ביאור:מעומד/מקרא/תורה/ויקרא/כה
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא כה | למהדורת הביאור הרגילה) |
פרשת בהר
|
- וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:
- דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
שנת השבע (השמיטה)
- כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה:
- שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ, וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.
- וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת: שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ - שַׁבָּת לַיהוָה!
- שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.
- אֵת סְפִיחַ הנספח, שלא נזרע בכוונה, שגדל מזרעים שנשרו בקציר קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ מגפן שלא נזמרה (מלשון נזיר, שלא גוזר את שיערו) לֹא תִבְצֹר -
- שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.
סיכום
שוויונות באכילת התוצר - בין כל המעמדות, ואף בין כל בעלי החיים |
- וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ הפירות הגדלים בשנת השבתון יהיו לָכֶם לְאָכְלָה:
- לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ, וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ.
- וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ, תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל. {ס}
שנת היובל
- וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שבוע של שנים, 7 שנים: שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים,
במאמר מעניין בעיתון Tradition, הדן בעניין לוח שנה בינלאומי אחיד, שבו בכל שנה ראשי החודשים תמיד יוצאים באותו היום, פרשו את הפסוק כך: והיו לך ימי שבע שבתות השנים (תשע וארבעים): שנה. כלומר החודש האחרון ייספר כשנה שלמה, וכך תישמר אחדות לוח השנה, בלי להוסיף "יום בינלאומי" שאינו יום מימות השבוע, כפי שהוצע באו"ם. לפי ספר היובלים של כת הבית-אוסיים (כפי שקוראת להם פרופ' רחל אליאור באופן משכנע) האמינו בשנה בו ימי השבוע של ראשי החודשים היו קבועים, השנה היתה בת 52 שבועות, ועוד 4 ימי "פיגועים" שאינם בתאריכי החודש או בימות השבוע. |
- וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.
- וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה תרועת שופר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי - בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ,
- בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם.
- וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה
- וּקְרָאתֶם דְּרוֹר חירות, שיחרור כל עבד עברי בָּאָרֶץ, לְכָל יֹשְׁבֶיהָ!
- יוֹבֵל על שם האַיִל, שהתקיעה היא בשופר העשוי מקרנו הִוא תִּהְיֶה לָכֶם,
- וְשַׁבְתֶּם מי שנאלץ למכור את הקרקע שלו מרוב ענייות, יכול לחזור אליה אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ - אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ.
סיכום
- יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם:
- לֹא תִזְרָעוּ, וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ, וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ.
- כִּי יוֹבֵל הִוא - קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם!
- מִן הַשָּׂדֶה (אסור לאסוף למחסן) תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.
- בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ בפסוקים הבאים מוסבר כיצד זה מסתדר מבחינה כלכלית אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ.
איסור הונאה: מכירת שדות לפי שנת היובל
- וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, אַל תּוֹנוּ תרמו אִישׁ אֶת אָחִיו.
- בְּמִסְפַּר על פי מספר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ!
- בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת לפי מספר השנים שבהן אפשר יהיה להרוויח מתבואות השדה יִמְכָּר לָךְ:
- לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ,
- וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ,
- כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת - הוּא מֹכֵר לָךְ.
- בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת לפי מספר השנים שבהן אפשר יהיה להרוויח מתבואות השדה יִמְכָּר לָךְ:
- וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ - וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ!
- כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם!
- וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי, וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ - וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם,
- וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח.
- וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ - וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ.
ברכת שנת השש
- וְכִי תֹאמְרוּ:
- מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת? הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ?!
- וְצִוִּיתִי אצווה על הברכה לבוא אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם - בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית!
- וְעָשָׂת והיא תעשה אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ לאותה השנה, לשמיטה, ולשנה השמינית - שעליה עיקר הדאגה הַשָּׁנִים.
- וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם בשנה השביעית והשמינית מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן הישנה (מהשנה השישית) עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת,
- עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ של השנה השמינית - תֹּאכְלוּ יָשָׁן.
- וְכִי תֹאמְרוּ:
איסור מכירה לצמיתות
- וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת באופן סופי, לנצח (אלא תמיד הקרקעות יחזרו לבעליהן המקורי ביובל),
- - כִּי לִי הָאָרֶץ! - כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי עימי!
- וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ בשנת היובל, אך יתכן גם בשנת השמיטה לָאָרֶץ. {ס}
- וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ בשנת היובל, אך יתכן גם בשנת השמיטה לָאָרֶץ. {ס}
גאולת הקרקע ומכירה לפי זמן
אחוזה (קרקע ובית בכפר)
- כִּי יָמוּךְ יעשה עני אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ:
- וּבָא גֹאֲלוֹ קרוב משפחה שלו הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו!
- וְאִישׁ כִּי או איש ש- לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל קרוב משפחה שיש לו אמצעים לקנות את השדה בחזרה,
- וְהִשִּׂיגָה אבל בכל זאת הוא עצמו, לאחר זמן מה השיג יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי והשיג מספיק ל גְאֻלָּתוֹ:
- וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מספר השנים מִמְכָּרוֹ מאז שנמכר,
- וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף המחיר ששולם לו תמורת השדה, לאחר הפחתת שווי התבואות שגדלו בשדה בשנים שלא היה בחזקתו לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ - וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.
- וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב מספיק כדי להחזיר את השדה לוֹ:
- וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, וְיָצָא בַּיֹּבֵל למרות שלא שילם, ה"ממכר יוצא" כלומר מתבטל וְשָׁב והבעלים המקורי יכול לחזור לַאֲחֻזָּתוֹ לקרקע שהוא "אוחז". {ס}
בית בעיר מוקפת, בערי חצרים ובערי הלויים
- וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב בית המיועד לגור בו עִיר חוֹמָה הנמצא בעיר המוקפת חומה,
- וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ האפשרות לקנות בחזרה את ביתו עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ,
- 'יָמִים' במשך שנה שלמה בלבד, וחז"ל לומדים דינים שונים לגבי אופן חישוב השנה לפי הימים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ.
- וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה -
- וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר (לא) לוֹ לעיר חֹמָה - לַצְּמִיתֻת כלומר שנמכר לצורך כך שיהיה צמוד אל הבעלים ולא למטרת החזרה:
- - לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו! - לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל!
- וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים ישובים שאינם מבוצרים (כלומר פתוחים) - אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב,
- עַל עִם, כמו שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב -
- גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא.
- וְעָרֵי אבל ערי הַלְוִיִּם:
- בָּתֵּי עָרֵי אפילו ערים מוקפות חומה אֲחֻזָּתָם - גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם.
- וַאֲשֶׁר וכאשר יִגְאַל יקנה מִן הַלְוִיִּם:
- וְיָצָא אז יצא מִמְכַּר בַּיִת הבית הנמכר וְעִיר אשר בעיר אֲחֻזָּתוֹ בַּיֹּבֵל!
- - כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם בשבילם זה כמו אחוזה, כמו שדה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
- וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם של הלויים לֹא יִמָּכֵר! - כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם. {ס}
עזרה לנזקקים ואיסור ריבית
- וְכִי יָמוּךְ יהפך לעני אָחִיךָ וּמָטָה והתמוטטה יָדוֹ עִמָּךְ בסביבתך,
- וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ יש להחזיק בו, כלומר לטפל בו (ולפי חז"ל: לתת לו "צדקה" - כספי נדבות)! גֵּר וְתוֹשָׁב גם גר תושב (נוכרי שקיבל עליו שבע מצוות בני נֹח) - וָחַי וכך הוא יחיה עִמָּךְ!
- אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית ריבית (נשך מלשון נשיכה, ותרבית מלשון הרבה)!
- - וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ! - וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ!
- אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ, וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ.
- אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם - אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם,
- לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן,
- לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים. {ס}
איסור השפלת עבד עברי
- וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר כעבד עברי לָךְ: לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד כעבד כנעני.
- כְּשָׂכִיר, כְּתוֹשָׁב כפועל חופשי ואזרח יִהְיֶה עִמָּךְ
- - עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ.
- וְיָצָא מֵעִמָּךְ בשנת היובל - הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ,
- וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב.
- כִּי עֲבָדַי הֵם בני ישראל הם עבדיו של ה' (שהרי הוא הציל אותם מלהיות עבדים במצריים, ולכן הפכו לעבדי ה') אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם,
- לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד שלא בצנעה ודרך כבוד.
- לֹא תִרְדֶּה בוֹ תשעבד אותו בְּפָרֶךְ, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ!
- וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ:
- מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם... - מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה.
- וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם... - מֵהֶם תִּקְנוּ, וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם - אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם,
- וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה לרכוש.
- וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם - לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה כמו אחוזה,
- לְעֹלָם בלי לצאת ביובל בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ,
- וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - אִישׁ בְּאָחִיו: לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. {ס}
גאולת עבד של גר
- וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב נוכרי תושב בארץ עִמָּךְ,
- וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ במקביל לכך שהנוכרי הפך לעשיר, היהודי הפך לעני, וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ,
- אוֹ לְעֵקֶר לצאצא של מִשְׁפַּחַת גֵּר.
- אַחֲרֵי נִמְכַּר - גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ יש לגאול אותו: אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ.
- אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ ,
- אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ,
- אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל יגאל את עצמו:
- וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ - עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל,
- וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ - בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר ולא כעבד שגופו מכור יִהְיֶה עִמּוֹ.
- אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים עד היובל - לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ את כסף גאולתו מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ.
- וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל - וְחִשַּׁב לוֹ - כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ!
- כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ, לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ.
- וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה, וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל - הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ.
- כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים!
- - עֲבָדַי הֵם! - אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
- אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
הבהרה: | ||
---|---|---|
|