ירושלמי יבמות יג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק יג · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ו משנה[עריכה]

המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם רבי ליעזר אוסר וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם רבי לעזר אוסר קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב החזירה אסורה ליבם ומודין חכמים לר' לעזר בזמן שגירשה קטנה והחזירה קטנה מפני שהיו גירושיה גירושין גמורין ולא היתה חזרתה גמורה אבל אם גירשה קטנה והחזירה גדולה או שגידלה תחתיו מותרת ליבם

הלכה ו גמרא[עריכה]

מאי טעמא דר' לעזר מפני שעמדה עליו באיסור שעה אחת מודין חכמים לר' לעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה שהיא כיתומה בחיי אביה קידושיה וגירושיה תורה חזרתה אינה תורה צרתה מהו רב אמר צרתה אסורה רבי יוחנן אמר צרתה אסורה ר' שמעון בן לקיש אמר צרתה מותרת אמר ר' לעזר חוזרתי בין על רבנן דהכא בין על רבנן דתמן לא אשכחית בר נש דכוותי אלא ר' שמעון בן לקיש דו אמר צרתה מותרת רב המנונא הוה יתיב קומי רב אדא בר אחוה אמר צרתה מהו אמר ליה מותר אמר גירושין אמר אסורה אמר חזריו אמר רבא בר ממל מסתברא כמאן דאמר צרתה מותרת ברם כמאן דאמר צרתה אסורה מה נפשך צד שקנה בה כנגדו אסור התיר בצרתה וצד שלא קנה בה כנגדו התיר בצרה אמר ר' שמי וכי יש מה נפשך בעריות מהו כדון כל יבמה שאין כולה לחוץ צד הקנוי שבה נידון משום ערוה וערוה פוטרת צרתה ר' יודן בעי כמה דאת אמר תמן ויחלוץ צד הקנוי שבה ויפטור צרתה אף הכא ויחלוץ צד הקנוי שבקטנה ויכניס צרתה עד דאת מקשי ליה על דר' לעזר קשייתה על דרבי לעזר ליתני יכול למיקשי לה על דר' אליעזר דר' אליעזר שמתי בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות