו' או והלוה מן האדם וכו' ולשון הר"י אברבנאל והטיב לומר אחד לוה מן האדם כלוה מן המקום לפי שהחוטא הוא הלוה מן השם והוא חייב לו ונפרעין ממנו מדעתו ושלא מדעתו ע"כ:
הם אמרו שלשה שלשה דברים: כצ"ל:
ושוב יום אחד: לפני מיתתך ס"פ שואל. וביד פ"ז דהלכות תשובה סימן ב':
ושוב יום אחד לפני מיתתך: כתב הר"י אשכנזי ז"ל ס"א וכי יודע אדם באיזה יום ימות ויעשה תשובה אלא בכל יום ויום יעשה אדם עצמו כאילו למחר הוא מת ונמצאו כל ימיו בתשובה ע"כ:
והוי מתחמם וכו': עד סוף המשנה כתב הר"מ דילונזאנו ז"ל מכאן עד סוף המשנה נראה מפט"ו דאדר"נ שאינו משנה. ובהכי א"ש דלא פשי מג'. ע"כ:
יהי ממון חברך וכו': ביד פ"א דהלכות מלוה ולוה סי' ג':
וכל מעשיך יהיו לשם שמים: ביד פ"ג דהלכות דעות:
כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה: כך לשון הפסוק בתרי עשר בספר יונה אבן שם בספר יואל לשון הכתוב כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה ובמשנה לא נקטה לא לשון זה הפסוק ולא לשון פסוק דביונה כאשר עיניך רואות ויש להסתפק אם יש טעות בלשון המשנה או הוא פסוק מורכב ובקצת דפוסים מצאתי דנקט ממש לשון פסוק דבספר יואל:
ר' אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה: אית דלא גרסי מלת תורה סנהדרין דף ל"ח א"ר יוחנן לא שנו אלא אפיקורס עו"ג אבל אפיקורוס ישראל מכל שכן דפקר טפי:
ודע מה שתשיב: כך צ"ל. ולפי מה שראיתי בספר מסורת התלמוד שם בסנהדרין דלא גרסינן מלת תורה אין צורך לגרוס מלת ודע ומ"מ איני יודע מי הגיד לו זו הגרסא ובהרמב"ן ז"ל פרשת ויקרא גבי חלבו האליה כתבה בלשון זה הוי שקוד ללמוד תורה כדי שתשיב לאפיקורוס: ומצאתי שהגיה החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל ודע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל מלאכתך ומחק השאר:
ר' טרפון אומר וכו': ק"ק לע"ד מה ענין ר' טרפון לחמשה תלמידי ריב"ז ויותר הוה שייך בפירקין דלקמן קודם ר' עקיבא שר' עקיבא הוא לר"ט תלמיד חבר ושמא משום דר' אלעזר אמר ונאמן הוא בעל מלאכתך וגם ר' טרפון אמר כן בסוף פירקין סמך ענין לו והר"י אברבנאל ז"ל כתב שגם ר' טרפון תלמידו של ריב"ז היה. שוב מצאתי בלוח טעות שבתוספת י"ט ר"ט אומר עיין במ"ש בר"פ דלקמן:
לא עליך המלאכה לגמור: ביד ספ"ג דהלכות ת"ת סימן וי"ו: ואיתה בתוספות פ' שתי הלחם (מנחות דף צ"ט:) וכל דברי ר"ט איתנהו בפי' הרב ר' משה אלשיך ז"ל בפי' מצורע דף קע"ח ודקדק ט' דקדוקים ותרצם שפיר ע"ש:
- ^ אינו בדיוק ברור לי איך המחבר מתכוון להגיה את המשניות ואת הסדר שלהם. בדפוסים של היום הערה זו מופיע תחת משנה ג' ואז מדלג פירוש מלאכת שלמה על משנה ד' ומתחיל בהמשך פירוש של "אל תאמן בעצמך" (שהינו לפי ספרינו משנה ד') תחת כותרת של משנה ה'!! צע"ע. זאת הסיבה שמשאירים כאן כותרת משניות שאינו תואם אל משנתינו - עד למשנה י"ד - שם הפירוש של המלאכת שלמה חוזר ומסתדר עם החלוקת משניות שלנו. - ויקיעורך
- ^ ראה הערת המחבר על הגהת החלוקה והמשניות עצמן לעיל במשנה ג' - ויקיעורך