שולחן ערוך אבן העזר קסא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קסא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מי שהיו לו אחים רבים ונשים רבות שמתו אחיו ונפלו נשותיהם לפניו
ובו תשעה סעיפים:
אבגדהוזחט
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף א[עריכה]

מי שהיו לו נשים רבות, ומת, ולו אח, ביאתה או חליצתה של אחת מהם פוטרת כלן, ואין היבם יכול ליבם אלא אחת מהן:

סעיף ב[עריכה]

היו בהן פסולות לכהנה, אם בא לחלץ אינו חולץ אלא לפסולה ולא לכשרה:

סעיף ג[עריכה]

היו לו אחים רבים, ונפלו נשותיו לפניהם, אחד מיבם או חולץ לאחת מהיבמות, והתרו שאר הצרות:

סעיף ד[עריכה]

מצוה על הגדול ליבם או לחלץ. לא רצה או שאי אפשר לו לחלץ או ליבם כגון שהיה נשוי אחותה (ריב"ש סי' קנ"ט), חוזרין על כל האחים זה אחר זה דרך גדילתן. לא רצה, חוזרים אצל הגדול ואומרים לו: עליך המצוה, או חלץ או יבם. לא רצה לא לחלץ ולא ליבם, כופין אותו לחלץ ואין כופין אותו ליבם.

הגה: ואפלו אם נשבע הגדול שלא ליבם ולא לחלץ, כופין אותו ולא לקטן. ומכל מקום מתירין השבועה לגדול, אף על פי שאינה חלה, משום מראית העין (שם בריב"ש):

סעיף ה[עריכה]

אמר הגדול: המתינו עד שיגדיל אחי הקטן, או שהיה אחיו חרש ואמר: המתינו עד שיבריא, או שהיה אחיו גדול ממנו במדינת הים ואמר: המתינו עד שיבא, אין שומעין לו:

סעיף ו[עריכה]

לא רצה הגדול ליבם אלא לחלץ, והקטן ממנו רוצה ליבם, ביאת קטן עדיפא. אבל אם אין שניהם רוצים ליבם, אלא לחלץ, חליצת הגדול עדיפא.

הגה: ועין לקמן סימן קס"ה דבזמן הזה מצות חליצה קודמת. ואפלו למאן דאמר יבום קודם, אם היא אינה חפצה ביבום רק בחליצה, חליצת הגדול קודם (תה"ד סימן ר"כ):

סעיף ז[עריכה]

אף על פי שמצוה בגדול ליבם, אם קדם הקטן ויבם זכה.

הגה: והוא הדין אם חלץ לה הקטן, מהני בדיעבד (עין שם). אבל לכתחלה צריכה להדר אחר הגדול, ולתת לו חלקו בממון, כמו שיתבאר לקמן סי' קס"ה:

סעיף ח[עריכה]

היו לו ארבעה אחים, ומתו, ונפלו נשותיהם לפניו, אם הוא עשיר ויכול לזונן, אם ירצה ליבם את כלם, מיבם; ואם לאו, חולץ למי שירצה מהן, ומיבם למי שירצה מהן, אחת מכל בית:

סעיף ט[עריכה]

יבמה שנשארה זקוקה לשני אחים, והגדול הוא מאנוסי הזמן, והשני יהודי, היהודי קודם לחלץ. ואם קדם האחר וחלץ, התרה לשוק. ועין לעיל סימן קנ"ז סעיף ד':