לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יבמות/פרק שלושה עשר

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שלושה עשר – בית שמאי

[עריכה]

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה א

[עריכה]

מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין ממאנין אלא ארוסות. °בית הלל בית הלל אומרים, יג_אארוסות ונשואות., °בית שמאי בית שמאי אומרים, בבעל. ו°בית הלל בית הלל אומרים, יג_בבבעל וביבם. °בית שמאי בית שמאי אומרים, בפניו. ו°בית הלל בית הלל אומרים, יג_גבפניו ושלא בפניו. °בית שמאי בית שמאי אומרים, בבית דין. ו°בית הלל בית הלל אומרים, יג_דבבית דין ושלא בבית דין. אמרו °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי, יג_הממאנת כל עוד היא קטנה, אפילו ארבעה וחמשה פעמים. אמרו להן °בית שמאי בית שמאי, אין בנות ישראל הבקר. אלא ממאנת, וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותינשא:
גמ’: תמן תנינן, °רבי יהודה בר אבא רבי יהודה בר אבא העיד חמשה דברים. יג_ושממאנין שמלמדים אותם למאן את הקטנות וכ"ו. ועל עדות חולקין? על עיקר עדות חולקין, כך היתה עיקר עדותן. °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין ממאנין אלא ארוסות. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ארוסות ונשואות. וקשיא על ד°בית הלל בית הלל, נישואין התירה לו, וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה כאשתו לכל דבר, ואת אמר הכין שיכולה למאן אף אחר נישואים?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

-----------------------------------דף ע

[עריכה]
ירושלמי מאיר יבמות ע


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ע עמוד א] משלך נתנו לך. בדין היה שלא היו נישואיה נישואין. והן אמרו שיהו נישואיה נשואין, והן אמרו שתמאן בו ותצא. תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין ממאנין אלא ארוסות. °בית הלל בית הלל אומרים, ארוסות ונשואות. מה טעמא ד°בית שמאי בית שמאי? אם אומר את כן, נמצאתה עושה כל הבעילות שבעל בעילת זנות. אמר רבי אבין רבי אבין°, אתיא ד°בית שמאי בית שמאי כרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דתני, רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, אף הפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות, הרי זו בעילת זנות. הדא אמרה, עברה ומיאנה מן הנישואין על ד°בית שמאי בית שמאי, אין מיאוניה מיאונין. נכנסה לחופה ולא נבעלה מה את עבד לה? כארוסה או כנשואה? ארוסה שביהודה שלבו גס בה, מה את עבד לה? כארוסה או כנשואה? נראית שלא למאן כגון שהיתה נשואה של°בית שמאי בית שמאי אינה יכולה למאן, ונתגרשה והתקדשה לאחר , אפילו כן חוזרת וממאנת? נישמעינה מן הדא דתנן, יג_זקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה. והלכה היא והשיאה את עצמה. אפילו כן, חוזרת וממאנת. תנן °בית שמאי בית שמאי אומרים ממאנת בבעל, °בית הלל בית הלל אומרים בבעל וביבם, מה טעמון ד°בית שמאי בית שמאי? בעלה שנישאת לו לרצונה ממאנת. יבמה שנפלה לו על כרחה, אינה ממאנת. מה טעמון ד°בית הלל בית הלל? אם בעיקר היא ממאנת. לא כל שכן ביבם? רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, לדברי °בית הלל בית הלל יג_חממאנת היא ביבם, לעקור זיקת המת לגמרי כאלו הייתה מפותה, להתיר צרה לאביה, וכלה את עצמה לחמיה. רב רב (אמורא)° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, אינה ממאנת ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. האם רב רב (אמורא)° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כ°בית שמאי בית שמאי. ד°בית שמאי בית שמאי אומרים, בבעל אבל לא ביבם? מה אנן קיימין? אם באומרת אי אפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך. כל עמה מודיי שהיא עוקרת. אלא כן אנן קיימין, באומרת, אי אפשי בנישואין סתם. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, כאומרת אי אפשי בנישואיך ולא בנישואי אחיך. רב רב (אמורא)° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, כאומרת אי אפשי בנישואיך, אבל בנישואי אחיך רוצה אני. כך שצרתה נשארת צרת ערווה ואסורה לאביה. מתניתין פליגין על רבי יוחנן רבי יוחנן° שאמר שממאנת היא ביבם, לעקור זיקת המת דתנן, יג_טוכולם כל החמש עשרה נשים אם מתו או מאנו או נתגרשו או שנמצאו איילונית, צרותיהן מותרות. נתגרשו לא הימנו מהבעל בחיו? ודכוותה מאנו הימנו. תני חזקיה חזקיה בן רבי חייא° כן, אם מאנו בחיי הבעל, צרותיהן מותרות. לאחר מיתת הבעל, צרותיהן חולצת ולא מתייבמת. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנייה רבי יודן אבוי דרבי מתנייה°. תפתר, שמתו ולא מאנו. דמתניתא אמרה כוונת המשנה לאמר, יג_יכל היכולה למאן ולא מאנו ומתה. צרתה חולצת ולא מתייבמת. אמר רבי אבודימי רבי אבודימי°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ע עמוד ב] אפילו תימר בקיימת, תיפתר, שאין שם יבם אחר אלא אביה ולכן אף אם תמאן, צרתה אסורה לאביה. שכן בשעה שנפלה ליבום נראת כצרת ביתו. תנן, או שנמצאו איילוניות, צרותיהן מותרות ליבום. כגון אם היה אחיו נשוי לביתו ומת, כשם שביתו פטורה כך צרותיה פטורות. אם הייתה ביתו אילונית צרותיה חיבות. רבי יונה רבי יונה° אמר, ערווה אילונית אינה פוטרת את צרתה, בלבד מן האירוסים. כיוון שלא הכיר בה הרי זה מקח טעות ומעולם לא היתה אשתו אבל מן הנשואים שהכיר בה, הרי היא ככל אישה. וכיוון שהיא ערווה עליו פוטרת צרתה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר אף מן הנישואים. במחזורה תנינה במחזור שני של לימוד חזר ביה רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר ליה רבי פינחס רבי פינחס° ולא כן אלפן רבי אפילו מן הנישואין? אמר ליה והיא קביעא גבך במיסמרה שאי אפשר לשנות? חזרתי בי, אף אתה חזור בך. אמר רבי זעירא רבי זעירא° קומי רבי מנא רבי מנא°. יאות אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° עוד לא יחזור ביה. שערווה אילונית אף מן הנישואין אינה פוטרת צרתה. אמר לו רבי מנא רבי מנא° טוב שרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° חזר בו. אלו בתו מן הנישואין בלא איילונית צרתה אסורה שביתו פוטרת צרתה, מפני שניתוסף לה איילונית צרתה מותרת. ואינה פוטרת צרתה? אלא על כרחך שמדובר מן האירוסים, שכיוון שלא הכיר בה הוי מקח טעות ואינה אשתו. אבל מן הנישואים שהיא אשתו גמורה, כיוון שהיא ערווה, פוטרת צרתה. אמר ליה איילונית כמי שאינה בעולם וכאילו לא נשא ביתו. שהרי אילו שתי יבמות, אחת איילונית ואחת שאינה איילונית. ובא היבם וחלץ לה לאילונית או בא עליה, שמא פטר בחבירתה כלום? יג_יאהוי איילונית כמי שאינה בעולם: תנן, בתו וכ”ו. וכולם אם מתו או מיאנו וכ”ו, ובתו ממאנת? אם אביה השיא אותה איך יוצא במיאון ולא נישואי תורה? הן דכתיב (דברים כי תצא כב טז) את בתי נתתי לאיש הזה. אמר רבי הונא רב הונא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. תיפתר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה, שהיא כיתומה בחיי אביה. תנן שאין את יכול לומר בחמותו שתמאן שכיוון שיש לה בת ודאי אינה קטנה. רבי אחא בר חיננא רבי אחא בר חיננא° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. זאת אומרת שאין קטנה יולדת. דאי לא כן, אלא שהקטנה יולדת, למה אמרה המשנה שאין את יכול לומר בחמותו? הרי אף בחמותו יש אפשרות שתמאן בבעלה, ותתיר צרתה לחתנה. כלתו של °רבי ישמעאל רבי ישמעאל מיאנה ובנה על כתיפה. תנן ו°בית הלל בית הלל אומרים ממאנת בבעל וביבם. אמר רב המנונא רב המנונא° בשם אסי רבי אסי°. ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא. ועשה בה אחד מהן מאמר. ואומרים °בית הלל בית הלל שתמאן במאמרו, ותינשא לשוק או תמאן במאמרו ותינשא לאחיו? תיפתר באומרת אי אפשי בך, אבל בנשואי ראשון רוצה היא. רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר בשם °רבי שמעון בן יוסינא רבי שמעון בן יוסינא שאמר בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא. ועשה בה אחד מהן מאמר, ואומרים °בית הלל בית הלל שתמאן למאמרו ותינשא לאחיו. ותמאן במאמרו ובקידושין הראשונים ותינשא לשוק? תיפתר בשהשיאה אביה והן נישואי תורה. תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים, בפניו. ו°בית הלל בית הלל אומרים, בפניו ושלא בפניו. אמרו °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי. מעשה באשתו של פישון הגמל, שמיאנו לה חכמים שלא בפניה. אמרו להן °בית שמאי בית שמאי. משם ראייה? לפי שמדד בכפישה שהיה מפסיד נכסי מלוג שלה. לפיכך מדדו לו חכמים בכפישה. וקשיא אילו העושה דבר שלא כשורה. שמא מתירין ערוה שלו? אמר רב חסדא רב חסדא° הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנישואין על ד°בית שמאי בית שמאי מיאוניה מיאונין. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי חייה בר אשי רב חייא בר אשי°. מעשה בתינוקת שירדה לכבס בנהר. אמרו לה, הא ארוסיך איעבר, אמרה תלך אמה ותינשא לו. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו, אין מיאון גדול מזה. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. מעשה בתינוקת שנכנסה ליטול פשתן מן הפשתני. אמרין לה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

7 יג_ז מיי' פ י"א מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ה סעיף א', סמ"ג עשין נ:

8 יג_ח מיי' פ י"א מהל' גירושין הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ה סעיף י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף י"ד, סמ"ג עשין נ:

9 יג_ט מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ז', סמ"ג עשין מח, סמ"ג עשין נא:

10 יג_י מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ז', סמ"ג עשין נא:


[ע"ב]

11 יג_יא מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ב סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ט', סמ"ג עשין נא:


-----------------------------------דף עא

[עריכה]
ירושלמי מאיר יבמות עא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עא עמוד א] הא ארוסיך איעבר. אמרה תלך אמה ותינשא לו. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו, אין מיאון גדול מזה. תני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אפילו לא נכנסה אלא ליטול חפץ מן החנווני ואמרה, אי איפשי בפלוני בעלי, אין מיאון גדול מזה. אף שאמרה מפני כעס רגעי שמטריח אותה לשרתו. תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים, בבית דין. ו°בית הלל בית הלל אומרים, בבית דין ושלא בבית דין. ובית דין יושבין במיאונין? לא כן תני, ברח מן שלש והידבק בשלש. יג_יבהידבק בחליצה. ובהיתר נדרים. ובהבאת שלום. יג_יגוברח מן המיאונין. ומלהיות ערב. ומלהיות בעל פיקדון. אמר רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° לית שמה פיקדון אלא פוק-דון, שגורם לתביעות בדין. מנין שצריך להתרחק מלהיות ערב? אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° כתיב (משלי ו', א') בני אם ערבת לרעך אם תקעתה לזר כפיך עשה זאת והנצל לך התרפס ורהב רעך. ואיך אמרתה שממאנת בבית דין וכי בית דין יושבין במיאונין? תיפתר דהויין עסוקין במילה חורי, ואתא עובדא קומיהון  שהיו ב"ד עסוקים בדבר אחר ובא מקרה של מיאון לפניהם. תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא. הרי ל°בית שמאי בית שמאי מן הנישואין אינה יכולה למאן. אז למה צריכה להמתין עד שתגדיל? תמאן ותינשא? כיני מתניתא  כך כוונת המשנה ותמאן בו ותינשא, הא תתארס לא. ואם ממתינה עד שתגדיל למה שלא תתארס? הרי אינה יכולה למאמן משתגדיל. הדא אמרה, עברה ומיאנה מן הנישואין על ד°בית שמאי בית שמאי, מיאוניה מיאונין. ולכן אפילו רוצה להינשא צריכה להמתין עד שתגדיל. רבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי תנחום בר חייה רבי תנחום בריה דרבי חייא°. למה אמרו °בית שמאי בית שמאי שממאנת מן האירוסים ואינה ממאנת מהנישואין? לפי שקול יוצא לנשואה, ואין קול יוצא לארוסה. שיכולה היא אשה להטמין עצמה ולומר לא נתארסתי, ואינה יכולה להטמין עצמה ולומר לא נשאתי, ונראת כאשת איש שיוצאה בלא גט

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה ב

[עריכה]

מתני’: אי זו היא קטנה שהיא צריכה למאן? כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה. יג_ידהשיאוה שלא מדעתה, אינה צריכה למאן. °רבי חנניה בן אנטיגנס רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, יג_טוכל תינוקת שאינה יכולה לשמור את קידושיה, אינה צריכה למאן. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, אין מעשה קטנה אלא כמפותה. לכן אם הייתה בת ישראל לכהן, לא תאכל בתרומה. בת כהן לישראל, תאכל בתרומה:
גמ’: אי זהו לדעתה? עבד לה גנון חופה ומלבשין לה קוזמירין בגדי כלה ותכשיטים ומדכרין לה גבר. אי זהו שלא לדעתה? עבד לה גנון בגדי כלה ותכשיטים ומלבשין לה קוזמירין בגדי כלה ותכשיטים ולא מדכרין לה גבר. תנן, °רבי חנניה בן אנטיגנס רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, כל תינוקת שאינה יכולה לשמור את קידושיה, אינה צריכה למאן. מה חלוקין על °רבי חנניה בן אנטיגנס רבי חנינא בן אנטיגנוס? מן מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אי זו היא קטנה שהיא צריכה להתגרש? יג_טזכל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו, והיא מוציאה אותו לאחר זמן. אבל קדם אף שיודעת לשמור קדושיה צריכה מיאון. הדא אמרה, חלוקין על °רבי חנניה בן אנטיגנס רבי חנינא בן אנטיגנוס. תנן, °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אומר, אין מעשה קטנה כלום. אינו זכאי, לא במציאתה, ולא במעשה ידיה, ולא בהפר נדריה. כאילו שאינה אשתו לכל דבר, אלא שהיא צריכה ממנו מיאונין. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפר נדריה, כאילו היא אשתו לכל דבר, אלא שהיא יוצאה הימנו במיאון. אמר °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, חיזרתי על כל מידות חכמים, ולא מצאתי אדם שמידתו שוה בקטנה, חוץ ממידות °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שלכל הדינים הרי היא כמפותה, אלא שהוא אמר שהיא צריכה ממנו מיאונין. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, מעשה באמו של °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שהיתה דוחקת בו לשאת את בת אחותו. והיה אומר לה, בתי לכי הינשאי לאחר, בתי לכי הינשאי. עד שאמרה לו, הרי אני שפחה לך לרחוץ רגלי עבדי אדוני. אף על פי כן כנסה ולא הכירה עד שהביאה שתי שערות. כיוון שסבר שאין מעשה קטנה כלום ואסור לשחק בתינוקות. על דעתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, מהו שתמאן בו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עא עמוד ב] ותיטול קנס ממנו על מה שבא עליה קדם שמיאנה כדין אונס ומפתה? על דעתיה ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, מהו שתמאן בו ותיטול קנס מאחר אם הייתה בתולה כאילו מעולם לא נשאה? מהו שתמאן בו ותעקור גיטה חללה וממזרת? כגון שהיתה נשואה לאחד וגרשה, והלכה ונשאה לכהן ונתחללה, וגרשה וחזרה לראשון. או שזנתה והולידה ממזר ומיאנה בו. האם עוקרת את הכל כאילו לא היתה נשואה מעולם. חכמים תקנו שבת ניזונת מנכסי אביה עד שתנשא. רבי יצחק רבי יצחק° שאל מהו שתמאן בו ותחזיר למזונות אביה? פשיטא שאינה חוזרת למזונות בעלה אם נשאה ומת בעלה והלכה ונשאה לאחר ומיאנה בו. שכן הוא כותב לה, ואת תהויין יתבא בביתי ומיתזנת מן ניכסי. ולית היא ביתה  את תשבי בביתי ותזוני מנכסי ואין היא בביתו שהרי נשאה לאחר . לא צורכה דא אלא השאלה שנשארה. מהו שתמאן בו ותחזור למזונות אביה? תנן, קטן שלא הביא שתי שערות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, תרומתו תרומה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה. תני בשם °רבי מאיר רבי מאיר. לעולם אין תרומתו תרומה, עד שיביא שתי שערות לא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שקטן תורם, ולא כפי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שמשהגיעה לעונת נדרים יכול לתרום מאי טעמא? אמר רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° בשם רבנן מדכתיב (במדבר קרח יח לב) ולא תשאו עליו חטא. את שהוא בנשיאת עון, תורם. ואת שאינו בנשיאת עון, אינו תורם. התיבון. הרי גוי אינו בנשיאת עון ותורם? רב יודה רב יודה° אמר בשם רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° מדכתיב, ונחשב לכם תרומתכם (במדבר קרח יח כז)). את שכתוב בו מחשבה, תורם. ואת שאין כתוב בו מחשבה כמו חרש שוטה וקטן, אינו תורם. התיבון. הרי גוי שאין כתיב בו מחשבה, ותורם? דתני רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°, עובדי כוכבים ומזלות אין להן מחשבה להכשר מים לטמאה? תמן להכשיר. וכאן לתרומה. תנן, חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש והשוטה והקטן. וכ”ו קטן שלא הביא שתי שערות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, תרומתו תרומה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה. רבי אחא רב אחא° ורבי חיננא רבי חיננא° אמרו בשם רב כהנא רב כהנא°. תנא קמא שסובר שקטן אפילו כשהגיע לעונת נדרים אינו תורם, סובר שדין מופלא הסמוך לאיש, הוא מדרבנן, ואינו תורם בשל תורה, ואינו מקדיש, שמי שאינו תורם אינו מקדיש. ולמה לא אמר גם את ההפך, יג_יזשמי שתורם יג_יחמקדיש? בגין ד°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר, תורם ואינו מקדיש. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. אפילו לתנא קמא דאמר שאינו תורם, מקדיש. שדין מופלא הסמוך לאיש, הוא מדאוריתא, ומיעט הכתוב שאין תרומתו תרומה מדכתיב מאת כל איש אשר ידבנו ליבו. ומהו מקדיש? עולה ושלמים שהם באים בנדר ובנדבה. להביא חטאת חלב אינו יכול, שאין לו חטאת חלב. חטאת דם אינו יכול, שאין לו חטאת דם. מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת? מאחר שהוא חובה, אינו מביא. או יג_יטמאחר שהוא מטמא בהן, מביא?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

12 יג_יב מיי' פ"י מהל' גירושין הלכה ט"ז:

13 יג_יג מיי' פ"י מהל' גירושין הלכה ט"ז:

14 יג_יד מיי' פ ד' מהל' אישות הלכה ז', מיי' פ י"א מהל' גירושין הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ג סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ה סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ה סעיף ב', סמ"ג עשין מח:

15 יג_טו מיי' פ ד' מהל' אישות הלכה ז', מיי' פ י"א מהל' גירושין הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ג סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ה סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ה סעיף ב', סמ"ג עשין מח:

16 יג_טז מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ו', סמ"ג עשין נ:


[ע"ב]

17 יג_יז מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ה', מיי' פי"א מהל' נדרים הלכה ד':

18 יג_יח מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ה', מיי' פי"א מהל' נדרים הלכה ד':

19 יג_יט מיי' פ"ט מהל' טומאת צרעת הלכה א', מיי' פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ד':


-----------------------------------דף עב

[עריכה]
ירושלמי מאיר יבמות עב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עב עמוד א] פשיטא לך שהוא מביא. שמאחר שהוא נטמא, ודאי שיוכל להיטהר . מהו שיעשה בהן שליח לאחרים? מאחר שהוא מטמא בהן, הוא נעשה בהן שליח? או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים, שקטן אינו בר שליחות, אינו נעשה בהן שליח? התיב רבי יודן רבי יודן°. הרי יש לו טבל דבר תורה ואף על פי כן אינו פוטר טיבלו דבר תורה? ואף כאן אף על פי שהוא מטמא בהן בזיבה וצרעת, אינו נעשה שליח. מהו שיביא ביכורין? כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, ביכורים הוקשו לקדשי הגבול תרומה, אינו מביא כפי שאינו תורם. כרבנן דאינון אמרין יג_כדביכורים הקשו לקדשי המקדש מביא כמו שיכול להקדיש. מהו שיביא חגיגה? מאחר שהיא חובה, אינו מביא. או מאחר שהוא יג_כאמשנה אותה לשם שלמים, מביא. מהו שיביא פסח? מאחר שהוא חובה אין מביא או מאחר דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בשם דרבי יודן נשיאה רבי יהודה נשיאה°, יג_כבמביא הוא אדם פסח בשאר ימות השנה ומשנהו לשם שלמים, מביא. מהו שיביא מעשר בהמה? אין יסבר כ°רבי מאיר רבי מאיר ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר כתיב (במדבר קרח יח כח) מכל מעשרותיכם הוקשו כל המעשרות זה לזה. כשם שאינו מביא מעשר דגן, כך אינו מביא מעשר בהמה. מהו שיעשה תמורה? אין יסבר כ°רבי מאיר רבי מאיר דאמר כתיב (במדבר קרח יח כח) מכל מעשרותיכם הוקשו כל המעשרות זה לזה, כשם שאינו מביא מעשר דגן, כך אינו מביא מעשר בהמה. כשם שאינו מביא מעשר בהמה, כך אינו עושה תמורה. ניחא שאינו עושה תמורה במעשר בהמה, בשאר קדשים מנין? כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, מעשר בהמה בכלל כל הקדשים שעושים תמורה הייתה, ולמה יצאת מעשר בהמה שאינו עושה תמורה? ללמד על כל הקדשים. כשם שבמעשר בהמה אין קטן ממיר, כך בשאר הקדשים אינו ממיר . כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה. כשם שאינו מביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה במעשר בהמה. כשם שאינו עושה תמורה במעשר בהמה, כך אינו עושה תמורה בכל הקדשים. מהו שיהו גדולים חייבין על קדשיו אם שחטו אותם בחוץ. כהנא אמר, אין חייבין על קדשיו בחוץ. דמופלא סמוך לאיש דרבנן ומה שהקדיש אינו קדשים מהתורה. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, חייבין על קדשיו בחוץ דמופלא סמוך לאיש דאוריתא. והדא דכהנא, פליגא על ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אמר מופלא סמוך לאיש תורם. נמצא פוטר טיבלו דבר תורה ותימר אכן דמופלא סמוך לאיש דרבנן? סבר כמאן דאמר יג_כגמאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות: וקשיא דרבי יוחנן רבי יוחנן°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עב עמוד ב] על ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שאמר שמפר נדריה. נישואיה דרבנן. הפר נדריה תורה, ואת אמר הכין שמפר נדריה? אמר רבי זעירא רבי זעירא° לית כאן הפר נדרים מן הדא דהקשה רבי יוחנן רבי יוחנן° על הדא ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. רבי ניסא רבי ניסא° שאל, למה לא נגרוס מפר נדריה ויהי כן ונעמיד שמדובר באסורות שאמרה חפץ זה אסור עלי שעל דעת רבי יוחנן רבי יוחנן° זה נדר מדרבנן, שמדאוריתא צריך שיקדיש או יאמר זה כזה. דהא רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אין לוקין על האסורות. וכיוון שזה רק מדרבנן הבעל יכול להפר לה אף שקידושיו מדרבנן? עונת נדרים זה שנה לפני גדלות, י”א לקטנה ובשנת י”ב לקטן. הוי ההיא דתנינן תמן, קודם לזמן הזה היינו קדם שנת י”א לקטנה ושנת י”ב לקטן אף על פי שאמרו יג_כדיודעין אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו, אין נדריהן נדרים ואין הקדישן הקדש. לאחר הזמן הזה שנת י”ב לקטנה ושנת י”ג לקטן אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו, נדריהן נדרים והקדישן הקדש. והדא מתניתא מאי? על דעתיה דכהנא שאמר שהדין של הקדש תלוי בדין של תרומה, אז כמו שיש מחלוקת בתרומה כך הקדש במחלוקת. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, שאמרו שאפילו מי שסובר שאין תרומה לקטן יש הקדש לקטן דברי הכל

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה ג

[עריכה]

מתני’: °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר, כל עכבה שהיא מן האיש שהוא מוציא אותה, כאילו היא אשתו. וכל עכבה שאינה מן האיש, כאילו אינה אשתו:
גמ’: תני °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר, כל עכבה שהיא מן האיש שהוא מוציא אותה, כאלו שהיא אשתו, כשהוציאה בגט אסור בקרובותיה ואסורה לכהונה ואם נשאת לאחר אסורה לחזור לו. ושאינו מן האיש כאילו שאינה אשתו, במיאונים שהיא מיאנה בו

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה ד

[עריכה]

מתני’: יג_כההממאנת באיש, הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, ולא פסלה מן הכהונה. נתן לה גט, הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו, ופסלה מן הכהונה. נתן לה גט והחזירה מיאנה בו, ונישאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה. מותרת לחזור לו. מיאנה בו, והחזירה ונתן לה גט. ונישאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה. אסורה לחזור לו. זה הכלל, גט אחר מיאון, אסורה לחזור לו. מיאון אחר גט, מותרת לחזור לו:
גמ’: תנן, נתן לה גט, הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו, ופסלה מן הכהונה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°, אין בה משום זיהום כהונה. ואין בית דין מזהמין אותה, שאין זה איסור תורה אלא חומרה דרבנן ובדיעבד אם נשאת לא נפסלת

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה ה

[עריכה]

מתני’: הממאנת באיש, ונישאת לאחר וגירשה. לאחר, ומיאנה בו. לאחר, וגירשה. לאחר, ומיאנה בו. כל שיצאת ממנו בגט, אסורה לחזור לו. במיאון, מותרת לחזור לו:
גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°, אין בה אלא משום זיהום כהונה, ואין בית דין מזהמין אותה שאין זה איסור תורה אלא חומרה דרבנן ובדיעבד אם נשאת לא נפסלת. תנן כל שיצאת ממנו בגט, אסורה לחזור לו. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, והוא שיהא הגט בסוף

-----------------------------------דף עג

[עריכה]
ירושלמי מאיר יבמות עג


ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה ו

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עג עמוד א] מתני’: יג_כוהמגרש את האשה והחזירה בלא שנשאה לאחר, מותרת ליבם. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אוסר. יג_כזוכן המגרש את היתומה והחזירה, מותרת ליבם. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אוסר. יג_כחקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה, הרי היא כיתומה בחיי האב. החזירה, אסורה ליבם. ומודין חכמים ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בזמן שגירשה קטנה והחזירה קטנה. מפני שהיו גירושיה גירושין גמורין, ולא היתה חזרתה גמורה. אבל אם גירשה קטנה, והחזירה גדולה. או שגידלה תחתיו, מותרת ליבם:
גמ’: תנן, המגרש את האשה והחזירה בלא שנשאה לאחר, מותרת ליבם. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אוסר . מאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? מפני שעמדה עליו באיסור שעה אחת כשהיתה מגורשת. תנן, מודין חכמים ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה, שהיא כיתומה בחיי אביה קידושיה וגירושיה הראשונים תורה. חזרתה אינה תורה. צרתה מהו? רב רב (אמורא)° אמר צרתה אסורה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר צרתה אסורה. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, צרתה מותרת. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, חוזרתי בין על רבנן דהכא בין על רבנן דתמן, לא אשכחית בר נש דכוותי, אלא רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, דו אמר צרתה מותרת. רב המנונא רב המנונא° הוה יתיב קומי רב אדא בר אחוה רב אדא בר אחוה°, אמר צרתה מהו? אמר ליה, מותר. אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, מסתברא כמאן דאמר יג_כטצרתה מותרת. ברם כמאן דאמר צרתה אסורה קשה. שממה נפשך צריכה להיות מותרת. שהרי צד שקנה בה מדרבנן, כנגדו התיר בצרתה, שהרי בטל ממנה שם גרושת אחיו. וצד שלא קנה בה, כנגדו התיר בצרה שהרי אינה אשתו ואינה צרתה. אמר רבי שמי רבי שמי°, וכי יש מה נפשך בעריות? מהו כדון למה צרתה אסורה? כל יבמה שאין כולה לחוץ וכאן הרי יש צד שהיא אשתו מדרבנן, צד הקנוי שבה נידון משום ערוה, וערוה פוטרת צרתה.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עג עמוד ב] |||לא גורסים קטע זה|||דרבי יודן רבי יודן° בעי כמה דאת אמר תמן ויחלוץ צד הקנוי שבה ויפטור צרתה. אף הכא ויחלוץ צד הקנוי שבקטנה ויכניס צרתה. עד דאת מקשי ליה על דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° קשייתה על ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ליתני יכול למיקשי לה על ד°רבי אליעזר. רבי אליעזר. ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שמתימ°בית שמאי בית שמאי ו°בית שמאי בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות:

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה ז

[עריכה]

מתני’: יג_לשני אחים נשואין לשתי יתומות קטנות מת בעלה של אחת מהן תצא משום אחות אשה וכן שתי חרשות. גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה תצא משום אחות אשה מת בעלה של גדולה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר יג_לאמלמדין את הקטנה שתמאן בו °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה:
מתני’: תנן שתי יתומות קטנות וכ”ו וכן שתי חרשות. מאי טעמא? כקיניינה של זו כן קניינה של זו. וכקניינה של זו כן קניינה של זו שהרי שתיהן קטנות או חרשות. ולא תנינן במתניתין מה הדין בקטנה וחרשת אבל בבריתא תני. דתני רבי חייה רבי חייא רבה° קטנה וחרשת. מת בעל הקטנה בעל החרשת מוציאה בגט והקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ. ותחלוץ מיד? לית יכיל בגין ד°רבי מאיר רבי מאיר. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה שמא תמצא איילונית תנן התם, מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות או שתי חרשות ומת, ביאתה וחליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה. ששתי הקטנות שוות בקניינן, וצד הפטור שבה יפטור את הצד הקנוי שבשניה וכן להפך. הגמרא מעמידה את המשנה הזו כ°רבי מאיר רבי מאיר ואף על פי כן חולצין לקטנה ולא חוששים שמא תמצא אילונית ולא צריכה להמתין רבי יודן רבי יודן° בעי, כמה דאת אמר תמן, ויחלוץ צד הקנוי שבה ויפטור צרתה. אף הכא, ויחלוץ צד הקנוי שבקטנה ויכניס צרתה מיד ולמה צריך להמתין שתגדל? עד דאת מקשי ליה על דרבנן, קשייתה על ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. הרי ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בגדולה וקטנה מלמדים את הקטנה שתמאן. ולמה כאן בקטנה וחרשת לא ילמדו אותה שתמאן ויכנוס צרתה? לית אני יכול למיקשי לה על ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שמותי. ובית °שמאי שמאי הזקן אומרים אין ממאנין אלא ארוסות וממאנת בבעל אבל לא ביבם, והכא ביבם עסקינן. מת בעל החרשת. בעל הקטנה מוציאה בגט. והחרשת אסורה איסור עולם שהרי אין חליצה בחרשת. עבר ובא על החרשת, יוציא בגט והותרה. כההיא דאמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, מפני תקנתה שאף שעשה שלא כדין, רבנן לא גזרו כדי שלא תשאר אסורה לעולם.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

26 יג_כו מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ב, מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ט"ז, סמ"ג עשין נא:

27 יג_כז מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ב, מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ט"ז, סמ"ג עשין נא:

28 יג_כח מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ט"ז, סמ"ג עשין נא:

29 יג_כט מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ט"ז, סמ"ג עשין נא:


[ע"ב]

30 יג_ל מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף ט', סמ"ג עשין נא:

31 יג_לא טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף י"א:


-----------------------------------דף עד

[עריכה]
ירושלמי מאיר יבמות עד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עד עמוד א] תנן, °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, אם מיאנה, מיאנה. ואם לאו, תמתין עד שתגדיל, ותצא הלזו משום אחות אשה. כיני מתניתא  כך כוונת המשנה, והקטנה תמתין עד שתגדיל, ותגיע לפרקה ותינשא תבעל ותהיה אשתו מדאוריתא. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לית כאן תינשא, אלא תתארס. שלא חייב לבא עליה, אלא די אם יקדש אותה משתגדיל. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, זו דברי °רבן גמליאל רבן גמליאל. דאמר המקדש אחות יבמתו, נפטרה יבמתו מן החליצה ומן היבום אף שקדמה זיקה. הוי ההיא דתנינן תמן, שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך מעשה, דלא כ°רבן גמליאל רבן גמליאל. שלדעתו יכול לשאת מיד, ואין צורך להמתין. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אמר קומי רבי זעירה רבי זעירא°, אמר מנחם מנחם° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאם מיאנה מיאנה. הרי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, מלמדין את הקטנה שתמאן בו, ואת אמר הכין שרק אם מיאנו מיאנו? רבי זעירה רבי זעירא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שאם מיאנה מיאנה. הרי °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו, ואת אמר הכין? רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כ°רבן גמליאל רבן גמליאל ומודה °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ל°רבן גמליאל רבן גמליאל שאם מיאנה מיאנה. ואם לאו, תמתין עד שתגדיל. ואם לאו, מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה.

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה ח

[עריכה]

מתני’: יג_לבמי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת. ביאתה או חליצתה של אחת מהן, פוטרת צרתה. וכן שתי חרשות. יג_לגקטנה וחרשת. אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה:
גמ’: מאי טעמא? כקניינה של זו כן קניינה של זו. וכקניינה של זו כן קניינה של זו. תנן, קטנה וחרשת. אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה שהקטנה או קנויה או אינה קנויה והחרשת קנויה ומשוירת. כיצד הוא עושה? אמר רב חייה בר אשי רב חייא בר אשי° בשם רב רב (אמורא)°, כונס את החרשת ומוציאה בגט. והקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ. ותחלוץ מיד? לית יכיל, בגין ד°רבי מאיר רבי מאיר. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית. ואם בא על הקטנה, מוציאה בגט. והחרשת אסורה איסור עולם שאינה יכולה לחלוץ. עבר ובא על החרשת, מוציאה בגט, והותרה. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, מפני תקנתה. שאף שעשה שלא כדין, רבנן לא גזרו כדי שלא תישאר אסורה לעולם רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° בעי קומי רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, אם מפני תקנתה, כמה דתימר תמן, כששתיהן קטנות או שתיהן חרשות, יחלוץ צד הקנוי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עד עמוד ב] שבה ויפטור צרתה. אמר אוף הכא ויחלוץ צד הקנוי שבקטנה, ויכניס את החרשת? אמר ליה, כן אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, לא מצינו שתי יבמות, אחת חולצת ואחת מתייבמת. ומצינו שתי יבמות אחת חולצת ואחת יוצאת בגט? אמר ליה, מצינו חליצה לזו וגט לזו הוי כההיא מצאנו דבר כזה דתנינן תמן, יג_לדמאמר לזה וחלץ לזה, הראשונה צריכה גט

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה ט

[עריכה]

מתני’: יג_להפיקחת וחרשת. ביאת הפיקחת, פוטרת את החרשת. אין ביאת החרשת, פוטרת את הפיקחת:
גמ’: פיקחת וחרשת. ביאת הפיקחת, פוטרת את החרשת. אין ביאת החרשת, פוטרת את הפיקחת, אלא פוסלת את הפיקחת. שאם בא על החרשת אסור ליבם את הפיקחת

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה י

[עריכה]

מתני’: יג_לוגדולה וקטנה. ביאת הגדולה פוטרת את הקטנה, ואין ביאת הקטנה פוטרת את הגדולה:
גמ’: גדולה וקטנה. ביאת גדולה, פוטרת את הקטנה. ואין ביאת הקטנה פוטרת את הגדולה אלא פוסלת את הגדולה. שאם בא על הקטנה אסור ליבם את הגדולה

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה יא

[עריכה]

מתני’: מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת. בא היבם על הראשונה, וחזר ובא על השנייה. או שבא אחיו על השנייה. יג_לזלא פסל את הראשונה. יג_לחוכן שתי חרשות. קטנה וחרשת. יג_לטבא היבם על הקטנה, וחזר ובא על החרשת. או שבא אחיו על החרשת. לא פסל את הקטנה. כיוון שקטנה או קנויה או אינה קנויה. וממה נפשך אם קטנה קנויה, אין ביאת החרשת כלום. ואם קטנה אינה קנויה, הרי גם לראשון שמת לא הייתה קנויה והיא סתם פנויה. יג_מבא היבם על החרשת. וחזר ובא על הקטנה. או שבא אחיו על הקטנה. פסל את החרשת: שחרשת קנויה ומשוירת, וקטנה או קנויה או אינה קנויה. ועל הצד שהיא קנויה פוסלת את החרשת
גמ’: תנן, בא היבם על החרשת. וחזר ובא על הקטנה. או שבא אחיו על הקטנה. פסל את החרשת. אפילו לא בא על הקטנה, פוסל את החרשת. שהרי חרשת קנויה ומשוירת, ואילו קטנה או קנויה או אינה קנויה. ועל הצד שהיא קנויה, חייב לחלוץ או ליבם אותה ולא את החרשת. כוונת המשנה שאילו לא היה בא על הקטנה ומתה, היה מותר בחרשת. ועכשיו שבא עליה, אפילו מתה, פסל את החרשת

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה יב

[עריכה]

מתני’: יג_מאפיקחת וחרשת. בא היבם על הפיקחת, וחזר ובא על החרשת. או שבא אחיו על החרשת. לא פסל את הפיקחת. בא היבם על החרשת, וחזר ובא על הפיקחת. או שבא אחיו על הפיקחת פסל את החרשת:
גמ’: אפילו לא בא על הפיקחת, פוסל את החרשת. שהרי החרשת זה רק מדרבנן, וחייב לחלוץ או ליבם לפיקחת והחרשת אסורה לו. כוונת המשנה שאילו לא היה בא על הפיקחת ומתה, היה מותר בחרשת. ועכשיו שבא עליה, אפי' מתה פסל את החרשת

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה יג

[עריכה]

מתני’: יג_מבגדולה וקטנה בא היבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה לא פסל את הגדולה. בא היבם על הקטנה וחזר ובא על הגדולה. או שבא אחיו על הגדולה. פסל את הקטנה. °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אומר, יג_מגמלמדין את הקטנה שתמאן בו:
גמ’: אפילו לא בא על הגדולה, פסל את הקטנה. שהרי קטנה זה רק מדרבנן, וחייב לחלוץ או ליבם לגדולה והקטנה אסורה לו. כוונת המשנה שאילו לא היה בא על הגדולה ומתה, היה מותר בקטנה. ועכשיו שבא עליה, אפילו מתה, פסל את הקטנה. תנן, יבם קטן שבא על יבמה קטנה, יגדלו זה עם זה. לשעבר, הא בתחילה לא ייבם. מאי טעמא? רבי מנא רבי מנא° אמר לה סתם, אמר רבי יצחק בריה דרבי חייה רבי יצחק בריה דרבי חייה° רובה בשם דרבי יוחנן רבי יוחנן°, ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה, שמא תימצא איילונית

ירושלמי יבמות, פרק יג, הלכה יד

[עריכה]

מתני’: יג_מדיבם קטן שבא על יבמה קטנה, יגדלו זה עם זה. בא על יבמה גדולה, תגדלנו שאינו יכול לגרש. יג_מההיבמה שאמרה בתוך שלשים יום

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

32 יג_לב מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ב', סמ"ג עשין נ:

33 יג_לג טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף א':


[ע"ב]

34 יג_לד מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ו':

35 יג_לה מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ה, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ד':

36 יג_לו מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ה, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ד':

37 יג_לז מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ו', סמ"ג עשין נא:

38 יג_לח מיי' פ ה' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ו', סמ"ג עשין נא:

39 יג_לט טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ח':

40 יג_מ טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ח':

41 יג_מא טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף ט':

42 יג_מב טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף י':

43 יג_מג טור ושו"ע אה"ע סי' קע"א סעיף י':

44 יג_מד מיי' פ א' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף ה', סמ"ג עשין נא:

45 יג_מה מיי' פ ב' מהל' יבום וחליצה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף ו', סמ"ג עשין נא:


-----------------------------------דף עה

[עריכה]
ירושלמי מאיר יבמות עה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עה עמוד א] לא נבעלתי. כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום. מבקשין ממנו שיחלוץ לה. בזמן שהוא מודה, אפילו לאחר שנים עשר חדש כופין אותו שיחלוץ לה. יג_מוהנודרת הנייה מיבמה בחיי בעלה. כופין אותו עד שיחלוץ לה. לאחר מיתת בעלה. מבקשין ממנו שיחלוץ לה. אם נתכוונה לכך להפקיעה ממנו את היכולת ליבמה, אפילו בחיי בעלה, מבקשין ממנו שיחלוץ לה:
גמ’: טענת בתולים, עד שלשים. יום דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, מיד. מה אנן קיימין? אם בשבעל, פשיטא שמיד. ואם בידוע שלא בעל, אפילו לאחר כמה. אלא כן אנן קיימין, בסתם. °רבי מאיר רבי מאיר אמר, חזקה אדם מעמיד עצמו שלשים יום. ורבנין אמרין, אין אדם מעמיד אפילו יום אחד. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי, מהו שיהא נאמן לומר על ד°רבי מאיר רבי מאיר העמדתי עצמי שלשים יום בשביל לעשות הוולד שתוקי. האם כמו שנאמן להפסיד את אשתו כתובתה, כך נאמן לפסול את בנו שלא ירש אותו? נישמעינה מן הדא דתנן, היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי. כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום, מבקשין ממנו לחלוץ לה. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, לא שנו אלא אצלה, שהיא נאמנת על עצמה ואסורה לשוק אף שנתן לה גט עד שיחלוץ לה, הא יג_מזאצל צרתה לא. כמה דתימר תמן, לא הכל ממנה לחוב לצרתה. אף הכא, לא הכל ממנו לחוב לבנו. כהדא, יג_מחהוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי. אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי. לא הכל ממנו. שכבר משעה הראשונה אמר בעלתי. אבל אם אמר משעה הראשונה לא בעלתי. אף שחזקה אין אדם מעמיד עצמו שלושים יום, שניהן יכולין לעקור חזקה. תנן היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי. כופין אותו שיחלוץ לה. חברייא בעיי, מה אנן קיימין? אם יג_מטכמשנה הראשונה, שמענו שמותר ליבם ומצוות יבום קדמת למצוות חליצה ולמה נאמר רק שיחלוץ. אם יג_נכמשנה אחרונה, שמענו שמותר לחלוץ, וכי שמענו שכופין? אמר רב הונא רב הונא° בשם רב רב (אמורא)°, לעולם כמשנה ראשונה, והכא במאי עסקינן שהיה הגט יוצא מתחת ידו לתוך ידה. הוא אמר גט אשה שבא עליה קדם. והיא אומרת גט יבמה שלא בא עליה וצריכה חליצה. בתוך ל' יום, חזקה לא בעל וכופין, אותו שיחלוץ לה. לאחר ל' יום, מבקשין ממנו שיחלוץ.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עה עמוד ב] רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי, לאחר שלשים יום, חזקה בעל והרי היא אשתו. ואת אמר מבקשין ממנו שיחלוץ? אלא כיני, אמר רב הונא רב הונא° בשם רב רב (אמורא)°, והוא שיהא הגט יוציא מתוך ידו לתוך ידה. הוא אמר, גט אשה. והיא אומרת, גט יבמה. בתוך שלשים, חזקה לא בעל, וכופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום, מבקשין ממנו שיחלוץ לה. כהדא, הוא אמר בעלתי. והיא אומרת לא נבעלתי. פשיטא דהוא מעלה לה מזונות שהרי הוא מודה שהיא אשתו. פשיטא שאינו יורשה שהיא אינה מודה, והמוציא מחבירו עליו הראיה. לא צריכא דא אלא מהו שיירש ניכסי אחיו? היא אומרת נבעלתי, והוא אומר לא בעלתי. פשיטא שאינו מעלה לה מזונות, פשיטא שאינו יורש ניכסי אחיו. לא צריכא דא אלא מהו שיירשנה?

הדרן עלך פרק בית שמאי אומרים

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_יבמות/פרק_שלושה_עשר"