ביאור:הגדה של פסח - כמה מעלות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קדש - ורחץ - כרפס - יחץ

מגיד - מה נשתנה - מעשה ברבי - ארבעה בנים - מתחילה - ויוציאנו - כמה מעלות - פסח מצה ומרור - בכל דור

רחצה - מוציא מצה - מרור - כורך - שולחן עורך - צפון - ברך (ברכת המזון) - הלל - הודו - נרצה

ויהי בחצי הלילה - ואמרתם זבח פסח - כי לו נאה - אחד מי יודע - כל ההגדה בדף אחד (להדפסה)


כַּמָה מַעֲלוֹת יתרונות, תועלות טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ עשה ה' לנו!

אִלוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים עונשים הראויים להם על-פי המשפט והצדק, דַּיֵינוּ היה זה די לנו, זה כבר היה מספיק בשביל להודות ולהלל את ה'.
אִלוּ עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם שפטים בפסלים שלהם, דַּיֵינוּ.
אִלוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵינוּ.
אִלוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם שנתן את חיננו בעיני מצרים כדי שישאילו לנו כלים ושמלות, דַּיֵינוּ.
אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, דַּיֵינוּ.
אִלוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה ביבשה שהתגלתה מתחת לים (והכונה שגם אם היה מעביר אותנו על קרקע בוצית - דיינו), דַּיֵינוּ.
אִלוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ הטביע את אויבינו בְּתוֹכוֹ, דַּיֵינוּ.
אִלוּ שִׁקַע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵינוּ.
אִלוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, ולֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵינוּ.
אִלוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, דַּיֵינוּ.
אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, דַּיֵינוּ.
אִלוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵינוּ.
אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵינוּ.
אִלוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵינוּ.

עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ:

שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ.


הערות

  • 15 המעלות לעיל הם כנגד 15 המעלות (מדרגות) שהיו בבית המקדש בין עזרת נשים לעזרת ישראל, ועליהם היו הלוויים משוררים בשמחת בית השואבה, וכנגדם 15 פרקי תהלים שכתב דוד ונפתחים ב"שיר המעלות". כמו כן הן כנגד 15 דורות שמאברהם עד שלמה שאז נעשית "סיהרא באישלמותא" (הירח במילואו, כביום ט"ו בחודש) בבניין בית המקדש. (הגר"א)
  • "אִלוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה" - מה התועלת בהתקרבות להר סיני מבלי לקבל את התורה?
    • ניתן להסביר שהכוונה היא שלא היינו שומעים את עשרת הדברות ישירות מה', אלא דרך משה כמו את כל התורה.
    • נאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר", בלשון יחיד, ודרשו חז"ל: שנעשו כולם כאיש אחד בלב אחד, וכפי שלימד אותנו רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך" זו היא כל התורה על רגל אחת.
    • היינו יכולים ללמוד מהר סיני את מידת הענוה (שהוא נמוך משאר ההרים במדבר) ואמרו חז"ל: "מה שעשתה חכמה עטרה לראשה - עשתה ענוה עקב לסולייתה". (רמ"ל מססוב)
    • שבקריבה בלבד להר סיני פסקה זוהמתנו, ונטלו שם ישראל עדי ותכשיט, ונמסרו להם סודות ועיניינים נפלאים בימי הפרישה. (מחזור ויטרי, אבודרהם, המכתם, כל בו)
  • "עַל אַחַת כַּמָה וכַּמָה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ" - הלשון מדוייקת למספר 15: אחת=1, כמה=2, וכמה=2 וביחד 5. כפולה=עוד 5, ומכופלת=עוד 5.