ביאור:פסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פסח = דילג וקפץ או הגן ונתן חסות[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: פסח
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: פסח

שמו של חג הפסח נגזר מהשורש "פסח" - מה משמעותו של שורש זה?

1. פסח = קפץ ודילג[עריכה]

ע"פ אבן שושן בקונקורדנציה שלו, וגם ע"פ שבי"ל בקונקורדנציה שלו, המשמעות היא "קפץ ודילג". ניתן להביא ראיה לפירוש זה מכמה פסוקים:

לפי זה, חג הפסח הוא חג הדילוג - החג שבו ה' דילג על בתי בני ישראל כאשר היכה את בכורות המצרים:

  • (שמות יב כז): "ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל; ויקד העם וישתחוו"

ולהבדיל, כך עשו כהני הבעל במעמד הר הכרמל:

  • (מלכים א יח כו): "ויקחו את הפר אשר נתן להם, ויעשו, ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר 'הבעל עננו', ואין קול ואין ענה, ויפסחו על המזבח אשר עשה" - קיפצו ודילגו על המזבח שבנה אליהו, כדי להרוס אותו.

אולם, לפי פירוש זה קצת קשה להבין את הפסוק:

  • (שמות יב כג): "ועבר ה' לנגף את מצרים, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת, ופסח ה' על הפתח, ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף": מצד אחד נאמר שה' ידלג על הפתחים שיהיה עליהם דם, כלומר יתעלם מהם; ומצד שני נאמר שה' ימנע מהמשחית להיכנס אליהם, כלומר יגן עליהם באופן פעיל.

2. פסח = נתן חסות והגנה[עריכה]

ע"פ אונקלוס, המשמעות היא "נתן חסות, הגן והציל", כפי שהסביר ד"ר אליהו נתנאל בעלון שבת בשבתו, ה'תשס"ז:

  • (שמות יב יג): "...וראיתי את הדם ופסחתי עלכם..."- תרגם "וְאִיחוּס";
  • (שמות יב כג): "ופסח ה' על הפתח..."- תרגם "וייחוס";
  • (שמות יב כז): "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל..." - תרגם "די חס".

כל אלו לשון חסות, הגנה והצלה. תרגום השבעים: "אכסה ואסתיר"; ובמכילתא: "ופסחתי עליכם - עליכם אני חס, ואיני חס על המצרים".

כך פירש המדקדק ר' יונה אבן ג'נאח (ספר השורשים): "פסח - מעניין הרחמים והחנינה".

לפי זה, חג הפסח הוא חג ההגנה - החג שבו ה' הגן על בתי בני ישראל מפני המצרים הזועמים שחשבו להשחית אותם (ראו ביאור:שמות יב יג).

לפי זה, יש לפרש אחרת את משמעות מעשיהם של כהני הבעל (מלכים א יח כו): "ויקחו את הפר אשר נתן להם, ויעשו, ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר 'הבעל עננו', ואין קול ואין ענה, ויפסחו על המזבח אשר עשה" - לאחר תחנונים רבים, לא נותר להם אלא להישען על המזבח אשר בנה אליהו, ולבקש את הגנתו.

ראיה נוספת לפירוש זה (ישעיהו לא ה): "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם, גנון והציל פסח והמליט". וכן פירש מנחם ב"מחברת מנחם" (אמנם רד"ק בספר השורשים פירש שגם שם הכוונה לפסיחה כמו במצרים - ה' נגף את מחנה אשור שהקיף את ירושלים, ופסח על בני ישראל הנצורים בירושלים).

כך גם מובן מה שכתוב ב"הָא לחמא עניא":

  • "כל דצריך ייתי ויפסח" - אם הכוונה להשתתפות בקרבן הפסח, תמוהים הדברים, שכן גם גויים וגם יהודים שלא נימולו מנועים מלהשתתף עימנו בקרבן, ואף יהודים שלא נמנו עליו מראש!

נֵאָלֵץ לפרש: יבא ויחוס, וימצא הגנה ומסתור (ואולי כמשמעותו השורש פסח בערבית: לאכול בחבורה).

אולם, לפי פירוש זה קשה להבין את הפסוק:

  • (מלכים א יח כא): "ויגש אליהו אל כל העם ויאמר 'עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים?...". אולי אפשר לפרש שההגנה כאן היא במשמעות מושאלת - "עד מתי אתם מגנים על שתי דעות מנוגדות?" (גם בלשון ימינו אומרים לפעמים שאדם "מגן" על דעה מסויימת שהוא תומך בה).


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-25.


מקורות נוספים[עריכה]

  • בדרך רמז: יש שדרשו את המילה "פסח" כשתי מילים: פה-סח. שהרי עיקר המצווה בחג הפסח היא "והגדת לבנך".
  • פסח על שום מה? - באתר האקדמיה ללשון העברית. לטענתם, לשורש פסח יש שתי משמעויות שונות.
  • על פסיחה והחמצה - מאת הרב יהודה לנדא, באתר מקוה.נט.
  • משמעות המילה פסח - מאת יהושע שטיינברג, מכון "ורוממנו".
  • משמעות השם פסח - הרב יואל מנוביץ', ישיבת הגולן.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פסח = דילג וקפץ או הגן ונתן חסות.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/psx