משנה אבות ב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ב · משנה יא | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

רבי יהושע אומר, עין הרע, ויצר הרעמד, ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:

עַיִן הָרַע,
וְיֵצֶר הָרַע,
וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת,
מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:

נוסח הרמב"ם

רבי יהושע אומר:

עין רעה, ויצר הרע, ושנאת הבריות - מוציאין את האדם מן העולם.

פירוש הרמב"ם

אמר שחריצות לממון, ורוב התאוה, ורוע הנפש והוא חולי המרה השחורה שיביא האדם למאוס ראות עיניו וישנאהו, וייטב לו חברת החיות והתבודדות במדברות וביערות ויבחר לו מקום שאינו מיושב, וזה אצלם לא מצד פרישות רק לרוע תאותם וקנאתם בזולתם, אלו ימיתו האדם בלא ספק, כי יחלה גופו וימות טרם עתו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עין הרע - כמו עין רעה מג. שאינו מסתפק במה שיש לו ומחזר אחר דברים אחרים. ויש מפרשים עין הרע, שמכניס עין הרע בממון חבירו או בבניו ומזיק לו:

ושנאת הבריות - שנאת חנם. ורמב"ם פירש, שמואס חברת הבריות ואוהב לישב יחידי מה. ואני שמעתי, אדם קשה שמביא עליו שנאת הבריות וגורם שהכל שונאים אותו מו:

פירוש תוספות יום טוב

עין הרע. פירש הר"ב כמו עין רעה. ואמר שמוציאין את האדם מן העולם ואין צ"ל שיתרחק אדם ממנה ולפיכך אמר ר יהושע לעיל שהדרך שיתרחק ממנה האדם הוא חבר רע. וזהו חדוש יותר. כ"פ במדרש שמואל:

יצר הרע. רוב התאוה. הרמב"ם:

ושנאת הבריות. כתב הר"ב שהרמב"ם פי' שמואס חברת הבריות ואוהב לישב יחידי. וז"ל רוע הנפש והוא חולי המרה השחורה שיביא האדם למאוס ראית עיניו וישנאהו. וייטב לו חברת החיות והתבודד במדברות וביערות. ויבחר לו מקום שאינו מיושב. זה אצלם לא מצד פרישות רק לרוע תאותם וקנאתם בזולתם. אלו ימיתו האדם בלא ספק. כי יחלה גופו וימות טרם עתו. ע"כ. ומ"ש עוד הר"ב אדם קשה שמביא עליו שנאת הבריות כתב במדרש שמואל שיש מפרשים שהכל מקללין אותו ותחול עליו קללתם. ויצא מן העולם שהרי אמרו חז"ל [מגילה ע"ו] אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך וכו'. מוציאין את האדם מן העולם. עיין בפ"ד משנה כ"א:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(מג) (על הברטנורא) ואמר שמוציאין כו' ואצ"ל שיתרחק ממנה. ולפיכך אמר ר' יהושע לעיל שהדרך שיתרחק ממנה האדם הוא חבר רע. וזהו חידוש יותר. מד"ש:

(מד) (על המשנה) יצר הרע. רוב התאוה. הר"מ:

(מה) (על הברטנורא) וזה לשונו, רוע הנפש והוא חולי המרה השחורה שיביא האדם למאוס ראות עיניו וישנאהו, וייטב לו חברת החיות, והתבודד במדברות וביערות, ויבחר לו מקום שאינו מיושב, זה אצלם לא מצד פרישות רק לרוע תאותם וקנאתם בזולתם. אלו ימיתו האדם בלי ספק כי יחלה גופו וימות טרם עתו:

(מו) (על הברטנורא) וי"מ שהכל מקללין אותו ותחול עליו קללתם ויצא מן העולם, שהרי אמרו חז"ל אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך. מד"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הם אמרו שלשה שלשה דברים:    כצ"ל:

ושוב יום אחד:    לפני מיתתך ס"פ שואל. וביד פ"ז דהלכות תשובה סימן ב':

ושוב יום אחד לפני מיתתך:    כתב הר"י אשכנזי ז"ל ס"א וכי יודע אדם באיזה יום ימות ויעשה תשובה אלא בכל יום ויום יעשה אדם עצמו כאילו למחר הוא מת ונמצאו כל ימיו בתשובה ע"כ:

והוי מתחמם וכו':    עד סוף המשנה כתב הר"מ דילונזאנו ז"ל מכאן עד סוף המשנה נראה מפט"ו דאדר"נ שאינו משנה. ובהכי א"ש דלא פשי מג'. ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

רבי יהושע אומר:    מזהיר ג"כ על ג' חיובי אדם, תורה עבודה, ג"ח:

עין הרע:    שעינו כהה ורעה בענייני אמונה שלמדה תורה, מסתפק בדבריה ובשרשי הדת, אם תורה משמים, ובהשארת הנפש, וכדומה ביסודות התורה:

ויצר הרע:    שיצרו גובר עליו ומונעו מלעבוד ה' ולקיים מצותיו:

ושנאת הבריות:    ששונא הבריות מלהטיב להם בג"ח:

מוציאין את האדם מן העולם:    מדאין לו על מה שיתמוך הצלחתו בזה ובבא [כפ"א מ"ב]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)

[עריכה]


הפירוש רבינו משה ז"ל פירש עין הרע כמו עין רעה שפירשנו למעלה שהוא הכיליות והוא מוציא את האדם מן העולם שמתוך שהוא חרוץ לאסוף ממון יכניס עצמו לסכנות וזה הפירוש אינו נרא' שהרי למעלה יש עין רעה וכאן יש עין הרע ומפורסם הוא בתלמוד שעין הרע הוא העיין את חבירו או את נכסיו דרך קנאה ושנאה והוא מזיק אותו ונכסיו ועל כן אמרו בפר' המקבל וכן בפרק השותפין שרצו אסור לאדם לעמוד על שדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה משום דקלי לה בעיניה וכן אמרו בפרק אלו מציאות שאסור לשטוח טלית של אבדה בפני רבים משום עינא ואמרו בפ' הרואה האי מאן דמסתפי מעינא בישא לימא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא. וכן אמרו בפ' הפועלים ובפרק מי שמתו ובפ' יש נוחלין וכן בפרק המקבל אמרו תשעה ותשעים מתים בעין הרע ואחד מת במיתת עצמו ואל תתמה מזה שיצאו ניצוצות מהעין מזיקין שהרי אמרו חכמי הטבע כי האשה בתחלת נדותה כשתסתכל במראה זכה של זכוכית יראו בה טיפי דם וכן יש בני אדם זכי החוש מתפעלים מעין הרע ועל זה אמר כי מי שיש לו עין הרע על חבירו יצא מהעולם מהרה כי כמו שמוציא הבל מעיניו לשרוף את חבירו ונכסיו כל שכן שהוא נשרף באותו הבל ותשלוט בו הקנאה וירקבו בעצמותיו שנא' ורקב עצמות קנאה וכן אמרו חכמים ז"ל לעולם יראה אדה את ביתו של חבירו כמו שרואה את אשתו ואת בניו שכל המכניס עין הרע בממונו של חבירו מאבד את שלו ולא עוד אלא אפילו הוא עצמו שנא' ורוח נכאה תיבש גרם וכן אמרו באבות דרבי נתן שלא תהא עינו של אדם רעה בממונו של חבירו לא בבניו ולא בבנותיו ולא בצאנו ובבקרו ולא בכל מה שבידו. ויש משניות שגורסין עין רעה:

ויצר הרע. הוא רבוי התאוות במאכל ומשתה ותשמיש שכל הממלא תאוותו כאשר יסית אותו יצר הרע ימות מהרה שיביא עליו חלאים רעים ורבים מרוב אכילה ויתיש גופו מרוב תשמיש ויהיה נטרד מן העולם וכבר אמרו חכמים בפרק הרואה ובפרק עושין פסין כי שני יצרים יש בו באדם אחד טוב ואחד רע הרע ניתן בו משעה שנולד והטוב ניתן בו משעה שנתחייב במצות כמו שנזכר בפרק ארבעה נדרים ועל כן נקרא יצר הרע מלך זקן וכסיל ויצר טוב ילד מסכן וחכם כמו שאמרו במדרש קהלת וכבר הארכנו זה בחלק שלישי מזה הספר ובפרק השותפין שרצו אמרו כי איוב היה מתריס כנגד מדת הדין לפי שהקב"ה ברא יצר הרע ואם כן האדם אם חוטא מאת ה' היתה זאת וזהו על דעתך כי לא תרשע ושם אמרו כי השיבו לו חביריו אף אתה תפר יראה כי אם ברא יצר הרע ברא לו תורה תבלין והרשות ביד אדם לכוף את יצרו על ידי התורה ואם לא עשה כן הוא המית את עצמו. וכן אמרו בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש כמו שנזכר שם ובראשון מקדושין ובאבות דרבי נתן פירשוהו בענין אחר וכן שנו שם יצר הרע ניתן באדם בשעה שנולד הבהמה אם עולה לגג היא סוללת אחריה אבל התינוק רץ ליפול ממנו וכן למדורה ולגחלים קומצן בידו מפני שיצר הרע נזרק בו:

ושנאת הבריות. פירש רבינו משה ז"ל זה חולי הוא מחמת מדה שחורה הגוברת עליו ונקרא הזה החולי מאלינכוני"א והוא חולי מביא את האדם לשנוא את הבריות ולצאת למדברות וליערים ושם יאכלוהו אריות וזאבים ואם כן זה מדרכי הרפואה הוא ואין ביד האדם להנצל מהחלאים ואין זה דרך המשנה. ורבינו שלמה ז"ל פירש שנאת חנם וזו היא מן התורה שנא' לא תשנא את אחיך בלבבך ונאמר ואהבת לרעך כמוך והוא כלל גדול בתורה כמו שנזכר בספרא ואמר רבי שמעון בן אלעזר בשבועה גדולה נאמר דבר זה שנאמר ואהבת לרעך כמוך אני ה' נאמן ליפרע: