משנה אבות ב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ב · משנה יא | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי יהושע אומר, עין הרע, ויצר הרעמד, ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַיִן הָרָע, וְיֵצֶר הָרָע, וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:

נוסח הרמב"ם

רבי יהושע אומר עין רעה ויצר הרע ושנאת הברייות מוציאין את האדם מן העולם.


פירוש הרמב"ם

אמר שחריצות לממון ורוב התאוה ורוע הנפש והוא חולי המרה השחורה שיביא האדם למאוס ראות עיניו וישנאהו וייטב לו חברת החיות והתבודדות במדברות וביערות ויבחר לו מקום שאינן מיושב וזה אצלם לא מצד פרושות רק לרוע תאותם וקנאתם בזולתם אלו ימיתו [האדם] בלא ספק כי יחלה גופו וימות טרם עתו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עין הרע - כמו עין רעה מג. שאינו מסתפק במה שיש לו ומחזר אחר דברים אחרים. ויש מפרשים עין הרע, שמכניס עין הרע בממון חבירו או בבניו ומזיק לו:

ושנאת הבריות - שנאת חנם. ורמב"ם פירש, שמואס חברת הבריות ואוהב לישב יחידי מה. ואני שמעתי, אדם קשה שמביא עליו שנאת הבריות וגורם שהכל שונאים אותו מו:

פירוש תוספות יום טוב

עין הרע. פירש הר"ב כמו עין רעה. ואמר שמוציאין את האדם מן העולם ואין צ"ל שיתרחק אדם ממנה ולפיכך אמר ר יהושע לעיל שהדרך שיתרחק ממנה האדם הוא חבר רע. וזהו חדוש יותר. כ"פ במדרש שמואל:

יצר הרע. רוב התאוה. הרמב"ם:

ושנאת הבריות. כתב הר"ב שהרמב"ם פי' שמואס חברת הבריות ואוהב לישב יחידי. וז"ל רוע הנפש והוא חולי המרה השחורה שיביא האדם למאוס ראית עיניו וישנאהו. וייטב לו חברת החיות והתבודד במדברות וביערות. ויבחר לו מקום שאינו מיושב. זה אצלם לא מצד פרישות רק לרוע תאותם וקנאתם בזולתם. אלו ימיתו האדם בלא ספק. כי יחלה גופו וימות טרם עתו. ע"כ. ומ"ש עוד הר"ב אדם קשה שמביא עליו שנאת הבריות כתב במדרש שמואל שיש מפרשים שהכל מקללין אותו ותחול עליו קללתם. ויצא מן העולם שהרי אמרו חז"ל [מגילה ע"ו] אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך וכו'. מוציאין את האדם מן העולם. עיין בפ"ד משנה כ"א:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(מג) (על הברטנורא) ואמר שמוציאין כו' ואצ"ל שיתרחק ממנה. ולפיכך אמר ר' יהושע לעיל שהדרך שיתרחק ממנה האדם הוא חבר רע. וזהו חידוש יותר. מד"ש:

(מד) (על המשנה) יצר הרע. רוב התאוה. הר"מ:

(מה) (על הברטנורא) וזה לשונו, רוע הנפש והוא חולי המרה השחורה שיביא האדם למאוס ראות עיניו וישנאהו, וייטב לו חברת החיות, והתבודד במדברות וביערות, ויבחר לו מקום שאינו מיושב, זה אצלם לא מצד פרישות רק לרוע תאותם וקנאתם בזולתם. אלו ימיתו האדם בלי ספק כי יחלה גופו וימות טרם עתו:

(מו) (על הברטנורא) וי"מ שהכל מקללין אותו ותחול עליו קללתם ויצא מן העולם, שהרי אמרו חז"ל אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך. מד"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הם אמרו שלשה שלשה דברים:    כצ"ל:

ושוב יום אחד:    לפני מיתתך ס"פ שואל. וביד פ"ז דהלכות תשובה סימן ב':

ושוב יום אחד לפני מיתתך:    כתב הר"י אשכנזי ז"ל ס"א וכי יודע אדם באיזה יום ימות ויעשה תשובה אלא בכל יום ויום יעשה אדם עצמו כאילו למחר הוא מת ונמצאו כל ימיו בתשובה ע"כ:

והוי מתחמם וכו':    עד סוף המשנה כתב הר"מ דילונזאנו ז"ל מכאן עד סוף המשנה נראה מפט"ו דאדר"נ שאינו משנה. ובהכי א"ש דלא פשי מג'. ע"כ:


פירושים נוספים