ביאור:ויקרא כ - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא כ | למהדורת הביאור הרגילה) |


סוף פרשת קדושים

קדושה והמנעות מאלילים

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

איסורי עבודת אלילים

איסור שרפת הילדים (עבודת המולך)

אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר:
אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל,
אֲשֶׁר יִתֵּן בעבר סברו שלא היתה שריפת ילדים ממש אלא רק טקס, אך שרידי בתי קברות כנעניים ובהם שאריות שרופות של ילדים מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לאליל המכונה מולך ::- מוֹת יוּמָת! עַם הָאָרֶץ תושבי הארץ, וראו הערה בצד - יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן.

הביטוי "עם הארץ" הפך בפי חז"ל לכינוי גנאי להמון הנבער, ומכאן לשפת היידיש וראו ראו פרשת אחרי מות, לעיל וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר, וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר.)
וַאֲנִי? אֶתֵּן אֶת פָּנַי כעסי בָּאִישׁ הַהוּא! וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ!
כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ! לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי?!
וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא? - בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ,
לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ?!
וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ,
וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו אותם עם הארץ - לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם לכאורה אין מדובר בעם ישראל, ויש המפרשים שזהו ניסוח הנמנע מהבעת גנאי על עם ישראל.

איסור העלאה באוב, ידעונים

וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת נשמות המתים המדברים דרך נשים וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים המקיימים משכב מיני עם גופות, או: היודעים את מחשבות המתים לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם?
וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ!

סיכום איסורי עובדי האלילים

וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

דיני קדושה

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם:

איסור קללת הורים

להשלים: סוף פרשת אחרי מות חז"ל מסבירים ששם נאמרו הדברים כ"אזהרה" ואילו כאן לענישה, שכן: "אין עונשין אלא אם כן מזהירין" (להשלים:מקור)

כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ - מוֹת יוּמָת!
- אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל?! דָּמָיו בּוֹ הוא זה שגרם שיישפך דמו, או: נקמת הדם "ששפך" נמחל על ידי שפיכת דמו הממשית!

איסורי עריות (משכב מיני)

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר כלומר, (יש להתייחס לכל איש כחבר קרוב, רֵע. יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ(!) - מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת.
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אֵשֶׁת אָבִיו, עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה - מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם, דְּמֵיהֶם בָּם.
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ - מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם, תֶּבֶל דבר עירבוב שהוא תועבה עָשׂוּ, דְּמֵיהֶם בָּם!
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם, מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח נשא אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ, זִמָּה הִוא - בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן ולפי חז"ל: את השניה משתיהן, כי הראשונה נחשבת לאישתו, וְלֹא תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם!
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה - מוֹת יוּמָת, וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ.
וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ - וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה, מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם!
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ, בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ, וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ, וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ כלומר, תשכב איתו לרצונה? חֶסֶד חרפה מלשון סגינהור. ואולי הכוונה שהם עשו זאת מתוך רגש והתעוררות היצרים הוּא! - וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם: עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה! עֲוֹנוֹ יִשָּׂא!
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה נידה, בדומה למילה זיוה או זיבה, ירידת דם, ואולי מקורו בצליל הכאב המושמע על ידי הכנסת הנשימה בשפתיים ושיניים חשוקות וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ? אֶת מְקֹרָהּ מקור דמיה הֶעֱרָה גילה וְהִיא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ! - וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם.
וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה, כִּי אם אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ.
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ, עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה, חֶטְאָם יִשָּׂאוּ, עֲרִירִים ללא ילדים (ואם היו להם - הילדים ימותו). לפי רש"י עונש כרת שהוזכר לעיל מספר פעמים, כאן פורש שמשמעותו היא ערירות) יָמֻתוּ.
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו, נִדָּה תועבה הִוא, עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה, עֲרִירִים יִהְיוּ.

סיכום ופתיח לאיסור קיום מנהגי האליל של עמי המקום

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם,
וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ.
וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ ומאסתי בָּם.
וָאֹמַר לָכֶם:
אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם,
וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ - אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ!
אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.

הבדלת מאכלים טהורים מטמאים

וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר,
וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא שהגדרתי לכם כטמאים.
וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה, וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי.
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם באחד מהם (לטענתו) רוח של אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי? - מוֹת יוּמָתוּ. - בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם. דְּמֵיהֶם - בָּם! {פ}

<


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.