ביאור:ויקרא כה - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא כה | למהדורת הביאור הרגילה) |


פרשת בהר
סיכום הפרשה ומאמרים

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:

שנת השבע (השמיטה)

כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה:
שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ, וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת: שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ - שַׁבָּת לַיהוָה!
שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.
אֵת סְפִיחַ הנספח, שלא נזרע בכוונה, שגדל מזרעים שנשרו בקציר קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ מגפן שלא נזמרה (מלשון נזיר, שלא גוזר את שיערו) לֹא תִבְצֹר -
שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.

סיכום

שוויונות באכילת התוצר - בין כל המעמדות, ואף בין כל בעלי החיים

וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ הפירות הגדלים בשנת השבתון יהיו לָכֶם לְאָכְלָה:
לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ, וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ.
וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ, תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל. {ס}

שנת היובל

וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שבוע של שנים, 7 שנים: שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים,

במאמר מעניין בעיתון Tradition, הדן בעניין לוח שנה בינלאומי אחיד, שבו בכל שנה ראשי החודשים תמיד יוצאים באותו היום, פרשו את הפסוק כך: והיו לך ימי שבע שבתות השנים (תשע וארבעים): שנה. כלומר החודש האחרון ייספר כשנה שלמה, וכך תישמר אחדות לוח השנה, בלי להוסיף "יום בינלאומי" שאינו יום מימות השבוע, כפי שהוצע באו"ם. לפי ספר היובלים של כת הבית-אוסיים (כפי שקוראת להם פרופ' רחל אליאור באופן משכנע) האמינו בשנה בו ימי השבוע של ראשי החודשים היו קבועים, השנה היתה בת 52 שבועות, ועוד 4 ימי "פיגועים" שאינם בתאריכי החודש או בימות השבוע.

וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.
וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה תרועת שופר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי - בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ,
בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם.
וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה
וּקְרָאתֶם דְּרוֹר חירות, שיחרור כל עבד עברי בָּאָרֶץ, לְכָל יֹשְׁבֶיהָ!
יוֹבֵל על שם האַיִל, שהתקיעה היא בשופר העשוי מקרנו הִוא תִּהְיֶה לָכֶם,
וְשַׁבְתֶּם מי שנאלץ למכור את הקרקע שלו מרוב ענייות, יכול לחזור אליה אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ - אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ.

סיכום

יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם:
לֹא תִזְרָעוּ, וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ, וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ.
כִּי יוֹבֵל הִוא - קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם!
מִן הַשָּׂדֶה (אסור לאסוף למחסן) תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.
בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ בפסוקים הבאים מוסבר כיצד זה מסתדר מבחינה כלכלית אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ.

איסור הונאה: מכירת שדות לפי שנת היובל

וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, אַל תּוֹנוּ תרמו אִישׁ אֶת אָחִיו.
בְּמִסְפַּר על פי מספר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ!
בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת לפי מספר השנים שבהן אפשר יהיה להרוויח מתבואות השדה יִמְכָּר לָךְ:
לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ,
וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ,
כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת - הוּא מֹכֵר לָךְ.
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ - וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ!
כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם!
וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי, וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ - וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם,
וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח.
וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ - וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ.

ברכת שנת השש

וְכִי תֹאמְרוּ:
מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת? הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ?!
וְצִוִּיתִי אצווה על הברכה לבוא אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם - בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית!
וְעָשָׂת והיא תעשה אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ לאותה השנה, לשמיטה, ולשנה השמינית - שעליה עיקר הדאגה הַשָּׁנִים.
וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם בשנה השביעית והשמינית מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן הישנה (מהשנה השישית) עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת,
עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ של השנה השמינית - תֹּאכְלוּ יָשָׁן.

איסור מכירה לצמיתות

וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת באופן סופי, לנצח (אלא תמיד הקרקעות יחזרו לבעליהן המקורי ביובל),
- כִּי לִי הָאָרֶץ! - כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי עימי!
וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ בשנת היובל, אך יתכן גם בשנת השמיטה לָאָרֶץ. {ס}

גאולת הקרקע ומכירה לפי זמן

אחוזה (קרקע ובית בכפר)
כִּי יָמוּךְ יעשה עני אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ:
וּבָא גֹאֲלוֹ קרוב משפחה שלו הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו!
וְאִישׁ כִּי או איש ש- לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל קרוב משפחה שיש לו אמצעים לקנות את השדה בחזרה,
וְהִשִּׂיגָה אבל בכל זאת הוא עצמו, לאחר זמן מה השיג יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי והשיג מספיק ל גְאֻלָּתוֹ:
וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מספר השנים מִמְכָּרוֹ מאז שנמכר,
וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף המחיר ששולם לו תמורת השדה, לאחר הפחתת שווי התבואות שגדלו בשדה בשנים שלא היה בחזקתו לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ - וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.
וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב מספיק כדי להחזיר את השדה לוֹ:
וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, וְיָצָא בַּיֹּבֵל למרות שלא שילם, ה"ממכר יוצא" כלומר מתבטל וְשָׁב והבעלים המקורי יכול לחזור לַאֲחֻזָּתוֹ לקרקע שהוא "אוחז". {ס}
בית בעיר מוקפת, בערי חצרים ובערי הלויים
וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב בית המיועד לגור בו עִיר חוֹמָה הנמצא בעיר המוקפת חומה,
וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ האפשרות לקנות בחזרה את ביתו עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ,
'יָמִים' במשך שנה שלמה בלבד, וחז"ל לומדים דינים שונים לגבי אופן חישוב השנה לפי הימים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ.
וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה -
וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר (לא) לוֹ לעיר חֹמָה - לַצְּמִיתֻת כלומר שנמכר לצורך כך שיהיה צמוד אל הבעלים ולא למטרת החזרה:
- לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו! - לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל!
וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים ישובים שאינם מבוצרים (כלומר פתוחים) - אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב,
עַל עִם, כמו שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב -
גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא.
וְעָרֵי אבל ערי הַלְוִיִּם:
בָּתֵּי עָרֵי אפילו ערים מוקפות חומה אֲחֻזָּתָם - גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם.
וַאֲשֶׁר וכאשר יִגְאַל יקנה מִן הַלְוִיִּם:
וְיָצָא אז יצא מִמְכַּר בַּיִת הבית הנמכר וְעִיר אשר בעיר אֲחֻזָּתוֹ בַּיֹּבֵל!
- כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם בשבילם זה כמו אחוזה, כמו שדה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם של הלויים לֹא יִמָּכֵר! - כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם. {ס}

עזרה לנזקקים ואיסור ריבית

וְכִי יָמוּךְ יהפך לעני אָחִיךָ וּמָטָה והתמוטטה יָדוֹ עִמָּךְ בסביבתך,
וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ יש להחזיק בו, כלומר לטפל בו (ולפי חז"ל: לתת לו "צדקה" - כספי נדבות)! גֵּר וְתוֹשָׁב גם גר תושב (נוכרי שקיבל עליו שבע מצוות בני נֹח) - וָחַי וכך הוא יחיה עִמָּךְ!
אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית ריבית (נשך מלשון נשיכה, ותרבית מלשון הרבה)!
- וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ! - וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ!
אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ, וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ.
אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם - אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם,
לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן,
לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים. {ס}


איסור השפלת עבד עברי

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר כעבד עברי לָךְ: לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד כעבד כנעני.
כְּשָׂכִיר, כְּתוֹשָׁב כפועל חופשי ואזרח יִהְיֶה עִמָּךְ
- עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ.
וְיָצָא מֵעִמָּךְ בשנת היובל - הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ,
וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב.
כִּי עֲבָדַי הֵם בני ישראל הם עבדיו של ה' (שהרי הוא הציל אותם מלהיות עבדים במצריים, ולכן הפכו לעבדי ה') אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם,
לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד שלא בצנעה ודרך כבוד.
לֹא תִרְדֶּה בוֹ תשעבד אותו בְּפָרֶךְ, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ!
וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ:
מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם... - מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה.
וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם... - מֵהֶם תִּקְנוּ, וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם - אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם,
וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה לרכוש.
וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם - לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה כמו אחוזה,
לְעֹלָם בלי לצאת ביובל בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ,
וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - אִישׁ בְּאָחִיו: לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. {ס}

גאולת עבד של גר

וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב נוכרי תושב בארץ עִמָּךְ,
וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ במקביל לכך שהנוכרי הפך לעשיר, היהודי הפך לעני, וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ,
אוֹ לְעֵקֶר לצאצא של מִשְׁפַּחַת גֵּר.
אַחֲרֵי נִמְכַּר - גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ יש לגאול אותו: אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ.
אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ ,
אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ,
אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל יגאל את עצמו:
וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ - עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל,
וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ - בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר ולא כעבד שגופו מכור יִהְיֶה עִמּוֹ.
אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים עד היובל - לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ את כסף גאולתו מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ.
וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל - וְחִשַּׁב לוֹ - כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ!
כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ, לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ.
וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה, וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל - הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ.
כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים!
- עֲבָדַי הֵם! - אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.