ביאור:הגדה של פסח - כמה מעלות
מראה
לא בדוק
מגיד - מה נשתנה - מעשה ברבי - ארבעה בנים - מתחילה - ויוציאנו - כמה מעלות - פסח מצה ומרור - בכל דור
רחצה - מוציא מצה - מרור - כורך - שולחן עורך - צפון - ברך (ברכת המזון) - הלל - הודו - נרצה
ויהי בחצי הלילה - ואמרתם זבח פסח - כי לו נאה - אחד מי יודע - כל ההגדה בדף אחד (להדפסה)
כַּמָּה מַעֲלוֹת דרגות של הטבה, יתרונות טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ עשה הקב"ה עבורנו!
- אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים דין ועונשים (עשר המכות) הראויים להם על־פי מידת הצדק, דַּיֵּנוּ היה זה די לנו; היינו מסתפקים בכך ומודים לה' על עצם ההצלה.
- אִלּוּ עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם שפטים בפסלים ובעבודה הזרה שלהם (שהושמדו או הושפלו בעת המכות), דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם את הרכוש הגדול של מצרים (כפי שהבטיח לאברהם "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"), דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה על קרקע יבשה לגמרי (ולא בבוץ וטיט), דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ הטביע את אויבינו הרודפים אחרינו בְּתוֹכוֹ, דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת, דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵּנוּ.
- אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵּנוּ.
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ:
- שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ.
הערות
- 15 המעלות: 15 המעלות שמנינו לעיל הן כנגד 15 המעלות (מדרגות) שהיו בבית המקדש בין "עזרת נשים" ל"עזרת ישראל", ועליהן היו הלוויים עומדים ומשוררים בשמחת בית השואבה; וכנגדן תיקן דוד המלך 15 פרקי תהילים הפותחים במילים "שיר המעלות". כמו כן, מסביר הגר"א שהן כנגד 15 הדורות מאברהם ועד שלמה המלך, שבימיו נבנה בית המקדש והושלמה הלבנה במילואה ("סיהרא באשלמותא" - כביום ט"ו בחודש).
- האם יש ערך להתקרבות ללא תורה? "אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵּנוּ" - מה התועלת בעצם ההתקרבות להר סיני מבלי לקבל את התורה?
- יש מסבירים שהכוונה היא שלא היינו שומעים את עשרת הדיברות ישירות מפי ה', אלא דרך משה רבנו (כמו את שאר התורה), ו"דיינו" שזכינו להתגלות אלוהית ישירה.
- בפסוק נאמר "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (בלשון יחיד), ודרשו חז"ל: שנעשו כולם כאיש אחד בלב אחד. האחדות הזו היא ערך עצום בפני עצמו, וכפי שלימד אותנו רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה".
- היינו יכולים ללמוד מהר סיני עצמו את מידת הענווה (שהרי הקב"ה בחר בו כי הוא נמוך משאר ההרים), ואמרו חז"ל: "מה שעשתה חכמה עטרה לראשה - עשתה ענווה עקב לסולייתה". (רבי משה לייב מסאסוב)
- בעצם הקרבה להר סיני פסקה זוהמתנו, ונטלו שם ישראל עדי ותכשיט רוחני, ונמסרו להם סודות ועניינים נפלאים בימי הפרישה שלפני מתן תורה. (מחזור ויטרי, אבודרהם, המכתם, כל בו)
- טובה כפולה ומכופלת: "עַל אַחַת כַּמָה וכַּמָּה..." - דרשו בדרך צחות שהלשון מדויקת למספר 15 המעלות שמנינו: אחת=1, כמה=2, וכמה=2 וביחד 5. כפולה=עוד 5, ומכופלת=עוד 5.