ביאור:הגדה של פסח - פסח מצה ומרור
מגיד - מה נשתנה - מעשה ברבי - ארבעה בנים - מתחילה - ויוציאנו - כמה מעלות - פסח מצה ומרור - בכל דור
רחצה - מוציא מצה - מרור - כורך - שולחן עורך - צפון - ברך (ברכת המזון) - הלל - הודו - נרצה
ויהי בחצי הלילה - ואמרתם זבח פסח - כי לו נאה - אחד מי יודע - כל ההגדה בדף אחד (להדפסה)
| קערה של פסח. על הקערה וששת המאכלים המונחים עליה, אפשר לקרא בערך קערת ליל הסדר בויקיפדיה |
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן:
פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר.
פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, עַל שׁוּם מָה?
- עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח חס על ישראל ודילג על בתיהם בשעת מכת בכורות
להרחבה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל, וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְּׁתַּחווּ" (שמות יב כז).
מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה?
- עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ,
עַד שֶׁנִּגְלָה הוא לא הספיק להחמיץ כי מהר מאוד נגלה ה' וגאל את ישראל עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם" (שמות יב לט).
מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה?
- עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ" (שמות א יד).
הערות
- פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר - קורבן הפסח ואכילת המצה מסמלות את הגאולה, והמרור מסמל את הגלות והשיעבוד.
- מרור - למה חשוב לזכור את הצרות? הרב אלון מקשר זאת לשאלה שעלתה בפני ניצולי השואה, האם לספר לילדיהם על הצרות שעברו. רובם בחרו דוקא להסתיר, אך לפי ההגדה (וכן לפי פסיכולוגים בימינו), כדאי היה להם לספר.
- פסח ומצה - למה צריך שני סמלים? את הכפילות הזאת אנו מוצאים גם בשמות החג: 'חג הפסח' ו'חג המצות', ונראה לכן שיש שתי בחינות לגאולה. הגאולה בה בחרנו והתאמצנו לקראתה (לקיחת השה, מריחת הדם), והגאולה שנכפתה עלינו (שיצאנו בחיפזון והבצק לא הספיק להחמיץ). מכאן אנו למדים שגם גאולה שהיא תוצאה של פוגרומים וגירושים, הרי היא גאולה, ויש לברך עליה.
- לדעת רבן גמליאל אכילת המצה בליל הסדר מסמלת את הגאולה המהירה ממצרים; אך לדעת רוב חכמי ההגדה, אכילת המצה בליל הסדר מסמלת דווקא את העוני והשיעבוד במצרים, שהרי בתחילת הסדר אנחנו אומרים על המצות "זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים". ראו גם ביאור:מצוות מצה ואיסור חמץ - שתי מצוות ושני טעמים, ביאור:האם בני ישראל התכוונו לאכול חמץ בפסח מצרים.
- חרוסת - החרוסת היא כנגד הטיט. אם כן למה היא מתוקה - הרי העבודה בטיט היתה קשה? אלא שמטרתה של עבדות מצרים היתה להכשיר אותנו לעבודת ה', ולכן היא מתוקה. (עולת ראי"ה ב קס-קסא)
- ביצה - הביצה היא זכר לקורבן חגיגה. אבל למה דוקא ביצה? הביצה היא שונה משאר המאכלים בכך שככל שהיא מתבשלת, כך היא מתקשה. כן גם הוא עם ישראל, "כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ" (חתם סופר). הכתוב אינו אומר "כאשר עינו" אלא "כאשר יענו", ללמדנו שגם בעתיד, ככל שירדפו אותנו ויציקו לנו, נצא יותר מחוסנים ומחוזקים. (הגדת הרב שלמה אבינר)
- ראו גם: ביאור:פסח - הגדת פסח מצה ומרור