ביאור:ויקרא כב - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא ו | למהדורת הביאור הרגילה) |


סוף פרשת אמור - זהירות הכהנים מטומאה בזמן טיפול בקרבנות, נדרים נדבות, קרבן תודה וטיפול בולדות בהמה שנועדו לקרבן.

זהירות מטומאה בעת הטיפול בקרבנות[עריכה]

פתיח[עריכה]

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, לֵּאמֹר:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו, וְיִנָּזְרוּ ויתרחקו (כאשר הם טמאים, כפי שיפורט להלן) מִקָּדְשֵׁי מלאכול את הקורבנות שמביאים בְנֵי יִשְׂרָאֵל -
וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, אֲשֶׁר והכונה לקודשי בני ישראל אשר... הֵם העם מַקְדִּשִׁים לִי,
אֲנִי יְהוָה לשון שבועה ואזהרה!

פרטי הטהרה הנדרשת מן הכהנים בעת הקירבה לקרבנות (הנגיעה בהן)[עריכה]

אֱמֹר אֲלֵהֶם: לְדֹרֹתֵיכֶם הוראה זו נמשכת בעתיד, ויש להעבירה מדור לדור,
כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה - וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו,
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִלְּפָנַי, - אֲנִי יְהוָה!
אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן - וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב: בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר,
וְהַנֹּגֵעַ וכך גם הנוגע בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁ טומאת מת, אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע.
אוֹ אִישׁ וכך גם האיש אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ,
אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ - לְכֹל טֻמְאָתוֹ טומאת אדם.
נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ באדם שהוגדר לעיל: צרוע, זב, נוגע במת, בשרץ, ובטומאת אדם - וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב,
וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים - כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם.
וּבָא כאשר תשקע הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר,
- וְאַחַר, יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים, כִּי לַחְמוֹ הוּא.
נְבֵלָה וּטְרֵפָה ובכל מקרה, נבילה וטריפה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ - אֲנִי יְהוָה!
וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי - וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא - וּמֵתוּ בוֹ כלומר: עליהם לשמור על כללי הטהרה על מנת שלא ימותו כִּי כאשר יְחַלְּלֻהוּ את משמרתי, כלומר את חוקי הטהרה של המקדש - אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם!!

אכילת קדשים: זרים (שאינם כוהנים) בני משפחה ובני בית לכהנים[עריכה]

וְכָל זָר מי אינו כהן - לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ קרבנות. וחז"ל פירשו: 'תרומה' - מן השדה,
תּוֹשַׁב כֹּהֵן מי שגר בביתו של הכהן (חז"ל פירשו שהכונה לעבד עיברי שנרצע) וְשָׂכִיר שכיר של כהן, פועל של הכהן והכהן אחראי למזונותיו (חז"ל פירשו שהכונה לעבד עברי רגיל) - לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ.
וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ עבד השייך לכהן לגמרי, ואולי הכוונה לאיש או אישה. (חז"ל פירשו שהכונה לעבד כנעני), קִנְיַן כַּסְפּוֹ בגלל שהוא קניין כספו - יכול לאכול. או: השלמה לביטוי יקנה נפש - כלומר: יקנה נפש שיהיה כמו אחד מקנייניו הכספיים האחרים - הוּא אותו "נפש" הקנוי לכהן יֹאכַל בּוֹ,
וִילִיד בֵּיתוֹ בני הכהן. (חז"ל פירשו: בנים שנולדים לעבד כנעני בביתו של הכהן) - הֵם הבנים, או: העבד ובנו יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ.
וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר תינשא לשאינו כהן, הִוא - בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל.
וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ - וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ, מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל, וְכָל זָר אך לא תביא לזרים לֹא יֹאכַל בּוֹ.

קנס על אכילת קודשים בשגגה[עריכה]

וְאִישׁ מי שאינו כהן כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה, וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ ייתן 25% נוסף על ערך הקרן עָלָיו - וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ.
וְלֹא יְחַלְּלוּ והקנס בפסוק הקודם, מטרתו היא שלא ימשיכו לעשות את הטעות הזאת, ולחלל אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
- אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ יתנו בני ישראל לַיהוָה.
וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲו‍ֹן אַשְׁמָה כדי שלא יגרמו לאותם המביאים את הקרבן להשאר עם העוון, שכן לא הוקרב עבורו קרבן כראוי. או פירושו: כדי שלא יגרמו (בכך שאינם משלמים קנס) לכלל בני ישראל לשגות בעקבות חוסר הזהירות, בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם - כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם!! {פ}

קרבן בעקבות נדר וקרבן נדבה[עריכה]

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, לֵּאמֹר:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו, וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:

עולת נדר ועולת נדבה[עריכה]

אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ -
לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם, אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה, לְעֹלָה:
לִרְצֹנְכֶם כדי לרצות את ה' עבורכם. (וחז"ל פירשו: זה חייב לבוא מרצונכם החפשי) -
תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים...
כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם - לֹא תַקְרִיבוּ, כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם.

שלמי נדר ושלמי נדבה[עריכה]

וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה -
לְפַלֵּא להפריש נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה - בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן -
תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן, כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ.
עַוֶּרֶת עיוורון אוֹ שָׁבוּר שיש בו שבר רגל גלוי אוֹ חָרוּץ בעצם בגלוי או בעפעף אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת -
לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיהוָה, וְאִשֶּׁה - לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַיהוָה.
וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ לפי חז"ל: בעל איבר גדול יחסית לאחרים וְקָלוּט לפי חז"ל: שיש לו פרסה לא שסועה - נְדָבָה לפי חז"ל: תרומה לבדק הבית תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ, וּלְנֵדֶר לפי חז"ל: אבל לקרבן - לֹא יֵרָצֶה.
וּמָעוּךְ בעל איבר מעוך (ולפי חז"ל: מעוך אֶשֶך) וְכָתוּת קצוץ - כלומר חֲסר חֵלֶק (ולפי חז"ל: גם זה באשך, וכאן היא נפגמה יותר) וְנָתוּק בעל איבר מדולדל (ולפי חז"ל: באשך עקור ותלוש ממקומו) וְכָרוּת כרות איבר (ולפי חז"ל: באשך שנחתך וחסר) - לֹא תַקְרִיבוּ לַיהוָה, וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ לפי חז"ל: תסרסו - ומסתבר גם על פי הפשט..
וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם - מִכָּל אֵלֶּה מבעלי המומים, למרות שעלולה להיות אי נעימות בכך. ועיין אגדות החורבן בעניין זה. - כִּי מָשְׁחָתָם מומם, קילקולם בָּהֶם
- מוּם בָּם! - לֹא יֵרָצוּ לָכֶם. {ס}


טיפול בבהמות לקרבן: שבוע אצל אמם, הפרדת זמן שחיטת אב ובנו,[עריכה]

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, לֵּאמֹר:
שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז - כִּי יִוָּלֵד:
וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת עִם אִמּוֹ,
וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה - יֵרָצֶה לְקָרְבַּן, אִשֶּׁה, לַיהוָה.
וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה - אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד.

קרבן תודה[עריכה]

וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיהוָה - לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ.
בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, אֲנִי יְהוָה.

סיכום ההוראות המיוחדות לגבי הקרבנות[עריכה]

וּשְׁמַרְתֶּם מִצְו‍ֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם - אֲנִי יְהוָה!
וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי!
וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל -
אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם!
- הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.
אֲנִי יְהוָה! {פ}